13,461
עריכות
שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/קלג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקון וקישור אדום
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
(תיקון וקישור אדום) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
'''ועל''' מה שכתבתי בנדפס באות נ"א אי מהניא אמתלא לדבר שנאמר בפני רבים כתב לי ידידי הרה"ג מוהר"ר שמחה כהנא אבד"ק לאקאשאווקא יצ"ו וז"ל הביא מפתחי תשובה סי' קפ"ה שהתב"ש חולק וטעות סופר הוא וצריך להיות תורת השלמים לבעל מנחת יעקב והוא בסק"ג ואני מצאתי גם בחות יאיר סי' קל"ח שהשיג על המוהר"ל מפראג מש"ס כתובות בהא דאשה שקפצו עליה בני אדם ואמרה להם מקודשת אני ואמרו חכמים דנאמנת אף שהיו הקופצים רבים עכ"ד יצ"ו: | '''ועל''' מה שכתבתי בנדפס באות נ"א אי מהניא אמתלא לדבר שנאמר בפני רבים כתב לי ידידי הרה"ג מוהר"ר שמחה כהנא אבד"ק לאקאשאווקא יצ"ו וז"ל הביא מפתחי תשובה סי' קפ"ה שהתב"ש חולק וטעות סופר הוא וצריך להיות תורת השלמים לבעל מנחת יעקב והוא בסק"ג ואני מצאתי גם בחות יאיר סי' קל"ח שהשיג על המוהר"ל מפראג מש"ס כתובות בהא דאשה שקפצו עליה בני אדם ואמרה להם מקודשת אני ואמרו חכמים דנאמנת אף שהיו הקופצים רבים עכ"ד יצ"ו: | ||
'''ואי''' מהניא אמתלא בדיני ממונות הנה בנדפס באות ח"ן כתבתי בשם הגאון חתם סופר ביו"ד ריש סי' ט' דלא מהניא אמתלא בדברים שבין אדם לחברו וציינתי לעיין בדברי הגאון נודע ביהודה קמא בחלק אבן העזר סי' ס' ודבריו הם על מה שכתב הר"ן בשם הרא"ה ופסקו הרמ"א בסי' מ"ו שאם אמרה שנתקדשה לפלוני לא מהני אמתלא והאריך לבאר דברי הרא"ה וכתב {{ממ|בד"ה ועוד}} דסובר דלא מהני אמתלא אלא באיסורין שאין בהן דררא דממונא אבל לא באיסור שיש בו דררא דממונא דכי היכי דלא מהני לממון לא מהני לאיסור שבו עי"ש ובמה שרשמתי בנדפס באות רס"ח ובאות קל"א אי איסורא גריר בתר ממונא והביא מה שכתב הגאון חלקת מחוקק בסי' קט"ו ס"ק כ"ב יש לדקדק אם מועיל אמתלא אף לאחר זמן ולא ניחוש שמא לימדוהו וכו' ואף שבאיסורין מהני שאני ממונא מאיסורא דהודאת בעל דין וכו' עי"ש ועוד ציינתי לעיין בשואל ומשיב מהדורא חמישאה {{ממ|ונקראת בשם דברי שאול ויוסף דעת}} בסי' פ"ג דנסתפק הרב השואל אי מהני אמתלא בדיני ממונות ולזה הביא הגאון המחבר דברי החלקת מחוקק הנ"ל ומצא בשו"ת מוהר"ש הלוי סי' כ' וכ"א שנחלק עם מוהר"א חאסון דלמוהרא"ח לא מהני דלאו כל כמיניה לחוב ולהפקיע חובו כל שכבר הודה ומוהרשה"ל תמה איך יפרנס דברי הרמב"ם בשביעי מהלכות טוען דאם טען וחזר וטען כל שנותן אמתלא מועיל וכתב על זה שאם כונת המוהרא"ח היא על דרך שנסתפק החלקת