13,565
עריכות
שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/ב/ט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הערה
דף היומי זאגער (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
(הערה) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
ט) והנה אחרי שזכני השם יתברך ויש אצלי עתה ספר יד אלעזר {{ממ|[[יד אלעזר/נה|סימן נה]]}} שציין גאון עוזינו מרן אבד"ק שאוויל יצ"ו אמרתי להעתיק גוף דב"ק ככתבו וכלשונו בתשובתו להרב המופלג מוהר"ר פייבש ליב קליין וזהו: | ט) והנה אחרי שזכני השם יתברך ויש אצלי עתה ספר יד אלעזר {{ממ|[[יד אלעזר/נה|סימן נה]]}} שציין גאון עוזינו מרן אבד"ק שאוויל יצ"ו אמרתי להעתיק גוף דב"ק ככתבו וכלשונו בתשובתו להרב המופלג מוהר"ר פייבש ליב קליין וזהו: | ||
'''יקרת''' מכתבו קבלתי ואותיותיו ישאלוני אם נוהגים בעירינו לעשות המציצה באמצעות הספוג ועוד אם נוהגים גם כן בזה כשחל המילה להיות בשבת אשיב על ראשון ראשון הנה זה זה יותר משמנה שנים אשר נהגתי פה העירה לעשות המציצה על ידי ספוג שהמציאו הרופאים מומחים ועשיתי ככה מחמת הסיבה הנזכרת במכתבי הנדפס בבכורי העתים המכונה כוכבי יצחק אשר היה למראה עיני כבוד מעלתו נ"י ובהסכמת מ"ו הגאון מוהר"ם סופר ופעולת המציצה הזאת טובה הרבה יותר לרפואת הנימול מאותה המציצה שבפה ושפתים וכאשר יתנו עדיהן ויצדקו כמה אלפים ילדים נימולים פה ובקהלות גדולות אחרות שהנהיגו גם כן למצוץ בספוג: | '''יקרת''' מכתבו קבלתי ואותיותיו ישאלוני אם נוהגים בעירינו לעשות המציצה באמצעות הספוג ועוד אם נוהגים גם כן בזה כשחל המילה להיות בשבת אשיב על ראשון ראשון הנה זה זה יותר משמנה שנים אשר נהגתי פה העירה לעשות המציצה על ידי ספוג שהמציאו הרופאים מומחים ועשיתי ככה מחמת הסיבה הנזכרת במכתבי הנדפס בבכורי העתים המכונה כוכבי יצחק אשר היה למראה עיני כבוד מעלתו נ"י ובהסכמת מ"ו הגאון מוהר"ם סופר{{הערה|עי' לעיל סי' א {{ממ|[[שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/א/יא|ס"ק יא]]}}.}} ופעולת המציצה הזאת טובה הרבה יותר לרפואת הנימול מאותה המציצה שבפה ושפתים וכאשר יתנו עדיהן ויצדקו כמה אלפים ילדים נימולים פה ובקהלות גדולות אחרות שהנהיגו גם כן למצוץ בספוג: | ||
'''ואת''' אשר תשאל נפשו היפה אם נוהגין כן גם ביום שבת קודש לא ידעתי מקום הספק למה יאסר בשבת הגם כי בספוג מחלל שבת כמ"ש בש"ע א"ח סי' שכ"ח סמ"ח ובמג"א שם ס"ק נ"ג ואפילו כשאינו משרה אותו במים או ביין מכל מקום הא גם במוצץ בפיו יש איסור אב מלאכה משום חבורה ומ"ש מעלתו נ"י דכששרה הספוג במשקין יש לחוש לסחיטה וזה הוי פסיק רישיה ואסור לכולי עלמא ודבר זה יאסר משום דלא הוה בעידנא דהא תיכף כשנוטל הספוג לח בידו בא לידי סחיטה והרפואה איננה רק לאחר זמן מה שאין כן במוצץ בפה דבאותו שעה שהוא מוצץ באה הרפואה וחילול שבת בבת אחת ואף על גב דיש לתקן ולקשור הספוג בחוט עבה והמוהל יתפוס החוט בידו {{ממ|וכההיא דכתב מרן הב"י בא"ח סי' ש"ב סעיף ח"י מידי דהוי אספוג שיש לו בית אחיזה}} באופן שלא יבא לידי סחיטה מכל מקום יש לחוש שמתוך שהוא בהול במצותו ישכח ויתפוס בספוג עצמו ומה"ט נראה לו שלא התקינו כזה חכמי התלמוד עכת"ד: | '''ואת''' אשר תשאל נפשו היפה אם נוהגין כן גם ביום שבת קודש לא ידעתי מקום הספק למה יאסר בשבת הגם כי בספוג מחלל שבת כמ"ש בש"ע א"ח סי' שכ"ח סמ"ח ובמג"א שם ס"ק נ"ג