13,461
עריכות
אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/גיטין/נו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←גרירת ציציות על הקרקע: כנדצ''ל
(תיקון תאריך) |
(←גרירת ציציות על הקרקע: כנדצ''ל) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
=== גרירת ציציות על הקרקע === | === גרירת ציציות על הקרקע === | ||
;דעת הראשונים שהגורר ציציותיו עליו הכתוב אומר 'וטאטאתיה במטאטא השמד' | ;דעת הראשונים שהגורר ציציותיו עליו הכתוב אומר 'וטאטאתיה במטאטא השמד' | ||
כתב השולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/כא#ד|או"ח סימן כא ס"ד]]}}: יש ליזהר כשאדם לובש טלית, שלא יגרר ציציותיו. ומקורו בספר האגור {{ממ|הל' ציצית סימן י}} שם כתב בשם הגהת מרדכי: כל המגרר ציציותיו, עליו הכתוב אומר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יד#כג|ישעיה יד כג]]}} 'וטאטאתיה במטאטא השמד' {{ממ|והו"ד ב[[ | כתב השולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/כא#ד|או"ח סימן כא ס"ד]]}}: יש ליזהר כשאדם לובש טלית, שלא יגרר ציציותיו. ומקורו בספר האגור {{ממ|הל' ציצית סימן י}} שם כתב בשם הגהת מרדכי: כל המגרר ציציותיו, עליו הכתוב אומר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יד#כג|ישעיה יד כג]]}} 'וטאטאתיה במטאטא השמד' {{ממ|והו"ד ב[[בית יוסף/אורח חיים/כא|בית יוסף]]}}. | ||
ונמצא כן גם בדעת זקנים מבעלי התוספות {{ממ|[[דעת זקנים/ | ונמצא כן גם בדעת זקנים מבעלי התוספות {{ממ|[[דעת זקנים/דברים/ז#יב|פ' עקב]]}} על הפסוק 'והיה עקב תשמעון', שם כתב: ומיהו יש תמהין, וכי יש מצות שאדם דש בעקביו. יש לומר, כגון שילוח הקן דכתיב 'כי יקרא קן ציפור לפניך' ודרשינן פרט למזומן, נמצא שכשהולך דש בעקביו על הקן. אי נמי, מצות ציצית, שאדם גורר אחריו כמנהג העולם. אמנם שמעתי, שכל המגרר ציציותיו, עליו הכתוב אומר 'וטאטאתיה במטאטא השמד', אלא משליכן על כתף ונוטלן ביד, עכ"ד. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
ובבאר היטב העתיק ספר מצת שמורים {{ממ|סוף שער הציצית}} האריך שאין האיסור בזה משום ביזוי מצוה אלא כדי שלא ידרוס עליהן ויפסקו. ותכף העתיק קושיית המגן אברהם ומה שיישב היד אהרן {{ממ|הגהות ב"י}} על פי חילוקו של הט"ז לענין בית הכסא, שהוא הדין בנידון דידן, לענין שלא יהא נגרר הציציות, יש חילוק בין טלית גדול לטלית קטן, שטלית גדול שמיוחד רק להתפלל, אינו ראוי והגון שיהיו ציציותיו נגררים בארץ. ואילו המבואר בבן ציצית הכסת ובבית הקברות שהיו ציציותיהם נגררות, מיירי בציציות שבבגדיהם. | ובבאר היטב העתיק ספר מצת שמורים {{ממ|סוף שער הציצית}} האריך שאין האיסור בזה משום ביזוי מצוה אלא כדי שלא ידרוס עליהן ויפסקו. ותכף העתיק קושיית המגן אברהם ומה שיישב היד אהרן {{ממ|הגהות ב"י}} על פי חילוקו של הט"ז לענין בית הכסא, שהוא הדין בנידון דידן, לענין שלא יהא נגרר הציציות, יש חילוק בין טלית גדול לטלית קטן, שטלית גדול שמיוחד רק להתפלל, אינו ראוי והגון שיהיו ציציותיו נגררים בארץ. ואילו המבואר בבן ציצית הכסת ובבית הקברות שהיו ציציותיהם נגררות, מיירי בציציות שבבגדיהם. | ||
