שו"ת תשב"ץ/ג/יב: הבדלים בין גרסאות בדף

ומה ששאלת להאיר עיני שכלך במקוה חסר י"ט סאין והמשיכו לתוכו תשלום הארבעי' ואח"כ חסר י"ט אם ישלימו פעם שני' מארבעים ע"י המשכה או לא. וראיתי הרב ר' אברהם ן' דאווד ז"ל חולק כי הנפחת אחר המשכ' ופחת ממי הגשמים וממי השאוב ואין כאן אחד ועשרי' כשרים ואם המשיכו פעם שניה נפסל כולו ואשר נסתפק לך הוא אם אחר ההמשכ' חסרו מימיו י"ט סאין וירדו עליו מי גשמים והכשירוהו לארבעים ואח"כ חסרו פעם שלישית י"ט אם מי גשמים הכשירוהו כולו כאלו אין שם שאוב ומותר לכתחל' להמשיך או אמרי' אין מי גשמים מכשירין זולתי בפעם ההוא ואתי החסרון הג' כאלו הוי חציו בחציו וע"י ההמשכ' נפסל כולו ע"כ מה שנראה מדעתך כי מקוה שהיו בו כ"א סאין והמשיכו לו י"ט סאין והשלימוהו ואח"כ חסר ועמד על כ"א סאין וירדו עליו גשמים והשלימוהו שהוא כשר אינו כן לפי סברת הראב"ד ז"ל שעליה באה שאלתך כי אלו הכ"א סאין יש בהן מהמים שהמשיכו עליה מתחל' שהם שאובין ואע"פ שבהמשכ' באו עליו כיון דליכא רביה בלא המשכ' הרי הוא פסול כאלו לא המשיכו וכל מקוה חסר שנפלו לתוכו ג' לוגין מים שאובים אע"פ שנפלו עליו מי גשמים הרי הוא בפיסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד כדתנן בפ"ג דמקואו' {{ממ|מ"ב}} בור שבחצר ונפלו לו ג' לוגין מים שאובין לעולם הוא בפיסולו עד שיצאו ממנו מלואו ועוד ואותו עוד הוא כדי שיחסרו השלשת לוגין. ושאלתך אם יש לה פנים היא במקוה שהיו בו שלשים סאין והמשיכו לו עשר' סאין והשלימוהו ואח"כ חסרו ממנו י"ב סאין ועמדו על כ"ח שיש מהם לפי חשבון הראשון כ"א סאין מים כשרים ושבעה סאין מים שאובין ואח"כ נפלו עליו י"ד סאין מי גשמים והיו בו מ"ב סאין ואח"כ נתמעט ועמד על כ"ה סאין וששית הרי זה כשר להמשיך עליו עד ארבעים סאין לפי שששית מהמקוה הם שאובין שהם ז' סאין למ"ב וכשעמד על כ"ה סאין וששית יש שם כ"א סאין מי מקוה וז' סאין וששית מים שאובין כיון שיש שם כ"א סאין משלים על החמשה ועשרים וששית י"ד סאין וחמש ששיות ויהי' כשר. אבל אם חסר יותר ולא נשאר בו כ"ה סאין וששית אינו כשר ע"י המשכ' לפי שלא נשאר בו כ"א סאין מים כשרים ואנן רביה והמשכה בעינן וכ"ז לדעת הראב"ד ז"ל שכיון שהוא פוסל מקוה שיש בו מ' סאה מים כשרים ונפלו בו מ' סאה מים שאובין שאם לא חסר כלום הוא כשר. ואם חסר ממנו מ' סאה פסול משום דליכ' במקו' אלא מחצ' כשרים ואנן רובו בעינן כדאיתא בפ' הערל {{ממ|[[בבלי/יבמות/פב/ב|יבמות פב:]]}} כ"ש בשאלתך שבמקוה הזה שנפלו בו מים שאובין ולא הוכשר אלא בהם וחסר מארבעים דחשבי' להנהו מים שאובין כאלו עתה נפלו ופוסלין המקוה אם לא נשאר שם כ"א סאין וימשיכו עליו לתשלום מקוה. וזהו כלל הדבר שכן הוא לפי דעת זו מים שבאו בהמשכ' ורביה במקוה חסר כמו ממלא בכתף למקוה שלם וזהו שחדשתי לך מסברתי ומ"מ זהו לדעתו של הרב ז"ל אבל לדעת רבינו שמשון ז"ל וגם הרשב"א ז"ל הסכים עמו לעולם מקוה כשר שנפלו בו מים שאובין או מקוה חסר והמשיכו לו מים והכשירוהו אינו נפסל לעולם שהרי המים השאובין הם נזרעין בתוכו ולעולם הוא נחשב כאלו היו כולו מי גשמים וההיא דנתן סאה ונטל סאה בפ"ז דמקואו' {{ממ|מ"ב}} ופירשו בפ' הערל {{ממ|שם}} דבעינן דישתייר רובו במי פירות הוא. כדמוכחא מתני' דהתם וכן כתבו ר"ת והרמב"ם והרא"ש ז"ל ולפי דעת זו בין שנתמלא בהמשכ' בין שנתמלא במי גשמים וחזר וחסר ממשיך לו י"ט סאין אם נשאר בו כ"א סאין וזאת הסברא ראוי לסמוך עליה בשעת הדחק דודאי שאובה שהמשיכוה אינה פסולה אלא מדרבנן ואם אפשר לצאת ידי כל הסברו' הוא הישר והנכון. ואם הוא שעת הדחק באיסורא דרבנן אפשר לסמוך על המיקל בכיוצא בזה שהדעת מכרעת כן: