אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/ב/אחרי מות קדושים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 84: שורה 84:


ומעתה נרמוז זאת בפסוק: "לאצת בני ישראל מארץ מצרים ביו"ם הזה" - דהיינו בבהירות הזו שהיה לנו ביציאת מצרים, "ביו"ם הזה באו מדברי סיני" - היינו באותה הבהירות עצמה באו מדבר סיני, שזו הבהירות שתהיה לנו בחג השבועות {{ממ|אמרי יוסף, דרושים לשבועות דרוש ד}}.
ומעתה נרמוז זאת בפסוק: "לאצת בני ישראל מארץ מצרים ביו"ם הזה" - דהיינו בבהירות הזו שהיה לנו ביציאת מצרים, "ביו"ם הזה באו מדברי סיני" - היינו באותה הבהירות עצמה באו מדבר סיני, שזו הבהירות שתהיה לנו בחג השבועות {{ממ|אמרי יוסף, דרושים לשבועות דרוש ד}}.
== שפתותיו דובבות ==
כל ימי נתגדלתי בין חכמים וזכיתי לשתות מימיהם, מים חיים. גם שמשתי ויצקתי מים על ידי כמה גאונים וצדיקים וראיתי איך ששמו לילות כימים לכתוב חידושי תורתם. והיה חביב אצלם מכל הון באשר זה חלקם בכל עמלם אשר עמלו תחת השמש בדחקות ובחיי צער כדרכה של תורה, כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו, ואין לו שיור רק התורה הזאת אשר יגע ועמל בה בחייו. ומגמתו ומשאת נפשו שתלמידי חכמים יעיינו וילמדו בחידושיו בכדי שזו תהיה לו למזכרת נצח, זכר צדיק לברכה, ושפתותיו ידובבו בקבר.
ובפרט חידושי תורה מגאונים גדולים אשר יכולים להאיר עינינו בהרבה מקומות חמורים בש"ס ולברר לנו הלכות בשו"ע הטעונים בירור. אז הדפסת חידושי תורתם היא לא רק תועלת בשביל המחדש שיגע ועמל בזה, אלא אדרבה התועלת העיקרית היא בשבילנו אשר צמאים אנחנו לדבריהם הקדושים. ויותר ממה שהם צריכים לנו אנחנו צריכים להם.
וזהו פירוש הכתוב "אז נדברו יראי ה' איש לא רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו", שהוא לכאורה בלתי מובן, מהו פירוש המילה 'נדברו' ומהו 'ליראי ה' ולחושבי שמו'. אבל זה נאמר על חיי תורה של גאונים נפטרים ז"ל, אם לומדים בחידושי תורתם 'אז נדברו', כלומר אנחנו עושים אותם למדברים ששפתותיהם דובבות בקבר, 'ויקשב ה' וישמע וכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ' היינו הגאונים ז"ל, 'ולחושבי שמו' היינו אלה שחושבים ולומדים בדבריהם.
{{ממ|הקדמה לספר תעלומות חכמה, בו היו אמורים להידפס חידושים מכתב יד לרבי מאיר אוירבך נלב"ע ה' אייר תרל"ח ועוד גדולים. נדפס בספר אמרי בינה דרשות}}

תפריט ניווט