13,137
עריכות
אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/קידושין/לז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←חובת מצוות 'חובת הגוף' בחוץ לארץ: כנדצ''ל
אין תקציר עריכה |
(←חובת מצוות 'חובת הגוף' בחוץ לארץ: כנדצ''ל) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
על מה שכתב רש"י 'הניחו תפילין, עשו מזוזות, כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו', תמה הגר"א בדברי אליהו {{ממ|[[דברי אליהו/דברים/יא#יח|מספר משאת משה ח"ב]]}}, מדברי הגמרא בקידושין: כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ, ושאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ ובין בחוצה לארץ, ואילו מדברי רש"י משמע שמצות תפילין ומזוזה אינה נוהגת בחו"ל אלא רק מחמת טעם זה 'שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו', ובלא טעם זה היו פטורים ממנה בחו"ל. | על מה שכתב רש"י 'הניחו תפילין, עשו מזוזות, כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו', תמה הגר"א בדברי אליהו {{ממ|[[דברי אליהו/דברים/יא#יח|מספר משאת משה ח"ב]]}}, מדברי הגמרא בקידושין: כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ, ושאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ ובין בחוצה לארץ, ואילו מדברי רש"י משמע שמצות תפילין ומזוזה אינה נוהגת בחו"ל אלא רק מחמת טעם זה 'שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו', ובלא טעם זה היו פטורים ממנה בחו"ל. | ||
ובאמת הירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/שביעית/ו/א|שביעית פ"ו ה"א]]}} דרש מפסוק זה עצמו שמצוות שהם חובת הגוף חובתם אף בחוצה לארץ: כתיב "אלא החוקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ" – בארץ אתם חייבים לעשות, ואי אתם חייבים לעשות בחוצה לארץ. עדיין אנו אומרים מצות שהן תלויות בארץ אינן נוהגין אלא בארץ, יכול אפילו מצות שאינן תלויות בארץ לא יהו נוהגות אלא בארץ, תלמוד לומר "השמרו לכם פן יפתה לבבכם | ובאמת הירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/שביעית/ו/א|שביעית פ"ו ה"א]]}} דרש מפסוק זה עצמו שמצוות שהם חובת הגוף חובתם אף בחוצה לארץ: כתיב "אלא החוקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ" – בארץ אתם חייבים לעשות, ואי אתם חייבים לעשות בחוצה לארץ. עדיין אנו אומרים מצות שהן תלויות בארץ אינן נוהגין אלא בארץ, יכול אפילו מצות שאינן תלויות בארץ לא יהו נוהגות אלא בארץ, תלמוד לומר "השמרו לכם פן יפתה לבבכם וחרה אף ה' בכם וגו' [ואבדתם מהרה מעל הארץ, ואפילו הכי] ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם" – מה אית לך, כגון תפילין ותלמוד תורה, מה תפילין ותלמוד תורה שאינן תלויות בארץ נוהגין בין בארץ בין בחו"ל, אף כל דבר שאינו תלוי בארץ יהא נוהג בין בארץ בין בחוץ לארץ, ע"כ. | ||
ולכן הסיק הגר"א שטעות המעתיקים נפלה בדברי רש"י, שהיה כתוב בדבריו "אף לאחר שתגלו, היו מצויינים במצוות, ה"ת ע"מ וכו', וטעו המעתיקים לפתוח את הראשי תיבות – הניחו תפילין, עשו מזוזות, כיון שהפסוק שלאחריו הוא 'וקשרתם אותם לאות על ידכם... וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'. אך באמת הר"ת הם 'הפרישו תרומות, עשרו מעשרות', ומצוות אלו אכן הם חובות קרקע ופטורים מהם בחוצה לארץ, ואעפ"כ כדי שלא יהיו חדשים כשיחזרו לארץ ישראל, מצוה לאחוז בהם גם בגלות בחוצה