13,565
עריכות
שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/ב/כ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←יח: הערה
(←יז: הערה) |
(←יח: הערה) |
||
| שורה 145: | שורה 145: | ||
==יח== | ==יח== | ||
ח"י) וראיתי בספר יד אלעזר [[יד אלעזר/נה|סימן נ"ה]] שכתב בפשיטות לעשות המציצה ע"י ספוג ועפ"י הסכמת רבו החת"ס זצ"ל מחמת הסיבה הנזכרת בכוכבי יצחק ומהר"מ שי"ק תלמיד מובהק להחת"ס זצ"ל בתשובת או"ח סימן קנ"ב האריך לחלוק בזה והביא דהוראת החת"ס בזה לא נאמר אלא להוראת שעה ושעת הדחק שהיה אז בזה {{ממ|והלא גם הי"א כתב מחמת הסיבה כו'}} והביא ראיה לדבר דהרי בפנקס התשובות שלו לא הועתק זה ולא בא בדפוס עיי"ש ולענ"ד דבריו יש להם סמוכין עפ"י המבואר בב"מ נ"ה א' חולין ק"ח ב' ולוי אמר כו' וכן תני לוי במתניתי' וביבמות יו"ד א' ואעפ"כ {{ממ|דמהדר ליה לוי לרבי}} בדקה לוי במתניתי' וכן הוא ב"מ מ"ח א' ופרש"י הגיהה והוסיפה בתוספתא שסידר ושנאה בה עכ"ל הרי דהוכיחו דס"ל להלכה מהא דהגיהה והוסיפה בתוספתא שסידר ולפי"ז החת"ס מדלא הוסיף הלכה זו בקובץ התשובות שסידר להלכה והלא הוא כ' {{ממ|הובא בהקדמת חת"ס ליו"ד עש"ה}} והנני כותב על הספר בדיו כל מה שחנני השי"ת בהלכה עיי"ש ש"מ דלא נאמרה הלכה זו מפי החת"ס לדורות כ"א הוראת שעה ושעת הדחק היתה ואין למדין הימנה וכהא דכתובות ט"ו א' ור"ח ב"כ א"ר הורא"ש היתה ופרש"י הך דריב"נ צורך שעה הית' כו' אבל לדורות ת"ר בעינן ובמשנה פרה פ"ז מ"ו הור"ש ופירש הרע"ב שע' הדחק הי' הא לא"ה לא עיי"ש ואף לגבי מנהג בעלמא כתב בתשו' החת"ס או"ח סימן קנ"ד בהיתר הנוב"י גילוח בחוה"מ דהורש"ע היתה וכתב אבל יחיד בדורו כו' לא נכון להתיר אפילו מנהג קטן ממנהגי ישראל עיש"ה והחת"ס דהתיר ביחידי מציצת הפה לו יהא דמנהגא בעלמא הוא לא יכון להתיר ביחידי אלא משום הורש"ע: | ח"י) וראיתי בספר יד אלעזר [[יד אלעזר/נה|סימן נ"ה]] שכתב בפשיטות לעשות המציצה ע"י ספוג ועפ"י הסכמת רבו החת"ס זצ"ל מחמת הסיבה הנזכרת בכוכבי יצחק ומהר"מ שי"ק תלמיד מובהק להחת"ס זצ"ל בתשובת או"ח סימן קנ"ב האריך לחלוק בזה והביא דהוראת החת"ס בזה לא נאמר אלא להוראת שעה ושעת הדחק שהיה אז בזה {{ממ|והלא גם הי"א{{הערה|'''הי'''ד '''א'''לעזר.