אבני נזר/יורה דעה/ד: הבדלים בין גרסאות בדף

ג) '''מלבד''' זה במומר אוכל נבילות לתיאבון פסק בש"ע דלא אמרינן בי' רוב מצוין אצל שחיטה מומחין. ולדעת הרמב"ם גם במומר לשאר עבירות כן. וגם בזה פוסק הפרמ"ג כוותי'. וזה שזמן כביר לא עסק בעסקי שו"ב יוכל להיות ששכח ואבד חזקתו ואף שזה לקח קבלה מדיין אחד. עיין בריטב"א ריש פ"ב דר"ה דאף דעד א' נאמן באיסורין מכל מקום להכשיר ואיש להחזיקו בחזקת כשרות צריך שני עדים. וכן כתבו הפר"ח והתפארת למשה סימן קי"ט וכוונו לדעת קדוש הריטב"א ז"ל ריש פ"ב דר"ה הנ"ל. וא"כ כתב קבלה מרב אחד אינו מועיל רק משום החזקה רוב מצוין אצל שחיטה מומחין וחומרא היא שהצריכו קבלה. ומתחילה כך היתה התקנה לקבל מרב אחד. אבל במקום שצריך בדיקה מדינא כמו בנידון דידן שחזקתו שמכבר אבד. ועתה נעשה מומר לדבר א' דלא אמרינן בי' שוב רוב מצוין אצל שחיטה מומחין שוב צריך שיעידו עליו שני עדים בב"ד ככל משפטי העדות שהוא מומחה. דמה לי להעיד עליו שהוא כשר מה לי להעיד שהוא מומחה [זה דעתי בדבר זה]: