מנחת חינוך/קיד: הבדלים בין גרסאות בדף

וכבר הבאתי כמה פעמים בחיבורי זה דצריך להתרות בו משום הלאו הכתוב בתורה ועי' [[תוספות/שבת/עג/ב|תוספות שבת דף ע"ג]] ובכמה מקומות ([[תוספות/בבא קמא/ב/א|בבא קמא ב. ד"ה ולרבי]]) דבשבת אם עושה איזה מלאכה דמתרינן משום לא תעשה כל מלאכה, אך אם התרו בו משום אב אחר כגון שזורע והתרו משום קוצר אינו התראה דהוא סבור שהלעיג בו ע"ש אם כן בכל המלאכות אם התרו בו משום הלאו דלא תבערו ודאי אינו התראה דכל המלאכות חוץ מהבערה אינן בכלל הזה דהבערה. אך נראה במבעיר אם רוצה מתרין בו משום לאו דלא תעשה כל מלאכה ואם רוצה מתרין משום הלאו דלא תבערו אף על גב דלאו זה לחלק יצא מכל מקום מבואר הבערה בפירוש. ונראה כיון דמלאו זה אף על פי שאינו מבואר רק שריפה מכל מקום אמרינן ה"ה כל עונשין סקילה הרג וחנק אם כן נראה דאם המיתו בית דין בשאר מיתות חוץ מהבערה מכל מקום סגי אם התרו בו משום לאו דהבערה כיון דהוא בכלל לאו זה אבל בעלמא כל המלאכות אינם בכלל לאו זה. אבל דין ב"ד באיזה מיתה הם בכלל לאו זה ומהני התראה מלאו הזה. וגם נראה דמהני התראה משום לאו דמלאכה כי היא רק גילוי מילתא דהוי בכלל מלאכה כמ"ש. אך ביום הכפורים נהי דפסקינן דלחלק יצאה וחייב על הבערה ביום הכפורים עיין [[שאגת אריה/עא|שו"ת שאגת אריה בהלכות יום הכפורים]] האריך בזה מפני מה אינו נדחה מפני רציחה כמבואר בסנהדרין מכל מקום אפשר דצריך להתרות בו משום לאו דמלאכה דוקא אם הרגו באיזה מיתה כי לאו זה כתיב ביום השבת, ויום הכפורים ויום טוב אינם בכלל שבת, רק צריך להתרות בו משום לאו דמלאכה. וגם בכל מבעיר צריך להתרות דוקא משום מלאכה ולא מלאו זה דהבערה דכתיב ביום השבת, ויבואר זה אם ירצה השם ב[[מנחת חינוך/רצח|מצות יום טוב]] ו[[מנחת חינוך/שטו|יום הכפורים]] גם יבואר שם אי אמרינן מתוך גבי יום טוב.