176,460
עריכות
אמרי בינה/אורח חיים/השמטות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מרכז|'''השמטות'''}} | {{מרכז|'''השמטות'''}} | ||
'''בדיני שבת''' {{ממ|סי' י"ג}} הבאתי להוכיח דל"ש מוקצה בדבר של הפקר ודלא כדברי צל"ח מס' ביצה ולכאורה יקשה מה דמבואר ש"ע {{ממ|סי' ש"ח ס"ז}} חתיכות חרס שנשברה מכלי ואם זרקה לאשפה מבעוד יום אסור לטלטלה וכתב שם הרמ"א ואפילו חזי לעני הואיל והקצוהו הבעלים שלהם אעפ"י שהם עשירים דמוקצה לעשיר הוי מוקצה לעני כמו שיתבאר סוף הסי' עכ"ל הרי אף דזרקה לאשפה והוי הפקר מ"מ הוי מוקצה. אולם צ"ע אמאי הכי שברי כלי שראוי לעניים להשתמש בהם ולגבי עני הוי כלי חשובה רק לגבי עשיר לא חשיב ליה להשתמש עוד. היעלה עה"ד דנתבטל תורת כלי עליו ומה זה ענין מוקצה לעשיר הוי מוקצה לעני ע"כ לא כתב הר"ן דהוי מוקצה רק כ"ז שהוא בבית עשיר ותורת בעלים עליו רק דמוקצה לגבייהו שפיר הוי מוקצה לעני אבל כשזרקו לאשפה קודם שבת דיצא מרשותו והוי הפקר ולעני הוי זאת תורת כלי למה יהיה מוקצה וצריך לומר ע"כ או דרמ"א לא איירי בהפקירו ויצא מרשותו או בשברים כאלה דאין להם כל כך תורת כלי רק לגבי עני ביותר דזה הוי מוקצה אבל בדבר הפקר וא"צ הכנה וראוי לכל כמו מים ויונים אין בו איסור מוקצה וכמו שכתבתי בפנים. | '''בדיני שבת''' {{ממ|[[אמרי בינה/דיני שבת/יג|סי' י"ג]]}} הבאתי להוכיח דל"ש מוקצה בדבר של הפקר ודלא כדברי צל"ח מס' ביצה ולכאורה יקשה מה דמבואר ש"ע {{ממ|סי' ש"ח ס"ז}} חתיכות חרס שנשברה מכלי ואם זרקה לאשפה מבעוד יום אסור לטלטלה וכתב שם הרמ"א ואפילו חזי לעני הואיל והקצוהו הבעלים שלהם אעפ"י שהם עשירים דמוקצה לעשיר הוי מוקצה לעני כמו שיתבאר סוף הסי' עכ"ל הרי אף דזרקה לאשפה והוי הפקר מ"מ הוי מוקצה. אולם צ"ע אמאי הכי שברי כלי שראוי לעניים להשתמש בהם ולגבי עני הוי כלי חשובה רק לגבי עשיר לא חשיב ליה להשתמש עוד. היעלה עה"ד דנתבטל תורת כלי עליו ומה זה ענין מוקצה לעשיר הוי מוקצה לעני ע"כ לא כתב הר"ן דהוי מוקצה רק כ"ז שהוא בבית עשיר ותורת בעלים עליו רק דמוקצה לגבייהו שפיר הוי מוקצה לעני אבל כשזרקו לאשפה קודם שבת דיצא מרשותו והוי הפקר ולעני הוי זאת תורת כלי למה יהיה מוקצה וצריך לומר ע"כ או דרמ"א לא איירי בהפקירו ויצא מרשותו או בשברים כאלה דאין להם כל כך תורת כלי רק לגבי עני ביותר דזה הוי מוקצה אבל בדבר הפקר וא"צ הכנה וראוי לכל כמו מים ויונים אין בו איסור מוקצה וכמו שכתבתי בפנים. | ||
'''{{עוגן1|וראיתי}}''' שם בגליון רע"א ז"ל על מג"א {{ממ|ס"ק י"ז}} שכ' ואם זרקה בשבת שרי דאם זה שמצאו באשפה א"י אם נזרקה בע"ש או בשבת י"ל אוקי כלי אחזקתו דגוף והיום נשבר ומ"מ צ"ע אם מהני חזק' להסוברים דרוב ל"מ בדשילמ"ת ואם מצא במקום שאין רשאי לטלטלו בכרמלית או ברה"ר ורוב העיר ישראלים י"ל דמסתמא נשבר בע"ש ולדינ' צ"ע עכ"ל ויש לדון בדבריו למ"ש הנו"ב מהד"ק אה"ע {{ממ|סי' ל"א}} ומקו"ח {{ממ|סי' תס"ז}} לדון דלא מוקמינן על חזקה דמעיקרא ממקום למקום