שדי חמד/כללים/כ/ו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 12: שורה 12:
'''הן''' אמת שראיתי שם להרב מקנה אברהם בריש סי' קס"ד שכתב בשם הרב הליכות אלי סי' שנ"ז שנראה מדברי התוס' בשבועות ד' י"ז ד"ה אי דשהה דחייבי מיתות בידי שמים שלקו לא נפטרו מידי המיתה וכתב הרב מקנה אברהם שכן כתוב בחידושי שבועות להרמב"ן שם וכן בחידושי הר"ן לשבועות ודבריהם הם שהביאו קושיית רבינו תם שהביאו התוספות הנ"ל ותירצו דאין הכי נמי אלא דחדא מתלת שינויי נקט עי"ש אמנם לדעתי העניה אין הכרח מדברי התוספות כמו שכתבתי למעלה וממילא גם מדברי הרמב"ן והר"ן אין הכרח כמובן:
'''הן''' אמת שראיתי שם להרב מקנה אברהם בריש סי' קס"ד שכתב בשם הרב הליכות אלי סי' שנ"ז שנראה מדברי התוס' בשבועות ד' י"ז ד"ה אי דשהה דחייבי מיתות בידי שמים שלקו לא נפטרו מידי המיתה וכתב הרב מקנה אברהם שכן כתוב בחידושי שבועות להרמב"ן שם וכן בחידושי הר"ן לשבועות ודבריהם הם שהביאו קושיית רבינו תם שהביאו התוספות הנ"ל ותירצו דאין הכי נמי אלא דחדא מתלת שינויי נקט עי"ש אמנם לדעתי העניה אין הכרח מדברי התוספות כמו שכתבתי למעלה וממילא גם מדברי הרמב"ן והר"ן אין הכרח כמובן:


''''ולאידך''' גיסא נמי מאי דהדר ביה רב מאריה דאברהם שם וכתב לאוכוחי כסברת הרב שושנים לדוד ואייתי תנא דמסייע ליה תנא תוספאה בתוספתא דשילהי מכות אנא עניא לדידי חזי לי דלא מכרעא ובכל זאת אעתיק דב"ק והמעיין יבחר וז"ל ולע"ד מלשון התוספתא אההיא מתניתין דאלו הן הלוקין נראה כדעת הרב שושנים לדוד דהכי איתא התם אלו הן הלוקין כל עוברי לא תעשה שעברו על מצות לא תעשה שיש בה קום עשה (לשון התוספתא הוא לא תעשה שאין בה קום עשה) אף על פי שחייבין מיתה בידי שמים או כרת מלקין אותו מיתת בית דין אין מלקין אותו שנאמר כדי רשעתו וכו' ולכאורה נראה מדתני בסיפא מיתת בית דין אין מלקין אותו שנאמר כדי רשעתו דהיינו כדי רשעה אחת אתה מחייבו דהיינו ממיתת בית דין ולא שתי רשעיות ומשום הכי אין מלקין אותו דאף דמלקין אותו אין נפטר ממיתת בית דין ומשום הכי אין מלקין אותו אלא הוא במיתת בין דין והוי רשעה אחת ומינה דכריתות ומיתות בידי שמים במלקות נפטר במיתה בידי שמים דומה דכריתות דבבת אחת כיילינהו דכיון דחייבי כריתות לוקין ונפטרו משום רשעה אחת הוא הדין מיתה בידי שמים עכ"ל וכבר כתבתי דנראה לי הדל דאין ראייתו מכרעת והדין אמת כדעת הרדב"ז ושושנים לדוד הנ"ל ואין להאריך:
'''ולאידך''' גיסא נמי מאי דהדר ביה רב מאריה דאברהם שם וכתב לאוכוחי כסברת הרב שושנים לדוד ואייתי תנא דמסייע ליה תנא תוספאה בתוספתא דשילהי מכות אנא עניא לדידי חזי לי דלא מכרעא ובכל זאת אעתיק דב"ק והמעיין יבחר וז"ל ולע"ד מלשון התוספתא אההיא מתניתין דאלו הן הלוקין נראה כדעת הרב שושנים לדוד דהכי איתא התם אלו הן הלוקין כל עוברי לא תעשה שעברו על מצות לא תעשה שיש בה קום עשה (לשון התוספתא הוא לא תעשה שאין בה קום עשה) אף על פי שחייבין מיתה בידי שמים או כרת מלקין אותו מיתת בית דין אין מלקין אותו שנאמר כדי רשעתו וכו' ולכאורה נראה מדתני בסיפא מיתת בית דין אין מלקין אותו שנאמר כדי רשעתו דהיינו כדי רשעה אחת אתה מחייבו דהיינו ממיתת בית דין ולא שתי רשעיות ומשום הכי אין מלקין אותו דאף דמלקין אותו אין נפטר ממיתת בית דין ומשום הכי אין מלקין אותו אלא הוא במיתת בין דין והוי רשעה אחת ומינה דכריתות ומיתות בידי שמים במלקות נפטר במיתה בידי שמים דומה דכריתות דבבת אחת כיילינהו דכיון דחייבי כריתות לוקין ונפטרו משום רשעה אחת הוא הדין מיתה בידי שמים עכ"ל וכבר כתבתי דנראה לי הדל דאין ראייתו מכרעת והדין אמת כדעת הרדב"ז ושושנים לדוד הנ"ל ואין להאריך:


'''והא''' דנפטרו מידי כריתתן אם הוא דוקא כשעשו תשובה או אפילו בלא תשובה עיין לרבינו מוהרלנ"ח בפסק סמיכה (בד"ה ועוד אני צריך להאריך לבאר זה וכו') והגאון חתם סופר בחלק א"ח סי' קע"ה כתב שהרמב"ם סובר כל חייבי כריתות שלקו דקימא לן שנפטרו מידי כריתתן היינו עם התשובה עי"ש (בד"ה וקצת):
'''והא''' דנפטרו מידי כריתתן אם הוא דוקא כשעשו תשובה או אפילו בלא תשובה עיין לרבינו מוהרלנ"ח בפסק סמיכה (בד"ה ועוד אני צריך להאריך לבאר זה וכו') והגאון חתם סופר בחלק א"ח סי' קע"ה כתב שהרמב"ם סובר כל חייבי כריתות שלקו דקימא לן שנפטרו מידי כריתתן היינו עם התשובה עי"ש (בד"ה וקצת):

תפריט ניווט