לארץ, כדי שלא יהיו חדשים כשתחזרו לארץ ישראל. | ולכן הסיק הגר"א שטעות המעתיקים נפלה בדברי רש"י, שהיה כתוב בדבריו "אף לאחר שתגלו, היו מצויינים במצוות, ה"ת ע"מ וכו', וטעו המעתיקים לפתוח את הראשי תיבות – הניחו תפילין, עשו מזוזות, כיון שהפסוק שלאחריו הוא 'וקשרתם אותם לאות על ידכם... וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'. אך באמת הר"ת הם 'הפרישו תרומות, עשרו מעשרות', ומצוות אלו אכן הם חובות קרקע ופטורים מהם בחוצה לארץ, ואעפ"כ כדי שלא יהיו חדשים כשיחזרו לארץ ישראל, מצוה לאחוז בהם גם בגלות בחוצה לארץ, כדי שלא יהיו חדשים כשתחזרו לארץ ישראל. | ||
וכעין זה במדרש {{ממ|[[איכה | וכעין זה במדרש {{ממ|[[איכה רבה/א/סב|איכ"ר א סב]]}} על הפסוק "קראתי למאהבי", רשב"י פתר קריא בנביאי האמת, שהיו מאהבין אותי להקב"ה, "המה רימוני" – שהיו מרמין בי ואומרים לי, 'הפרישו תרומות ומעשרות' – וכי יש תרומות ומעשרות בבבל, אלא בשביל לאהבני להקב"ה. הוא שירמיה אומר "הציבי לך ציונים" – הצייני במצוות שהיו ישראל מצויינין בהם, ע"כ. | ||
;ביאור הרדב"ז שהזהירם על כך שלא יפרקו עול המצוות מפני דוחק שיעבוד הגלויות | ;ביאור הרדב"ז שהזהירם על כך שלא יפרקו עול המצוות מפני דוחק שיעבוד הגלויות | ||
וכבר עמד על קושיא זו בדברי רש"י הרדב"ז {{ממ|[[שו"ת | וכבר עמד על קושיא זו בדברי רש"י הרדב"ז {{ממ|[[שו"ת רדב"ז/ב'קנד|שו"ת ח"ו סימן ב'קנד]]}}: שאלת ממני על מה שכתב רש"י ז"ל בפרשת 'והיה עקב', ושמתם את דברי אלה, אף לאחר שתגלו היו מצויינים במצוות, הניחו תפילין עשו מזוזות, כדי שלא יהיו לכם חדישם כשתחזרו. וקשיא לך, והלא מצות אלו חובת הגוף הם ונוהגות בין בארץ בין בחוצה לארץ. | ||
בתשובתו מביא הרדב"ז שדברי רש"י מקורם בספרי, ומבאר כוונת הדרשה: והוצרך להזהירם אע"פ שהם חובת הגוף, שלא יפרקו מעליהם עול המצוות מפני דוחק שיעבוד הגלות וגזירות השמדות, כאשר אירע בימי היוונים והכשדים ואדום הרשעה ובכל הדורות שהיו גוזרים עליהם לבטל המצוות. ואפשר כי מצד האונס יבטלו אותם, הזהירם שיהו מצויינים במצוות כדי שלא יהיו עליהם חדשות כשיחזרו, ויהיה להם טורח בעשייתם. ולא מפני שהיו פטורים בחוצה לארץ הוא מזהיר עליהם אלא מהטעם שכתבתי... "וזו בשורה טובה לחזרה אגב האזהרה" [- שיש כאן בשורה טובה על כך שיחזרו ישראל לארצם, בכלל האזהרה על שמירת המצוות בחו"ל]. | בתשובתו מביא הרדב"ז שדברי רש"י מקורם בספרי, ומבאר כוונת הדרשה: והוצרך להזהירם אע"פ שהם חובת הגוף, שלא יפרקו מעליהם עול המצוות מפני דוחק שיעבוד הגלות וגזירות השמדות, כאשר אירע בימי היוונים והכשדים ואדום הרשעה ובכל הדורות שהיו גוזרים עליהם לבטל המצוות. ואפשר כי מצד האונס יבטלו אותם, הזהירם שיהו מצויינים במצוות כדי שלא יהיו עליהם חדשות כשיחזרו, ויהיה להם טורח בעשייתם. ולא מפני שהיו פטורים בחוצה לארץ הוא מזהיר עליהם אלא מהטעם שכתבתי... "וזו בשורה טובה לחזרה אגב האזהרה" [- שיש כאן בשורה טובה על כך שיחזרו ישראל לארצם, בכלל האזהרה על שמירת המצוות בחו"ל]. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