ומה"ט בנגע בא' בלילה בעינן דראה חי מבערב באותו מקום עי"ש ה"נ כיון דמצא השבר כלי באשפה ל"ש חזקת שלמה כיון דבאותו מקום ל"ה שלמה וחיישינן דלמא מע"ש נזרקה אולם בהגהותי בד"ח סוף חיו"ד בארתי מדברי רשב"א ריש נדה דלא כדבריהם ויבואר עוד אי"ה בחיו"ד. | '''{{עוגן1|וראיתי}}''' שם בגליון רע"א ז"ל על מג"א {{ממ|ס"ק י"ז}} שכ' ואם זרקה בשבת שרי דאם זה שמצאו באשפה א"י אם נזרקה בע"ש או בשבת י"ל אוקי כלי אחזקתו דגוף והיום נשבר ומ"מ צ"ע אם מהני חזק' להסוברים דרוב ל"מ בדשילמ"ת ואם מצא במקום שאין רשאי לטלטלו בכרמלית או ברה"ר ורוב העיר ישראלים י"ל דמסתמא נשבר בע"ש ולדינ' צ"ע עכ"ל ויש לדון בדבריו למ"ש הנו"ב מהד"ק אה"ע {{ממ|סי' ל"א}} ומקו"ח {{ממ|סי' תס"ז}} לדון דלא מוקמינן על חזקה דמעיקרא ממקום למקום ומה"ט בנגע בא' בלילה בעינן דראה חי מבערב באותו מקום עי"ש ה"נ כיון דמצא השבר כלי באשפה ל"ש חזקת שלמה כיון דבאותו מקום ל"ה שלמה וחיישינן דלמא מע"ש נזרקה אולם בהגהותי בד"ח סוף חיו"ד בארתי מדברי רשב"א ריש נדה דלא כדבריהם ויבואר עוד אי"ה בחיו"ד. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
'''{{עוגן1|עוד}}''' נשמט שם סוף הסימן בענין מוקצה דמותר בנגיעה דמוכח אף שימוש מוקצה מותר אם אינו מטלטל ועיין מג"א {{ממ|סי' ש"ח ס"ק מ'}} דמוכח דמותר אף לישב עי"ש מבואר דאף שימוש כ"ז שאינו מטלטל בידים מותר: | '''{{עוגן1|עוד}}''' נשמט שם סוף הסימן בענין מוקצה דמותר בנגיעה דמוכח אף שימוש מוקצה מותר אם אינו מטלטל ועיין מג"א {{ממ|סי' ש"ח ס"ק מ'}} דמוכח דמותר אף לישב עי"ש מבואר דאף שימוש כ"ז שאינו מטלטל בידים מותר: | ||
''' | '''ב[[אמרי בינה/דיני שבת/כח|סי' כח]]''' הארכתי לבאר דברי הר"ן סוף יומא בהא דרבוי לאוין דשקולין נגד חומר איסור סקילה ושוב שוחטין בשביל שלא יקוץ החולה או דאכילת איסור הוי גנאי. נשמט דלכאורה נ"מ עוד בין הטעמים אם החולה אומר דלא יקוץ באיסור או אם הוא באופן שאינו יודע כלל מה יהבינן ליה אם נבילה או שחוטה והנבילה מוכן לפנינו ול"ש דיקוץ י"ל דלא שחטינן ליה אבל משום דאכילת איסור הוא גנאי או למ"ש הראב"ד כיון דזה האיסור העומד דאם היה חול ל"ה מאכילין אות' מותר לחלל שבת ולשחוט לסלק האיסור העומד עליו אין לחלק וכן נמי נ"מ באם יש לפנינו ספק נבילה דלטעם הראב"ד לא מאכילין רק שוחטין לו ולדברי הר"ן י"ל כיון דל"ה רק ריבוי ספק לאוין חמור איסור סקילה ולא מחללין משום דגנאי הוא לבד. וכבוד ידידי הרה"ג חו"ב מו"ה '''שמואל סלאנט''' נ"י התעורר בנידון הנשאל עליו בקטן שהי' צריך בשבת לבשר די"ל כיון דלגבי קטן ל"ש שמא יקוץ וגם אינו מצוה כלל רק דאנן אין רשאין להאכיל להן בידים די"ל זה אינו חומר נגד איסור סקילה ומאכילין אותו נבילה וצ"ע בכ"ז: | ||
[[קטגוריה:רבי שמואל סלנט]] | [[קטגוריה:רבי שמואל סלנט]] | ||