}} כתב מחמת הסיבה כו'}} והביא ראיה לדבר דהרי בפנקס התשובות שלו לא הועתק זה ולא בא בדפוס עיי"ש ולענ"ד דבריו יש להם סמוכין עפ"י המבואר בב"מ נ"ה א' חולין ק"ח ב' ולוי אמר כו' וכן תני לוי במתניתי' וביבמות יו"ד א' ואעפ"כ {{ממ|דמהדר ליה לוי לרבי}} בדקה לוי במתניתי' וכן הוא ב"מ מ"ח א' ופרש"י הגיהה והוסיפה בתוספתא שסידר ושנאה בה עכ"ל הרי דהוכיחו דס"ל להלכה מהא דהגיהה והוסיפה בתוספתא שסידר ולפי"ז החת"ס מדלא הוסיף הלכה זו בקובץ התשובות שסידר להלכה והלא הוא כ' {{ממ|הובא בהקדמת חת"ס ליו"ד עש"ה}} והנני כותב על הספר בדיו כל מה שחנני השי"ת בהלכה עיי"ש ש"מ דלא נאמרה הלכה זו מפי החת"ס לדורות כ"א הוראת שעה ושעת הדחק היתה ואין למדין הימנה וכהא דכתובות ט"ו א' ור"ח ב"כ א"ר הורא"ש היתה ופרש"י הך דריב"נ צורך שעה הית' כו' אבל לדורות ת"ר בעינן ובמשנה פרה פ"ז מ"ו הור"ש ופירש הרע"ב שע' הדחק הי' הא לא"ה לא עיי"ש ואף לגבי מנהג בעלמא כתב בתשו' החת"ס או"ח סימן קנ"ד בהיתר הנוב"י גילוח בחוה"מ דהורש"ע היתה וכתב אבל יחיד בדורו כו' לא נכון להתיר אפילו מנהג קטן ממנהגי ישראל עיש"ה והחת"ס דהתיר ביחידי מציצת הפה לו יהא דמנהגא בעלמא הוא לא יכון להתיר ביחידי אלא משום הורש"ע: | ||
וכ' בספר באר שבע ח"ב סימן ל"ה אעפ"י שאין משיבין את הארי אחר מותו היינו במקום שאין טעמו ונימוקו מפורש בצידו אבל אחר שאתה רואה שהג' גילה את דעתו מבוארת ומבוררת וזהו כל היסוד שבנה עליו בנינו לענין פסק הלכה הורשינו להשיב ע"ד עש"ה מ"ש {{ממ|הובא ביד מלאכי כללי שאה"פ ל"ד}} ולענ"ד י"ל בזה מהא דב"ב ק"ל ב' דאמר רבא לר"פ ולר"ה בדר"י לאחר מיתה לא מקרע תקרעוני' ומגמר נמי לא תגמרו מיני' עש"ה בגמ' ובחידושי הרמ"ה שם התם הוא בבא הפס"ד לפנינו בלא טעם מפורש דאי לא שאל ל"צ לאודועי מאיזו טעם כסנהדרין ל"א ב' תוד"ה ואם וב"מ ס"ט ב' תוד"ה כה"ג עש"ה אבל היכא דהטעם מבורר הורשינו להשיב כי תורה היא וכדכ' הבא"ש עש"ה ועיי' ב"מ ס"ו א' חזא בי' טעמא וקרעי' עי"ש: | וכ' בספר באר שבע ח"ב סימן ל"ה אעפ"י שאין משיבין את הארי אחר מותו היינו במקום שאין טעמו ונימוקו מפורש בצידו אבל אחר שאתה רואה שהג' גילה את דעתו מבוארת ומבוררת וזהו כל היסוד שבנה עליו בנינו לענין פסק הלכה הורשינו להשיב ע"ד עש"ה מ"ש {{ממ|הובא ביד מלאכי כללי שאה"פ ל"ד}} ולענ"ד י"ל בזה מהא דב"ב ק"ל ב' דאמר רבא לר"פ ולר"ה בדר"י לאחר מיתה לא מקרע תקרעוני' ומגמר נמי לא תגמרו מיני' עש"ה בגמ' ובחידושי הרמ"ה שם התם הוא בבא הפס"ד לפנינו בלא טעם מפורש דאי לא שאל ל"צ לאודועי מאיזו טעם כסנהדרין ל"א ב' תוד"ה ואם וב"מ ס"ט ב' תוד"ה כה"ג עש"ה אבל היכא דהטעם מבורר הורשינו להשיב כי תורה היא וכדכ' הבא"ש עש"ה ועיי' ב"מ ס"ו א' חזא בי' טעמא וקרעי' עי"ש: | ||