מחוקק לא קשיא מדברי הרמב"ם שהרי הרמב"ם כתב בהדיא והוא שלא יצא מבית דין וכן מבואר בחושן משפט סי' פ'. ושוב כתב דבלאו הכי לא קשיא דכל שנותן אמתלא על מה אמר זאת שהיה מוכרח לומר כן ושפיר י"ל דניהו שהיה אומר כן לסיבה זו אבל על כל פנים סוף כל סוף הודה שהיה כן ונתחייב בהודאתו אך לפי זה זהו דוקא היכא שאמתלא הוא למה אמר כן אבל מכל מקום מודה שבתחילה הודה שנתחייב אבל כל שאומר שכונתו היה בתחלה לא לחייב עצמו כלל בזה שפיר מועיל אמתלא וזה, ברור לדעתי ומעתה לא קשה כלל כל מה שהקשה המהר"ש הלוי דהרמב"ם והש"ע שם כתבו שא"י להשיא לטענה אחרת אלא אם כן נותן אמתלא לטענה שסמך עליה ויש במשמעה כמו שהשיא בזאת הטענה ולפי זה כיון שמתחלה היה גם כן לפטור רק שבאו עדים והכחישו את הטענה אם כן שפיר מועיל אמתלא דהרי הוא לא חייב עצמו ואף שהטענה הראשונה הכחישוהו עדים ונתחייב שפיר מועיל אמתלא להאמינו שכן היה כונתו והוא באמת רצה לפטור עצמו בטענתו הראשונה אבל אם היה באמת נתחייב בטענה הראשונה רק שנותן אמתלא למה טען כן בזה שפיר אמרינן דניהו שנתן אמתלא אבל מכל מקום ניהו שהיה לו סיבה לטענה זו אבל סוף כל סוף הודה שנתחייב אם כן אף שהודה בשקר מה מקום נתחייב עכ"ד יצ"ו. ועוד האריך מאד בעניינים אלו העתקתי דבריו הנ"ל אלא לפי שראיתי במכתב ששלח לי ידידי הגאון מוהר"ר שלום יוסף גארצאשארקו אבד"ק יוזפאף יצ"ו שדבר בזה וכפי הנראה אין אצלו הספר שואל ומשיב שציינתי בספרי ועל כל פנים אעתיק דבריו לעשות כבקשתו: | '''ואי''' מהניא אמתלא בדיני ממונות הנה בנדפס באות ח"ן כתבתי בשם הגאון חתם סופר ביו"ד ריש סי' ט' דלא מהניא אמתלא בדברים שבין אדם לחברו וציינתי לעיין בדברי הגאון נודע ביהודה קמא בחלק אבן העזר סי' ס' ודבריו הם על מה שכתב הר"ן בשם הרא"ה ופסקו הרמ"א בסי' (מ"ו) [{{כ}}[[שולחן ערוך/אבן העזר/מז#|מ"ז]]] שאם אמרה שנתקדשה לפלוני לא מהני אמתלא והאריך לבאר דברי הרא"ה וכתב {{ממ|בד"ה ועוד}} דסובר דלא מהני אמתלא אלא באיסורין שאין בהן דררא דממונא אבל לא באיסור שיש בו דררא דממונא דכי היכי דלא מהני לממון לא מהני לאיסור שבו עי"ש ובמה שרשמתי בנדפס באות רס"ח ובאות קל"א אי איסורא גריר בתר ממונא והביא מה שכתב הגאון חלקת מחוקק בסי' קט"ו ס"ק כ"ב יש לדקדק אם מועיל אמתלא אף לאחר זמן ולא ניחוש שמא לימדוהו וכו' ואף שבאיסורין מהני שאני ממונא מאיסורא דהודאת בעל דין וכו' עי"ש ועוד ציינתי לעיין בשואל ומשיב מהדורא חמישאה {{ממ|ונקראת בשם דברי שאול ויוסף דעת}} בסי' פ"ג דנסתפק הרב השואל אי מהני אמתלא בדיני ממונות ולזה הביא הגאון המחבר דברי החלקת מחוקק הנ"ל ומצא בשו"ת מוהר"ש הלוי סי' כ' וכ"א שנחלק עם מוהר"א