ויש להעיר שלדברי היד אהרן פשוט שהנידון הוא משום ביזוי מצוה, וכמו שדקדק בתוך דבריו 'אינו ראוי והגון שיהיו ציציותיו נגררים בארץ. ואילו תחילה הקדים והביא דברי המצת שמורים שכל איסור גרירת הציציות כלל אינו משום ביזוי מצוה אלא כדי שלא ידרוס עליהם ויפסקו, ולכאורה לפי זה אין טעם | ויש להעיר שלדברי היד אהרן פשוט שהנידון הוא משום ביזוי מצוה, וכמו שדקדק בתוך דבריו 'אינו ראוי והגון שיהיו ציציותיו נגררים בארץ. ואילו תחילה הקדים והביא דברי המצת שמורים שכל איסור גרירת הציציות כלל אינו משום ביזוי מצוה אלא כדי שלא ידרוס עליהם ויפסקו, ולכאורה לפי זה אין טעם לחלק בין טלית גדול לטלית קטן, וכל שאין חשש שידרוס עליהם - מותר. | ||
;מחלוקת הלבוש והמהר"ם די לונזאנו אם איסור הגרירה משום ביזוי מצוה או כדי שלא יפסקו | ;מחלוקת הלבוש והמהר"ם די לונזאנו אם איסור הגרירה משום ביזוי מצוה או כדי שלא יפסקו | ||
והלבוש כתב: אבל יש ליזהר כשאם לובש טלית שלא יגרר ציציותיו על הארץ, שמתבזין הן בזה, ועליו הכתוב אומר 'וטאטאתיה במטאטא השמד', עכ"ל. הרי שביאר שטעם איסור גרירת הציציות על | והלבוש כתב: אבל יש ליזהר כשאם לובש טלית שלא יגרר ציציותיו על הארץ, שמתבזין הן בזה, ועליו הכתוב אומר 'וטאטאתיה במטאטא השמד', עכ"ל. הרי שביאר שטעם איסור גרירת הציציות על הארץ הוא משום שהם ביזוי מצוה. | ||
מאידך במצת שמורים {{ממ|שהו"ד בקיצור לעיל בשם הבה"ט}} העתיק בזה את דברי המהר"ם די לונזאנו {{ממ|[[עדי זהב/אורח חיים/כא|בהגהות עדי זהב על הלבוש]]}} שכתב שזה ודאי נכון ליזהר שלא יגררו ציציותיו, לפי שחוטי הציצית הם דקים, ואם ידרוס עליהם, בקל יפסקו ולא יוכל לתקנם מיד. אמנם לענין הדין נראה שאין שום איסור בגרירת הציצית על גבי קרקע. | מאידך במצת שמורים {{ממ|שהו"ד בקיצור לעיל בשם הבה"ט}} העתיק בזה את דברי המהר"ם די לונזאנו {{ממ|[[עדי זהב/אורח חיים/כא|בהגהות עדי זהב על הלבוש]]}} שכתב שזה ודאי נכון ליזהר שלא יגררו ציציותיו, לפי שחוטי הציצית הם דקים, ואם ידרוס עליהם, בקל יפסקו ולא יוכל לתקנם מיד. אמנם לענין הדין נראה שאין שום איסור בגרירת הציצית על גבי קרקע. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
ומהר"ם די לונזאנו הביא ראיה כראיית המגן אברהם, ממה שכתב הטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/כג|סימן כג]]}} ההולך בבית הקברות צריך להגביה הציצית שלא יהא נגרר על הקברות, משמע שבמקום אחר אף שנגרר בארץ אין בכך משום איסור. וכן מהמעשה המובא בגמרא בברכות [שהוא מקור דינו של הטור] שלא אמר רבי יוחנן לרבי יונתן להגביה את ציציותיו אלא משום 'לועג לרש'. והעמיד את הראייה בשני דרכים: א' ממה שלא העיר לו כן רבי יוחנן אלא כשנכנסו לבית הקברות, "ובכל הדרך מן העיר עד שם לא אמר ליה ולא מידי", הרי שבעצם הגרירה על הארץ אין איסור. ב' ממה שלא העיר לו אלא שלא יאמרו למחר באים אצלנו ועכשיו מחרפים אותנו, משמע שמצד עצם הגרירה אין איסור. | ומהר"ם די לונזאנו הביא ראיה כראיית המגן אברהם, ממה שכתב הטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/כג|סימן כג]]}} ההולך בבית הקברות צריך להגביה הציצית שלא יהא נגרר על הקברות, משמע שבמקום אחר אף שנגרר בארץ אין בכך משום איסור. וכן מהמעשה המובא בגמרא בברכות [שהוא מקור דינו של הטור] שלא אמר רבי יוחנן לרבי יונתן להגביה את ציציותיו אלא משום 'לועג לרש'. והעמיד את הראייה בשני דרכים: א' ממה שלא העיר לו כן רבי יוחנן אלא כשנכנסו לבית הקברות, "ובכל הדרך מן העיר עד שם לא אמר ליה ולא מידי", הרי שבעצם הגרירה על הארץ אין איסור. ב' ממה שלא העיר לו אלא שלא יאמרו למחר באים אצלנו ועכשיו מחרפים אותנו, משמע שמצד עצם הגרירה אין איסור. | ||
וגם הביא ראיית המגן אברהם מבן ציצית הכסת, שהיו ציציותיו נגררות על גבי כרים וכסתות, ומשמע ששאר העולם היתה נגררת ציציותם על הארץ. אלא שהמגן אברהם ביישובו הראשון יישב שאפשר ששאר העולם לא היו ציציותיהם נגררות כלל, ואילו בן ציצית הכסת שהיו כרים וכסתות תחתיו יכלו ציציותיו להיגרר על גביהם. אך המהר"ם די לונזאנו לא נח לו ביאור זה, כי אם כן "מאי שבחיה דבן ציצית הכסת, אדרבה אינהו עדיפי מיניה שאין ציציתם | וגם הביא ראיית המגן אברהם מבן ציצית הכסת, שהיו ציציותיו נגררות על גבי כרים וכסתות, ומשמע ששאר העולם היתה נגררת ציציותם על הארץ. אלא שהמגן אברהם ביישובו הראשון יישב שאפשר ששאר העולם לא היו ציציותיהם נגררות כלל, ואילו בן ציצית הכסת שהיו כרים וכסתות תחתיו יכלו ציציותיו להיגרר על גביהם. אך המהר"ם די לונזאנו לא נח לו ביאור זה, כי אם כן "מאי שבחיה דבן ציצית הכסת, אדרבה אינהו עדיפי מיניה שאין ציציתם נגררת כלל", אלא ודאי שכל העולם נגררה ציציתם, ובן ציצית הכסת נגררה ציציותו על גבי כרים וכסתות וזה שבחו. | ||
ויש להעיר על דבריו, שהרי הוא ביאר שהחשש בגרירת הציציות הוא שמא יפסקו לרוב דקותם באופן ש'ידרוס עליהם'. ולכאורה לזה לא יועיל כלל הליכתו על כרים וכסתות. ובשלמא אם הוא חשש ביזוי אזי גרירתם על כרים וכסתות אינה בזיון, אך לפסיקת הציצית, לכאורה אין בכך תועלת, אם לא שנאמר שלרוב רכותם אף אם ידרוס עליהם לא יפסקו. | ויש להעיר על דבריו, שהרי הוא ביאר שהחשש בגרירת הציציות הוא שמא יפסקו לרוב דקותם באופן ש'ידרוס עליהם'. ולכאורה לזה לא יועיל כלל הליכתו על כרים וכסתות. ובשלמא אם הוא חשש ביזוי אזי גרירתם על כרים וכסתות אינה בזיון, אך לפסיקת הציצית, לכאורה אין בכך תועלת, אם לא שנאמר שלרוב רכותם אף אם ידרוס עליהם לא יפסקו. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
אמנם על דרשת הפסוק 'וטאטאתיה במטאטא השמד' על הגורר ציציותיו, תמה העדי זהב: ואולם מה שכתב 'ועליו הכתוב אומר וטאטאתיה במטאטא השמד' – הא ודאי ליתא, וחלילה מלהאמין זה, מאריה דאברהם [- לשון שבועה] אפשר העונש שניתן לבבל על שהחריבה עירנו ושרפה מקדשנו והגלתנו מארצנו, יותן למי שגורר הציצית שמותר ליכנס בו לבית הכסא, אתמהא. | אמנם על דרשת הפסוק 'וטאטאתיה במטאטא השמד' על הגורר ציציותיו, תמה העדי זהב: ואולם מה שכתב 'ועליו הכתוב אומר וטאטאתיה במטאטא השמד' – הא ודאי ליתא, וחלילה מלהאמין זה, מאריה דאברהם [- לשון שבועה] אפשר העונש שניתן לבבל על שהחריבה עירנו ושרפה מקדשנו והגלתנו מארצנו, יותן למי שגורר הציצית שמותר ליכנס בו לבית הכסא, אתמהא. | ||
ומסיים המהר"ם די לונזאנו: וכבר הפחידו דברים אלו את ההמון וגם קצת מן הלומדים, עד שאם יראה בבית הכנסת ציצית נוגע בארץ, יחרדו כולם חרדה גדולה כאילו היה ספר תורה בארץ, וירוצו גדולים וקטנים להגביהו. ואם יראו רצועות התפילין גוררת בארץ אין חוששין לה כלל, כאילו היתה רצועת הסנדל. ולא עוד אלא שרבים מעמי הארץ משליכין אותה לארץ בכוונה, בחשבם | ומסיים המהר"ם די לונזאנו: וכבר הפחידו דברים אלו את ההמון וגם קצת מן הלומדים, עד שאם יראה בבית הכנסת ציצית נוגע בארץ, יחרדו כולם חרדה גדולה כאילו היה ספר תורה בארץ, וירוצו גדולים וקטנים להגביהו. ואם יראו רצועות התפילין גוררת בארץ אין חוששין לה כלל, כאילו היתה רצועת הסנדל. ולא עוד אלא שרבים מעמי הארץ משליכין אותה לארץ בכוונה, בחשבם שאין בכך כלום ואין מחה בידם, ונהפוך הדבר ויהיה להפך, עכ"ל. | ||
על העמדת טענותיו כלפי הלבוש, השיג ה[[אליה רבה/אורח חיים/כא|אליה רבה]] שלא ראה שכן כתב הב"י בשם האגור בשם המרדכי. אמנם החיד"א במחזיק ברכה {{ממ|[[מחזיק ברכה/אורח חיים/כא#א|סק"א]]}} כתב שודאי ראה גם ראה מהר"ם די לונזאנו את דברי האגור והמרדכי, אלא ש"ידוע דהרב הנזכר דמיונו כאריה בנגלה ובנסתר, ולא ייחת מפני כל". | על העמדת טענותיו כלפי הלבוש, השיג ה[[אליה רבה/אורח חיים/כא|אליה רבה]] שלא ראה שכן כתב הב"י בשם האגור בשם המרדכי. אמנם החיד"א במחזיק ברכה {{ממ|[[מחזיק ברכה/אורח חיים/כא#א|סק"א]]}} כתב שודאי ראה גם ראה מהר"ם די לונזאנו את דברי האגור והמרדכי, אלא ש"ידוע דהרב הנזכר דמיונו כאריה בנגלה ובנסתר, ולא ייחת מפני כל". | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