ואכן בפרשת אחרי מות {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יח#כה|ויקרא יח כה]]}} על הפסוק "ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה ותקיא הארץ את יושביה" תמה ה[[רמב"ן/ויקרא/יח#כה|רמב"ן]] מהו שהחמיר הכתוב בעריות ואמר שבעבור זאת תקיא הארץ את הנפשות העושות, והרי עריות הם חובת הגוף ואינם תלויות בארץ. ומבאר הרמב"ן: אבל סוד הדבר, בכתוב שאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לב#ח|דברים לב ח-ט]]}} "בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו". והענין, כי השם הנכבד ברא הכל, ושם כח התחתונים בעליונים, ונתן על כל עם ועם בארצותם לגוייהם כוכב ומזל ידוע, כאשר נודע באצטגנינות. וזהו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ד#יט|שם ד יט]]}} "אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים" – כי חלק לכולם מזלות בשמים, וגבוהים עליהם מלאכי עליון נתנם להיותם שרים עליהם, כענין שכתוב {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/י#ג|דניאל י ג]]}} "ושר מלכות פרס עומד לנגדי", וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/י#כ|שם פסוק כ]]}} "והנה שר יון בא"... | ואכן בפרשת אחרי מות {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יח#כה|ויקרא יח כה]]}} על הפסוק "ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה ותקיא הארץ את יושביה" תמה ה[[רמב"ן/ויקרא/יח#כה|רמב"ן]] מהו שהחמיר הכתוב בעריות ואמר שבעבור זאת תקיא הארץ את הנפשות העושות, והרי עריות הם חובת הגוף ואינם תלויות בארץ. ומבאר הרמב"ן: אבל סוד הדבר, בכתוב שאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לב#ח|דברים לב ח-ט]]}} "בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו". והענין, כי השם הנכבד ברא הכל, ושם כח התחתונים בעליונים, ונתן על כל עם ועם בארצותם לגוייהם כוכב ומזל ידוע, כאשר נודע באצטגנינות. וזהו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ד#יט|שם ד יט]]}} "אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים" – כי חלק לכולם מזלות בשמים, וגבוהים עליהם מלאכי עליון נתנם להיותם שרים עליהם, כענין שכתוב {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/י#ג|דניאל י ג]]}} "ושר מלכות פרס עומד לנגדי", וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/י#כ|שם פסוק כ]]}} "והנה שר יון בא"... | ||
והנה השם הנכבד הוא אלקי האלקים ואדוני האדונים לכל העולם, אבל ארץ ישראל אמצעות הישוב – היא נחלת ה' מיוחדת לשמו, לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל, בהנחילו אותה לעמו המייחד שמו זרע אוהביו, וזהו שאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יט#ה|שמות יט ה]]}} "והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ", וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יא#ד|ירמיה יא ד]]}} "והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלקים". והנה קידש העם היושב בארצו בקדושת העריות וברובי המצוות להיותם לשמו, ולכך אמר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כ#כב|ויקרא כ כב]]}} "ושמרתם את כל חוקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם ולא תקיא אתכם הארץ", וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כ#כד|שם פסוק כד]]}} "ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אותה אני ה' אלקיכם הבדלתי אתכם מן העמים" – יאמר, כי הבדיל אותנו מכל העמים אשר נתן עליהם שרים ואלהים אחרים, בתתו לנו את הארץ שיהיה הוא יתברך לנו לאלוקים ונהיה מיוחדים לשמו. והנה הארץ שהיא נחלת השם הנכבד – תקיא כל מטמא אותה ולא | והנה השם הנכבד הוא אלקי האלקים ואדוני האדונים