ואפילו כשאינו משרה אותו במים או ביין מכל מקום הא גם במוצץ בפיו יש איסור אב מלאכה משום חבורה ומ"ש מעלתו נ"י דכששרה הספוג במשקין יש לחוש לסחיטה וזה הוי פסיק רישיה ואסור לכולי עלמא ודבר זה יאסר משום דלא הוה בעידנא דהא תיכף כשנוטל הספוג לח בידו בא לידי סחיטה והרפואה איננה רק לאחר זמן מה שאין כן במוצץ בפה דבאותו שעה שהוא מוצץ באה הרפואה וחילול שבת בבת אחת ואף על גב דיש לתקן ולקשור הספוג בחוט עבה והמוהל יתפוס החוט בידו {{ממ|וכההיא דכתב מרן הב"י בא"ח סי' ש"ב סעיף ח"י מידי דהוי אספוג שיש לו בית אחיזה}} באופן שלא יבא לידי סחיטה מכל מקום יש לחוש שמתוך שהוא בהול במצותו ישכח ויתפוס בספוג עצמו ומה"ט נראה לו שלא התקינו כזה חכמי התלמוד עכת"ד: | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
'''ותו''' דלפי סברת מעלתו נ"י דמשום כך לא התקינו חכמי התלמוד למצוץ בספוג שיש לו בית אחיזה מצד גזירה מתוך שהוא בהול במצוה ישכח ויתפוס בספוג עצמו אכתי תיקשי למה לא התקינו שיושיטו לו נכרי וקטן הספוג למקום החבורה ויעיין דברי מרן הב"י בא"ח סי' שכ"ח סעיף י"ב ובהגהת הרמ"א שם אמנם האמת יורה דרכו כי בענייני הרפואות המציאו וחדשו האחרונים הרבה דברים מה שלא שיערו הראשונים ומה בכך עם שינוי האויר והטבע נשתנו גם כן סדרי הרפואות וכמו שהעיר אדמו"ר הגאון במכתבו על נכון מכמון ואיספלנית שנהגו בהם בזמן המשנה ואנחנו לא נדע מהם כלל וגדולה מזה יראה מע"כ בדברי מרן הב"י בשלחנו הטהור א"ח סי' של"א סעיף ט' שכתב וז"ל בזמן חכמי הגמרא אם לא היו רוחצים את הילד לפני המילה ולאחר וכו' היה מסוכן לפיכך נזקקו לכתוב משפטו כשחל להיות בשבת והשתא לא נהגו ברחיצה כלל ע"כ פשוט וברור דמותר לטבול הספוג ביין ולעשות עמו המציצה גם ביום ש"ק ולהיות כי אפפוני טרדות רבות לכן קצרתי עד כאן הגיעו דברי הגאון יד אלעזר {{ממ|וכבר הבאתי למעלה בריש סי' א' דברי הרב תפארת ישראל שכתב לחלק דלא דמי לרחיצה וכו' עי"ש בסק"א ועיין עוד לקמן בס"ק י"א מה שהבאתי מתשובת בנין ציון מה שכתב שם על דבריו הנ"ל}}: | '''ותו''' דלפי סברת מעלתו נ"י דמשום כך לא התקינו חכמי התלמוד למצוץ בספוג שיש לו בית אחיזה מצד גזירה מתוך שהוא בהול במצוה ישכח ויתפוס בספוג עצמו אכתי תיקשי למה לא התקינו שיושיטו לו נכרי וקטן הספוג למקום החבורה ויעיין דברי מרן הב"י בא"ח סי' שכ"ח סעיף י"ב ובהגהת הרמ"א שם אמנם האמת יורה דרכו כי בענייני הרפואות המציאו וחדשו האחרונים הרבה דברים מה שלא שיערו הראשונים ומה בכך עם שינוי האויר והטבע נשתנו גם כן סדרי הרפואות וכמו שהעיר אדמו"ר הגאון במכתבו על נכון מכמון ואיספלנית שנהגו בהם בזמן המשנה ואנחנו לא נדע מהם כלל וגדולה מזה יראה מע"כ בדברי מרן הב"י בשלחנו הטהור א"ח סי' של"א סעיף ט' שכתב וז"ל בזמן חכמי הגמרא אם לא היו רוחצים את הילד לפני המילה ולאחר וכו' היה מסוכן לפיכך נזקקו לכתוב משפטו כשחל להיות בשבת והשתא לא נהגו ברחיצה כלל ע"כ פשוט וברור דמותר לטבול הספוג ביין ולעשות עמו המציצה גם ביום ש"ק ולהיות כי אפפוני טרדות רבות לכן קצרתי עד כאן הגיעו דברי הגאון יד אלעזר {{ממ|וכבר הבאתי למעלה בריש סי' א' דברי הרב תפארת ישראל שכתב לחלק דלא דמי לרחיצה וכו' עי"ש בסק"א ועיין עוד לקמן בס"ק י"א מה שהבאתי מתשובת בנין ציון מה שכתב שם על דבריו הנ"ל}}: | ||
{{שולי הגליון}} | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||