חאסון דלמוהרא"ח לא מהני דלאו כל כמיניה לחוב ולהפקיע חובו כל שכבר הודה ומוהרשה"ל תמה איך יפרנס דברי הרמב"ם בשביעי מהלכות טוען דאם טען וחזר וטען כל שנותן אמתלא מועיל וכתב על זה שאם כונת המוהרא"ח היא על דרך שנסתפק החלקת מחוקק לא קשיא מדברי הרמב"ם שהרי הרמב"ם כתב בהדיא והוא שלא יצא מבית דין וכן מבואר בחושן משפט סי' פ'. ושוב כתב דבלאו הכי לא קשיא דכל שנותן אמתלא על מה אמר זאת שהיה מוכרח לומר כן ושפיר י"ל דניהו שהיה אומר כן לסיבה זו אבל על כל פנים סוף כל סוף הודה שהיה כן ונתחייב בהודאתו אך לפי זה זהו דוקא היכא שאמתלא הוא למה אמר כן אבל מכל מקום מודה שבתחילה הודה שנתחייב אבל כל שאומר שכונתו היה בתחלה לא לחייב עצמו כלל בזה שפיר מועיל אמתלא וזה, ברור לדעתי ומעתה לא קשה כלל כל מה שהקשה המהר"ש הלוי דהרמב"ם והש"ע שם כתבו שא"י להשיא לטענה אחרת אלא אם כן נותן אמתלא לטענה שסמך עליה ויש במשמעה כמו שהשיא בזאת הטענה ולפי זה כיון שמתחלה היה גם כן לפטור רק שבאו עדים והכחישו את הטענה אם כן שפיר מועיל אמתלא דהרי הוא לא חייב עצמו ואף שהטענה הראשונה הכחישוהו עדים ונתחייב שפיר מועיל אמתלא להאמינו שכן היה כונתו והוא באמת רצה לפטור עצמו בטענתו הראשונה אבל אם היה באמת נתחייב בטענה הראשונה רק שנותן אמתלא למה טען כן בזה שפיר אמרינן דניהו שנתן אמתלא אבל מכל מקום ניהו שהיה לו סיבה לטענה זו אבל סוף כל סוף הודה שנתחייב אם כן אף שהודה בשקר מה מקום נתחייב עכ"ד יצ"ו. ועוד האריך מאד בעניינים אלו העתקתי דבריו הנ"ל אלא לפי שראיתי במכתב ששלח לי ידידי הגאון מוהר"ר שלום יוסף גארצאשארקו אבד"ק יוזפאף יצ"ו שדבר בזה וכפי הנראה אין אצלו הספר שואל ומשיב שציינתי בספרי ועל כל פנים אעתיק דבריו לעשות כבקשתו: | ||
'''ואלה''' הדברים שבמכתב הנ"ל בקונטריס הכללים מערכת האל"ף אות נ"ח אמתלא בד"מ לא מהני נ"ב דעת המהר"ש הלוי בתשובה סי' כ' וכ"א דגם בממון מועיל אמתלא ומביא ראיה מדברי הרמב"ם ז"ל פרק ז' מטוען שכתב דיש לטוען בבית דין לחזור ולטעון טענה אחרת וכו' אבל מאחר שיבאו עדים וכחשו וכו' אינו יכול לטעון טענה אחרת אלא אם כן נתן אמתלא לטענה שסמוך הרי מפורש מדברי רבינו ז"ל שמועיל אמתלא גם בממון אולם באמת נוכל לומר כשאינו נותן אמתלא על גוף הטענה רק שנותן אמתלא שהיה מוכרח לומר כן בזה שפיר אמרינן ניהו שהיה לו אמתלא שלאיזה סיבה אומר כן אבל מכל מקום הרי הודה והודאת בעל דין כמאה עדים דמי או מטעם שכתבו הקדמונים ז' דהוי חיוב חדש אולם זה דוקא שהודה באמת שנתחייב רק שעשה כן לאיזה סיבה מה שאין כן כשאומר שגם בתחילה לא נתכוון להתחייב את עצמו ומה שהיה נראה מדבריו שהודה לא כיון להודאה