1,567
עריכות
אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/ב/בהר בחוקותי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
זהו אם כן הדגשת הכתוב "בערכך נפשות לה'". ולכן אומרים חז"ל שהעושה כן כמקריב נפשו, וניצל עי"ז מדינה של גיהנום. {{ממ|שירת דוד}} | זהו אם כן הדגשת הכתוב "בערכך נפשות לה'". ולכן אומרים חז"ל שהעושה כן כמקריב נפשו, וניצל עי"ז מדינה של גיהנום. {{ממ|שירת דוד}} | ||
== רבי מאיר ברנדסדורפר == | |||
=== שנים מקרא כשטעה שהן מחוברות === | |||
נשאלתי במי שטעה וחשב שפרשיות בהר בחוקותי הם מחוברות, וקרא בערב שבת בהר שנים מקרא ואחת תרגום משני הפרשיות, האם יצא ידי חובתו, או שצריך בשבוע הבא לחזור ולקרות שמו"ת מפרשת בחוקותי. | |||
ובטור {{ממ|או"ח ריש סימן רפה}} כתב, וצריך להשלים הפרשה עם הציבור וכו', וכל השבוע מיום ראשון ואילך חשיב עם הציבור, כיון שמתחילין הפרשה ביום שבת במנחה. וכ"ה בשו"ע {{ממ|שם ס"א}} וז"ל, אעפ"י שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בציבור, חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו שבוע שנים מקרא ואחד תרגום... מיום ראשון ואילך חשיב עם הציבור {{ממ|שם ס"ג}}. | |||
ומקור הלכה זו ממאי דאיתא בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ח/א|ח.]]}} אמר רב הונא בר יהודא אמר רבי אמי, לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום. ושם {{ממ|ע"ב}} רב ביבי בר אביי סבר לאקדומינהו, אמר ליה ההוא סבא, ובלבד שלא יקדים ולא יאחר. כדאמר להו רבי יהושע בן לוי לבניה, אשלימו פרשיותייכו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום. | |||
וכתבו התוספות והרא"ש שם שכל השבוע, מכיון שמתחילים לקרות הפרשה ממנחת שבת, נקראת עם הציבור. וברבינו יונה שם ביאר יותר וכתב, כלומר שקודם שיקראו הציבור הפרשה בבית הכנסת, יקרא אותה בביתו. בין בשבת עצמו בבוקר בין בכל אותה השבוע, אבל אין לו להקדים משבוע זה לשני שבועות או לשלשה. ויש בני אדם שנוהגין לקרות מעט בכל יום ויום מהשבוע ומסיימין בשבת, עכ"ל. | |||
ובדרכי משה הביא מחלוקת בזה, שכתב שבם המרדכי {{ממ|פ"ק דברכות}} והגהות מיימוניות {{ממ|פי"ג מתפילה}} דמשבת במנחה ואילך עד שבת הבא נקרא עם הציבור, וכ"כ הריקאנטי {{ממ|סימן לד}} שזמן הציבור נקרא משבת במנחה עד השבת הבאה. והכלבו {{ממ|סימן לז}} כתב בשם רבינו פרץ דדוקא מיום ראשון ואילך חשים עם הציבור, אבל בשבת במנחה אפילו אחרי שקראו הפרשה בציבור, לא יצא, כיון שבאותו יום קראו הפרשה שעברה. וכ"כ בספר ארחות יים {{ממ|הל' שבת, דין קריאת הסדר שמו"ת}}. | |||
ובמשנה ברורה {{ממ|שם סק"ז}} ובשער הציון {{ממ|שם אות יב}} הבין שסברת כל הפוסקים היא שמשבת במנחה ולמעלה חשיב 'משלים עם הציבור', ודעת הכלבו יחידאה היא ופסק כן להלכה. ודבריו צ"ע, דמסתימת לשון הפוסקים שכתבו דמיום ראשון ואילך חשיב עם הציבור, משמע דוקא מיום ראשון ואילך. | |||
ועכ"פ נתבאר בס"ד שאם מקדים הקריאה משבוע זה לשבוע הקודם, לא נחשב כמשלים הפרשה עם הציבור. ועד כאן לא נחלקו אלא בשבת במנחה ואילך, כיון שכבר קראו הפרשה משבוע הבא, אבל מלפני זה כולהו סבירא להו דלא חשיב עם הציבור. ומשמעות דברי הפוסקים שצריך לחזור ולקרותה, ואפילו בדיעבד לא יצא. | |||