ובטורי אבן {{ממ|[[טורי אבן/חגיגה/ז/א|חגיגה ז.]]}} כתב שאין הידור מצוה בעשיית ציציות גדולות יותר משיעורן. ובשו"ת דעת תורה {{ממ|[[דעת תורה/אורח חיים/יא|או"ח סימן יא]]}} העיר על דבריו מהמבואר אצל בן ציצית הכסת שנזכר לשבח על שהיו ציציותיו ארוכות עד שנגררו בארץ, ומשמע שיש בכך הידור. ומתוך דבריו למדנו יישוב לקושיית המגן אברהם, שהקשה המהר"ם די לונזאנו שאם כל הקהל לא נגררו ציציותיהם אם כן במה הוזכר לשבח, ולדברי הדעת תורה לא קשה כלל, כי אדרבה זו הרבותא שכיון שהיו תחת רגליו כרים וכסתות יכול היה להדר בציציותיו לעשותם ארוכים הרבה משיעורם. | ובטורי אבן {{ממ|[[טורי אבן/חגיגה/ז/א|חגיגה ז.]]}} כתב שאין הידור מצוה בעשיית ציציות גדולות יותר משיעורן. ובשו"ת דעת תורה {{ממ|[[דעת תורה/אורח חיים/יא|או"ח סימן יא]]}} העיר על דבריו מהמבואר אצל בן ציצית הכסת שנזכר לשבח על שהיו ציציותיו ארוכות עד שנגררו בארץ, ומשמע שיש בכך הידור. ומתוך דבריו למדנו יישוב לקושיית המגן אברהם, שהקשה המהר"ם די לונזאנו שאם כל הקהל לא נגררו ציציותיהם אם כן במה הוזכר לשבח, ולדברי הדעת תורה לא קשה כלל, כי אדרבה זו הרבותא שכיון שהיו תחת רגליו כרים וכסתות יכול היה להדר בציציותיו לעשותם ארוכים הרבה משיעורם. | ||
על יישוב המגן אברהם הקשה עוד החות יאיר {{ממ|בספרו [[מקור חיים/אורח חיים/כא|מקור חיים סימן כא]]}} שדבריו אלו נסתרים מפירושו של הערוך למנהגו של בן ציצית הכסת, וזה לשון הערוך {{ממ|[[ספר הערוך/צץ-ב|ע' צץ השני]]}}: ולמה נקרא שמו בן ציצת הכסת, שהיתה ציציתו נגררת על גבי כרים וכסתות. פירוש, כל אדם כשהולך בדרך ציצתו נגררת בקרקע, וזה כשהולך מביתו | על יישוב המגן אברהם הקשה עוד החות יאיר {{ממ|בספרו [[מקור חיים/אורח חיים/כא|מקור חיים סימן כא]]}} שדבריו אלו נסתרים מפירושו של הערוך למנהגו של בן ציצית הכסת, וזה לשון הערוך {{ממ|[[ספר הערוך/צץ-ב|ע' צץ השני]]}}: ולמה נקרא שמו בן ציצת הכסת, שהיתה ציציתו נגררת על גבי כרים וכסתות. פירוש, כל אדם כשהולך בדרך ציצתו נגררת בקרקע, וזה כשהולך מביתו ועד פתח העזרה היו מוצעות כרים וכסתות בקרקע במקום שהולך וציצתו נגררת עליהם, עכ"ל. הרי מוכח מדבריו שהיה היתר גמור בזמניהם בגרירת ציצית על הארץ. | ||
;דעת | ;דעת הרוקח שהאיסור הוא רק בדריכה על הציציות ככיסוי הדם ברגל | ||
שיטה נוספת בפוסקים אנו מוציאם בספר הרוקח {{ממ|[[רוקח/ציצית/שסא|הל' ציצית סימן שסא]]}} שם כתב וזה לשונו: וישמור שלא ידרוך על ציציותיו, כדאמר בפרק במה מדליקין {{ממ|[[בבלי/שבת/כב/א|שבת כב.]]}} אבוהון דכולהון דם, שלא יכסנו ברגל, שלא יהו מצוות בזויות עליו, עכ"ל. וב[[מאמר מרדכי/אורח חיים/כא|מאמר מרדכי]] הביא שמדברי הרוקח מוכח שלשיטתו אין איסור אלא לדרוך עליהם, שאז יש בכך ביזוי מצוה, משא"כ במגרר לבד אין ביזוי מצוה. | שיטה נוספת בפוסקים אנו מוציאם בספר הרוקח {{ממ|[[רוקח/ציצית/שסא|הל' ציצית סימן שסא]]}} שם כתב וזה לשונו: וישמור שלא ידרוך על ציציותיו, כדאמר בפרק במה מדליקין {{ממ|[[בבלי/שבת/כב/א|שבת כב.]]}} אבוהון דכולהון דם, שלא יכסנו ברגל, שלא יהו מצוות בזויות עליו, עכ"ל. וב[[מאמר מרדכי/אורח חיים/כא|מאמר מרדכי]] הביא שמדברי הרוקח מוכח שלשיטתו אין איסור אלא לדרוך עליהם, שאז יש בכך ביזוי מצוה, משא"כ במגרר לבד אין ביזוי מצוה. | ||