658
עריכות
חיי אדם/ב/קל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
==א== | ==א== | ||
כבר כתבנו שכל אחד מישראל חייב לאכול מצה המשומרת לשם מצוה בליל פסח מן התורה ולכתחלה המצוה שיאכל כזית מאותו מצה שמברכין עליו המוציא ועמו כזית שמברכין עליו על אכילת מצה דהיינו מן המצה הפרוסה ואחר כך כזית שאוכל עם המרור שכורכין כריכה ואחר כך אפיקומן. והטעם לאלו ג' זיתים שכזית ראשון הוא משום מצת מצוה וזה מן התורה אפי' בזמן הזה כדכתיב {{ממ|[[ | כבר כתבנו שכל אחד מישראל חייב לאכול מצה המשומרת לשם מצוה בליל פסח מן התורה ולכתחלה המצוה שיאכל כזית מאותו מצה שמברכין עליו המוציא ועמו כזית שמברכין עליו על אכילת מצה דהיינו מן המצה הפרוסה ואחר כך כזית שאוכל עם המרור שכורכין כריכה ואחר כך אפיקומן. והטעם לאלו ג' זיתים שכזית ראשון הוא משום מצת מצוה וזה מן התורה אפי' בזמן הזה כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#יח|שמות יב יח]]}} בערב תאכלו מצות. וכזית של כריכה הוא דיש מחלוקת במה שכתוב בפסח {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#ח|שם ח]]}} על מצות ומרורים יאכלוהו דרבנן סברי דר"ל שיאכל עם הפסח מצה וגם מרור מצה בפני עצמו ומרור בפני עצמו והלל סובר דר"ל שיאכל שניהם עם הפסח ולכן מתחלה אנו עושין כדברי רבנן ואוכלין מצה בפני עצמו ומרור בפני עצמו ואחר כך זכר למקדש כהלל אנו אוכלין שניהם ביחד. וכזית אפיקומן הוא במקום פסח שנאכל באחרונה ולכן אוכלין כזית אפיקומן באחרונה ([[שלחן ערוך/אורח חיים/תעג|תע"ג]]). ושיעור כזית הוא כחצי ביצה וחולה יכול לסמוך על הפוסקים שהוא כשליש ביצה אם א"א לו לאכול כחצי ביצה (תפ"ו). והנשבע שלא לאכול מצה סתם ואם כן כיון שחל על מצה הרשות חל נמי על מצת מצוה וצריך להתיר השבועה ואם פירש שלא יאכל בליל פסח הוי שבועת שוא ולוקה ואוכל וא"א קונם אכילת מצה צריך להתיר נדרו ([[שלחן ערוך/אורח חיים/תפה|תפ"ה]]): | ||
==ב== | ==ב== | ||
מי שאינו יכול ללעוס המצה מותר לשרות במים מעט עד שיתרכך קצת ובלבד שלא יהיה נמחה לגמרי אבל לא ישרה ביין שמבטל טעם המצה ומכל מקום מי שאינו יכול לאכול כשנשרה במים מותר לשרות ביין או שאר משקין. ודוקא לזקן או חולה או שא"א לו כלל לאכול בלאו הכי אבל שאר ב"א אף דיעבד אינו יוצא בשרוי ביין או שאר משקין וכ"ש ברותחין ואפי' שרה רק בכלי שני שהרי י"א דכלי שני מבשל וכ"ש בבשול דאין יוצאין בו כלל. וכן מותר לאכול מצה מפוררת אף שהיא כקמח ומברכין עליה המוציא ובלבד שיאכל כזית ([[שלחן ערוך/אורח חיים/תסא|סי' תס"א]]): | מי שאינו יכול ללעוס המצה מותר לשרות במים מעט עד שיתרכך קצת ובלבד שלא יהיה נמחה לגמרי אבל לא ישרה ביין שמבטל טעם המצה ומכל מקום מי שאינו יכול לאכול כשנשרה במים מותר לשרות ביין או שאר משקין. ודוקא לזקן או חולה או שא"א לו כלל לאכול בלאו הכי אבל שאר ב"א אף דיעבד אינו יוצא בשרוי ביין או שאר משקין וכ"ש ברותחין ואפי' שרה רק בכלי שני שהרי י"א דכלי שני מבשל וכ"ש בבשול דאין יוצאין בו כלל. וכן מותר לאכול מצה מפוררת אף שהיא כקמח ומברכין עליה המוציא ובלבד שיאכל כזית ([[שלחן ערוך/אורח חיים/תסא|סי' תס"א]]): | ||