לכל העולם, אבל ארץ ישראל אמצעות הישוב – היא נחלת ה' מיוחדת לשמו, לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל, בהנחילו אותה לעמו המייחד שמו זרע אוהביו, וזהו שאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יט#ה|שמות יט ה]]}} "והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ", וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יא#ד|ירמיה יא ד]]}} "והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלקים". והנה קידש העם היושב בארצו בקדושת העריות וברובי המצוות להיותם לשמו, ולכך אמר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כ#כב|ויקרא כ כב]]}} "ושמרתם את כל חוקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם ולא תקיא אתכם הארץ", וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כ#כד|שם פסוק כד]]}} "ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אותה אני ה' אלקיכם הבדלתי אתכם מן העמים" – יאמר, כי הבדיל אותנו מכל העמים אשר נתן עליהם שרים ואלהים אחרים, בתתו לנו את הארץ שיהיה הוא יתברך לנו לאלוקים ונהיה מיוחדים לשמו. והנה הארץ שהיא נחלת השם הנכבד – תקיא כל מטמא אותה ולא תסבול עובדי עבודה זרה ומגלים עריות... | ||
והנה בחוצה לארץ, אע"פ שהכל לשם הנכבד, אין טהרה בה שלימה, בעבור המשרתים המושלים עליה והעמים תועים אחרי שריהם לעבוד גם אותם. ולכך יאמר הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נד#ה|ישעיה נד ה]]}} "אלקי כל הארץ יקרא" – כי הוא אלקי האלקים המושל על הכל, והוא יפקוד בסוף על צבא המרום במרום להסיר ממשלת העליונים ולהרוס מערכת המשרתים, ואחרי כן יפקוד על מלכי האדמה באדמה... | והנה בחוצה לארץ, אע"פ שהכל לשם הנכבד, אין טהרה בה שלימה, בעבור המשרתים המושלים עליה והעמים תועים אחרי שריהם לעבוד גם אותם. ולכך יאמר הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נד#ה|ישעיה נד ה]]}} "אלקי כל הארץ יקרא" – כי הוא אלקי האלקים המושל על הכל, והוא יפקוד בסוף על צבא המרום במרום להסיר ממשלת העליונים ולהרוס מערכת המשרתים, ואחרי כן יפקוד על מלכי האדמה באדמה... | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
;הכותים נענשו באריות דוקא בארץ ישראל שאינה מקיימת עוברי עבירה | ;הכותים נענשו באריות דוקא בארץ ישראל שאינה מקיימת עוברי עבירה | ||
והנה השם הנכבד יתברך אלקי | והנה השם הנכבד יתברך אלקי האלהים בכל העולם, ואלקי ארץ ישראל שהיא נחלת ה'. וזהו טעם "וזנה אחרי אלהי נכר הארץ" {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לא#טז|דברים לא טז]]}} – כי האלוהות נכרים בארץ השם ובנחלתו. וזהו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/יז#כו|מ"ב יז כו]]}} "לא ידעו את משפט אלקי הארץ וישלח בם את האריות והנם ממיתים אותם כאשר אינם יודעים את משפט אלקי הארץ" – והנה הכותיים לא היו נענשים בארצם בעבדם את אלהיהם לשלוח בהם את האריות, ובבואם בארץ ה' ועשו שם כמעשיהם הראשונים, שלח בהם את האריות הממיתים אותם. וכן שנו בספרא {{ממ|[[ספרא/קדושים/יא#יד|קדושים יא יד]]}} "ולא תקיא הארץ אתכם" וגו' – ארץ ישראל אינה כשאר ארצות, אינה מקיימת עוברי עבירה.... והוא מאמרם {{ממ|[[בבלי/כתובות/קי/ב|כתובות קי:]]}} כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוק, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#לח|ויקרא כה לח]]}} "לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלוקים"... | ||
