שו"ת רבי עקיבא איגר/א/קס: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תיקונים
(שות רעקא גרסה ראשונית מדיקטה)
 
(תיקונים)
 
שורה 3: שורה 3:
{{מרכז|'''סימן קס'''}}
{{מרכז|'''סימן קס'''}}


לכבוד ידידי מחותני הרב רבי זנוויל ני' אב"ד בק"ק וואלשטיין
לכבוד ידידי מחותני הרב רבי זנוויל נ"י אב"ד בק"ק וואלשטיין


אשר ביקש רומעכ"ת לחתני הרב רבי וואלף שיף ני' לשאול לי בשמו בלכתו הנה ישוב על גודל התמיה שבתשו' נב"י על הרמב"ם {{ממ|פ"ב מהל' בכורים}} דמכר פטר חמור דמיו אסורים. הא מתני' מפורשת ספ"ב דקדושין, מכרן וקידש בדמיהן מקודשת:
אשר ביקש רומעכ"ת לחתני הרב רבי וואלף שיף נ"י לשאול לי בשמו בלכתו הנה ישוב על גודל התמיה שבתשו' נב"י על הרמב"ם {{ממ|פ"ב מהל' בכורים}} דמכר פטר חמור דמיו אסורים. הא מתני' מפורשת ספ"ב דקדושין, מכרן וקידש בדמיהן מקודשת:


הנה עיינתי בתשובה הנ"ל וראיתי שהאריך בדחוקים ועכ"ז דבריו אינם מספיקים. דמ"מ הא משמע בקידושין דאם מתני' כר"י מיירי ג"כ במחיים ובזה יקשה הא תופס את דמיו:
הנה עיינתי בתשובה הנ"ל וראיתי שהאריך בדחוקים ועכ"ז דבריו אינם מספיקים. דמ"מ הא משמע בקידושין דאם מתני' כר"י מיירי ג"כ במחיים ובזה יקשה הא תופס את דמיו:
שורה 15: שורה 15:
אולם עדיין לא יספיק למסקנא דמוקמינן למתני' בלאחר עריפה, ובזה דאין לו פדיון יקשה הא דמיו אסורים:
אולם עדיין לא יספיק למסקנא דמוקמינן למתני' בלאחר עריפה, ובזה דאין לו פדיון יקשה הא דמיו אסורים:


ונלע"ד דהא באמת גדלה תמיהת הראב"ד וכי זה מאיסורי הנאה דתופסין דמיו, דלא משכחת רק בע"ז ושביעית, ולזה צ"ל דוקא היכא דא"א לאפקועי איסורא בפדיון ולא אלים למתפס פדיונו לאפקועי איסורא בזה לא אלים ג"כ למתפס פדיונו לאסור דמיו, אבל בפטר חמור דאלים למתפס פדיונו לאפקועי איסורא ה"נ אלים למתפס פדיונו [היכא דא"א לבא עליה מדין פדיון בהיתירא וכגוונא הנ"ל] לאסור דמיו, (ויש קצת סמך לזה, דהא כתבו הראשונים, דהיתירא דיוליך הנאה לים המלח הוא רק בע"ז דתופס דמיו, והא בע"ז לא פקע איסוריה ע"י דמיו, וא"כ מה הפרש יש בין ע"ז ובין שאר איסורי הנאה לענין היתירא דיוליך הנאה. ואעפ"כ אמרינן כיון דאלים למתפס פדיונו לאסור דמיו, משום הכי בנתערב הקילו דמהני יוליך הנאה דלהוי כמו פדיון, דיש שייכות יותר שם פדיון בע"ז, כיון דאלים שמתפס פדיונו לאסור דמיו, הכי נמי יש לומר בהיפוך כיון דאלים למתפס פדיונו לאפקועי איסורא מגופו, אלים גם כן למתפס פדיונו לאסור דמיו] וא"כ אחר עריפה דלא אלים למתפס פדיונו לאפקועי איסורא, ה"נ לא אלים למתפס פדיונו לאסור דמיו, והוי כמו כל שארי איסורי הנאה כנלענ"ד. ידידו:
ונלע"ד דהא באמת גדלה תמיהת הראב"ד וכי זה מאיסורי הנאה דתופסין דמיו, דלא משכחת רק בע"ז ושביעית, ולזה צ"ל דוקא היכא דא"א לאפקועי איסורא בפדיון ולא אלים למתפס פדיונו לאפקועי איסורא בזה לא אלים ג"כ למתפס פדיונו לאסור דמיו, אבל בפטר חמור דאלים למתפס פדיונו לאפקועי איסורא ה"נ אלים למתפס פדיונו [היכא דא"א לבא עליה מדין פדיון בהיתירא וכגוונא הנ"ל] לאסור דמיו, [ויש קצת סמך לזה, דהא כתבו הראשונים, דהיתירא דיוליך הנאה לים המלח הוא רק בע"ז דתופס דמיו, והא בע"ז לא פקע איסוריה ע"י דמיו, וא"כ מה הפרש יש בין ע"ז ובין שאר איסורי הנאה לענין היתירא דיוליך הנאה. ואעפ"כ אמרינן כיון דאלים למתפס פדיונו לאסור דמיו, משום הכי בנתערב הקילו דמהני יוליך הנאה דלהוי כמו פדיון, דיש שייכות יותר שם פדיון בע"ז, כיון דאלים שמתפס פדיונו לאסור דמיו, הכי נמי יש לומר בהיפוך כיון דאלים למתפס פדיונו לאפקועי איסורא מגופו, אלים גם כן למתפס פדיונו לאסור דמיו] וא"כ אחר עריפה דלא אלים למתפס פדיונו לאפקועי איסורא, ה"נ לא אלים למתפס פדיונו לאסור דמיו, והוי כמו כל שארי איסורי הנאה כנלענ"ד. ידידו:


{{יישור לשמאל|'''עקיבא גינז מא"ש'''}}
{{יישור לשמאל|'''עקיבא גינז מא"ש'''}}

תפריט ניווט