להתחייב את עצמו ונתן אמתלא טובה שגם בתחילה לא היתה כוונתו להתחייב א"ע בזה שפיר נאמן. והרמב"ם ז"ל שכתב דאינו יכול להשיא לטענה אחרת אלא אם כן נותן אמתלא לטענה שסמוך לה ויש במשמעה לפי זה כיון שגם בתחלה היה טוען לפטור רק שבאו עדים והכחישו זאת הטענה אם כן שפיר מועיל אמתלא מה שאומר שגם בתחלה כיון לטענה השנייה שהרי באמת רוצה לפטור עצמו בטענה הראשונה אבל אם היה נתחייב בטענה הראשונה רק שנותן אמתלא למה טען כן בזה שפיר לא מועיל אמתלא דניהו דהאמת כן מכל מקום הוי הודה שנתחייב והוי חיוב חדש ועיין בתרומת הכרי לבעל קונטריס הספקות בהג"ה שם שהאריך בזה ואם מועיל אמתלא לענין שבועה דעת התרומת הדשן סי' שנ"ו דמועיל ועיין מה שכתב אבי זקני המובהק בהוראה בנודע ביהודה קמא חו"מ סי' למ"ד ועיין במבי"ט ח"ב סי' ט' ועיין בשפתי כהן יו"ד סו' רל"ב ס"ק כ"ו עכ"ד יצ"ו. | '''ואלה''' הדברים שבמכתב הנ"ל בקונטריס הכללים מערכת האל"ף אות נ"ח אמתלא בד"מ לא מהני נ"ב דעת המהר"ש הלוי בתשובה סי' כ' וכ"א דגם בממון מועיל אמתלא ומביא ראיה מדברי הרמב"ם ז"ל פרק ז' מטוען שכתב דיש לטוען בבית דין לחזור ולטעון טענה אחרת וכו' אבל מאחר שיבאו עדים וכחשו וכו' אינו יכול לטעון טענה אחרת אלא אם כן נתן אמתלא לטענה שסמוך הרי מפורש מדברי רבינו ז"ל שמועיל אמתלא גם בממון אולם באמת נוכל לומר כשאינו נותן אמתלא על גוף הטענה רק שנותן אמתלא שהיה מוכרח לומר כן בזה שפיר אמרינן ניהו שהיה לו אמתלא שלאיזה סיבה אומר כן אבל מכל מקום הרי הודה והודאת בעל דין כמאה עדים דמי או מטעם שכתבו הקדמונים ז' דהוי חיוב חדש אולם זה דוקא שהודה באמת שנתחייב רק שעשה כן לאיזה סיבה מה שאין כן כשאומר שגם בתחילה לא נתכוון להתחייב את עצמו ומה שהיה נראה מדבריו שהודה לא כיון להודאה להתחייב את עצמו ונתן אמתלא טובה שגם בתחילה לא היתה כוונתו להתחייב א"ע בזה שפיר נאמן. והרמב"ם ז"ל שכתב דאינו יכול להשיא לטענה אחרת אלא אם כן נותן אמתלא לטענה שסמוך לה ויש במשמעה לפי זה כיון שגם בתחלה היה טוען לפטור רק שבאו עדים והכחישו זאת הטענה אם כן שפיר מועיל אמתלא מה שאומר שגם בתחלה כיון לטענה השנייה שהרי באמת רוצה לפטור עצמו בטענה הראשונה אבל אם היה נתחייב בטענה הראשונה רק שנותן אמתלא למה טען כן בזה שפיר לא מועיל אמתלא דניהו דהאמת כן מכל מקום הוי הודה שנתחייב והוי חיוב חדש ועיין בתרומת הכרי לבעל קונטריס הספקות בהג"ה שם שהאריך בזה ואם מועיל אמתלא לענין שבועה דעת התרומת הדשן סי' שנ"ו דמועיל ועיין מה שכתב אבי זקני המובהק בהוראה בנודע ביהודה קמא חו"מ סי' למ"ד ועיין במבי"ט ח"ב סי' ט' ועיין בשפתי כהן יו"ד סו' רל"ב ס"ק כ"ו עכ"ד יצ"ו. | ||