ואמרו בתוספתא {{ממ|[[תוספתא/עבודה זרה/ה#ה|ע"ז פ"ה ה"ה]]}}: הרי הוא אומר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כח#כא|בראשית כח כא]]}} "ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלוקים", ואומר "לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלוקים" – כל זמן שאתם בארץ כנען, הייתי לכם לאלוקים, אין אתם בארץ כנען, כביכול אין אני לכם לאלוקים וכו'. | ואמרו בתוספתא {{ממ|[[תוספתא/עבודה זרה/ה#ה|ע"ז פ"ה ה"ה]]}}: הרי הוא אומר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כח#כא|בראשית כח כא]]}} "ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלוקים", ואומר "לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלוקים" – כל זמן שאתם בארץ כנען, הייתי לכם לאלוקים, אין אתם בארץ כנען, כביכול אין אני לכם לאלוקים וכו'. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
על פי כל זה מוסיף הרמב"ן ומגלה את סוד המדרש שאמרו בספרי: אע"פ שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצויינים במצות, שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים. "כי עיקר כל המצוות – ליושבים בארץ השם. ולפיכך אמרו בספרי {{ממ|[[ספרי/ראה/פ|ראה פ]]}} 'וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות' – ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה". | על פי כל זה מוסיף הרמב"ן ומגלה את סוד המדרש שאמרו בספרי: אע"פ שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצויינים במצות, שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים. "כי עיקר כל המצוות – ליושבים בארץ השם. ולפיכך אמרו בספרי {{ממ|[[ספרי/ראה/פ|ראה פ]]}} 'וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות' – ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה". | ||
ובזה מבאר הרמב"ן מה שציווה יעקב אבינו לביתו ולכל אשר עמו בבואם לארץ, "הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם והטהרו" {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לה#ב|בראשית לה ב]]}}, "והשם לו לבדו נתכנו עלילות, שמתה רחל בדרך בתחילת בואם בארץ.... ובזכותו לא ישב בארץ עם שתי אחיות... ונראה | ובזה מבאר הרמב"ן מה שציווה יעקב אבינו לביתו ולכל אשר עמו בבואם לארץ, "הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם והטהרו" {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לה#ב|בראשית לה ב]]}}, "והשם לו לבדו נתכנו עלילות, שמתה רחל בדרך בתחילת בואם בארץ.... ובזכותו לא ישב בארץ עם שתי אחיות... ונראה שנתעברה מבנימין קודם בואם בשכם, ולא נגע בה בארץ כלל, מפני הענין שהזכרנו". | ||
כך גם ביאר רבינו בחיי {{ממ|[[רבינו בחיי/דברים/יא#יח|דברים יא יח]]}} את דרשת חז"ל אותה הוא מביא כלשון רש"י שלפנינו: הניחו תפילין עשו מזוזות כדי שלא יהיו חדשים עליכם כשתחזרו, והוא מבאר: הכוונה בזה לומר כי אע"פ שאנו | כך גם ביאר רבינו בחיי {{ממ|[[רבינו בחיי/דברים/יא#יח|דברים יא יח]]}} את דרשת חז"ל אותה הוא מביא כלשון רש"י שלפנינו: הניחו תפילין עשו מזוזות כדי שלא יהיו חדשים עליכם כשתחזרו, והוא מבאר: הכוונה בזה לומר כי אע"פ שאנו עושין המצוות בחוצה לארץ, והם חובת הגוף לעשותם בכל מקום, למדונו החכמים ז"ל שאין עיקר עשייתן אלא בארץ הקדושה, ע"כ. | ||