'''דיני פסח''' {{ממ|סי' ח'}} כתבתי להשיג על המקו"ח דדעתו דחרכו לאח"ז דאסור הוא דוקא בחרכו תוך הפסח ממש ולא לאחר שש והוכחתי שם כדעת המג"א דלאחר שש בע"פ דכבר חל עליו חובת ביעור אסור. ולא אמנע הטוב מבעליו להעתיק כאן אשר ראיתי כעת כאן בעה"ק תובב"א ביד חכם א' ממשפחת הגאון ברכי יוסף חיבור גדול מחד מגאוני אשכנז מכונה בשם דמשק אליעזר על מס' פסחים כדוגמת חיבור דמש"א ממנו על מס' חולין הנדפס בשנת ת"ו וז"ל ר"פ כ"ש ולענ"ד דהך עבר זמנו אסור בהנאתו על מותר בהנאה דרישא קאי דמוקמינן כשחרכו קודם זמנו והה"ד בהך עבר זמנו אסור היינו אפילו חרכו ופריך פשיטא וכמ"ש הר"ן ור"י מאחר שכבר חל עליו איסור חמץ ומשני ל"צ לשעות דרבנן כלומר אפילו אם חרכו בשעה חמישית שאסור לאכול מדרבנן וכ"ש בשעה ששית דאסורה גם בהנאה מדרבנן מקרי חרכו אחר זמנו ואסור בהנאה בפסח אם השהה אותה כך אבל פשיטא דבחמישית מותר בהנאתו דלא גרע מלא חרכו דבחמץ מותר בהנאה והשתא א"ש דקאמר לשעות לשון רבים דקאי אחרכו בשעה חמישית וששית ואצ"ל בחרכו בשע' ז' אחר זמן איסורו מדאורייתא דאסור בהנאה ומייתי מדרב גידל דאין חוששין לקידושין אפילו בחמץ דרבנן כיון שהוא משש ולמעלה דהשעות דאורייתא לכן אז ג"כ אסור בהנאה אפילו חרכו קודם זמנו ולפי"ז בשעה ששית אה"נ דמקודשת אפילו בחמץ דאורייתא מטעם שכתב רמב"ן עכ"ל ועוד האריך בזה. והרי זה חידוש גדול דאף בחרכו בזמן דמות' בהנא' מ"מ כיון דכבר אסור באכילה מדרבנן ס"ל דאסור אח"כ בהנאה והדברים נפלאים: | '''דיני פסח''' {{ממ|[[אמרי בינה/דיני פסח/ח|סי' ח']]}} כתבתי להשיג על המקו"ח דדעתו דחרכו לאח"ז דאסור הוא דוקא בחרכו תוך הפסח ממש ולא לאחר שש והוכחתי שם כדעת המג"א דלאחר שש בע"פ דכבר חל עליו חובת ביעור אסור. ולא אמנע הטוב מבעליו להעתיק כאן אשר ראיתי כעת כאן בעה"ק תובב"א ביד חכם א' ממשפחת הגאון ברכי יוסף חיבור גדול מחד מגאוני אשכנז מכונה בשם דמשק אליעזר על מס' פסחים כדוגמת חיבור דמש"א ממנו על מס' חולין הנדפס בשנת ת"ו וז"ל ר"פ כ"ש ולענ"ד דהך עבר זמנו אסור בהנאתו על מותר בהנאה דרישא קאי דמוקמינן כשחרכו קודם זמנו והה"ד בהך עבר זמנו אסור היינו אפילו חרכו ופריך פשיטא וכמ"ש הר"ן ור"י מאחר שכבר חל עליו איסור חמץ ומשני ל"צ לשעות דרבנן כלומר אפילו אם חרכו בשעה חמישית שאסור לאכול מדרבנן וכ"ש בשעה ששית דאסורה גם בהנאה מדרבנן מקרי חרכו אחר זמנו ואסור בהנאה בפסח אם השהה אותה כך אבל פשיטא דבחמישית מותר בהנאתו דלא גרע מלא חרכו דבחמץ מותר בהנאה והשתא א"ש דקאמר לשעות לשון רבים דקאי אחרכו בשעה חמישית וששית ואצ"ל בחרכו בשע' ז' אחר זמן איסורו מדאורייתא דאסור בהנאה ומייתי מדרב גידל דאין חוששין לקידושין אפילו בחמץ דרבנן כיון שהוא משש ולמעלה דהשעות דאורייתא לכן אז ג"כ אסור בהנאה אפילו חרכו קודם זמנו ולפי"ז בשעה ששית אה"נ דמקודשת אפילו בחמץ דאורייתא מטעם שכתב רמב"ן עכ"ל ועוד האריך בזה. והרי זה חידוש גדול דאף בחרכו בזמן דמות' בהנא' מ"מ כיון דכבר אסור באכילה מדרבנן ס"ל דאסור אח"כ בהנאה והדברים נפלאים: | ||
'''מ'''ה '''א'''מצו '''י'''י '''ר'''חמך{{ש}} | '''מ'''ה '''א'''מצו '''י'''י '''ר'''חמך{{ש}} | ||