12,864
עריכות
נועם אלימלך/פרשת חיי שרה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
המשך
(מ''מ) |
(המשך) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
'''ואברהם''' זקן בא בימים כו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כד#א|כד א]]}} נ"ל ע"פ דאיתא בגמרא כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני כו': ושמעתי אומרים הפירוש. בשביל ר"ל ע"י שרבי חנינא בן דוסא עשה שביל ודרך ופתח הצינורות עי"ז ניזון כל העולם ויש לומר ג"כ לפי דרכינו בענין עבדות הבורא ב"ה שאנו רואים כמה צדיקים מסגפים עצמם בסיגופים גדולים כמה שנים ובאים למדרגות חסידות. ויש בני אדם שאינם מסגפים עצמם כ"כ ואעפ"כ זוכים לחסידות ושלימות זה ג"כ ע"י סיבת הצדיק שסיגף עצמו והסיר המסך המבדיל הגדול החרולים והקוצים והברקנים החיצונים המעכבים את האדם לבוא לדרכי ה' ועושה שביל ודרך בעבודתו ית' אזי בקל יוכל לקרב אל הקדושה ולילך בדרכי ה': וזהו והחליל מכה לפניהם ר"ל ע"י המצוה של הבאת ביכורים. הכו החלל ואויר העולם שהוא מלא חיצונים הכו ובערו אותם ע"י מצוה זאת חליל הוא לשון חלל ואויר. וזהו כל העום ניזון בשביל חנינא בני דהיינו שע"י מעשיו הקדושים כבר נתעורר רחמים ופתח שער הקדוש' ע"י שהסיר המסך המבדיל כנ"ל והיה קל לכל אדם לעבוד השי"ת ב"ה: וחנינא בני די לו בקב חרובים רמז די כאדם האומר יש לו די דהיינו כמו רב לי שמחה וחדוה בדבר זה שהיה כח בידו לשבר הקב חרובים המה המקטריגים שמרמז קב חרובים לעולם החרוב: והא במעשיו הקדושים הפכם לרחמים. וזהו מה דאיתא ברבי חנינא בן דוסא שהלך בדרך ואתא מיטרא אמר כל העולם בנחת וחנינא בצער פסק מיטרא* וכשבא לביתו אמר כל העולם בצער וחנינא בנחת אתא מיטרא: ולכאורה וכי לא ניחי' ליה לר' חנינא שיהיה העולם בנחת שאמר כל העולם בנחת: ולא היה לו לומר רק חנינא בצער כדי שיפסוק המטר שלא יהא לו צער בדרך: ולפי דברינו הנ"ל יבואר היטב דהיינו שדבריו היו בלשון תימ' איך אפשר שזה הוא גשמי ברכה וכל העולם בנחת ממטר הזה הלא חנינא בצער. והכל הוא בשביל הצדיק כנ"ל וראויה הוא שיהיה הנחת מקודם להצדיק: ואח"כ אמר כל העולם בצער וחנינא בנחת ר"ל היתכן שיהא אפשר שיהיה העולם בצער מאחר שחנינא בנחת ובידו הכח לשבר המקטריגים והחיצונים ולהפכם לרחמים וההכרח שיהיה עולם בנחת ולא בצער. וזהו ואברהם זקן בא בימים זקן זה קנה חכמה בא בימים פעל ועשה רחמים שיהיה תמיד בלי הפסק ימים רמז לרחמים כידוע: וה' בירך את אברהם בכל: דהנה את זה לעומת זה עשה ה'. דיש בהקליפה הנקרא כלב ויש נקרא בהמה שהוא ג"כ גימ' כלב: וע"י השם הקדוש הנקרא בכל נשברים הקליפות הנ"ל: ונמצא אחר שתיקן אברהם אבינו ע"ה שהסיר המסך המבדיל היה בקל לאחרים לבא לעבדות הבורא וזה חשקו ותשוקתו של הצדיק שכולם ילכו בדרך ה': וזהו ויאמר אל עבדו ר"ל שהוא מורה דרך ה' להעבד הזה העובד ע"י והיינו זקן ביתו שקנה חכמה ע"י ביתו ואומר לו שים נא ידך תחת ירכי כנ"ל ויתקשר עמו וק"ל* | '''ואברהם''' זקן בא בימים כו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כד#א|כד א]]}} נ"ל ע"פ דאיתא בגמרא כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני כו': ושמעתי אומרים הפירוש. בשביל ר"ל ע"י שרבי חנינא בן דוסא עשה שביל ודרך ופתח הצינורות עי"ז ניזון כל העולם ויש לומר ג"כ לפי דרכינו בענין עבדות הבורא ב"ה שאנו רואים כמה צדיקים מסגפים עצמם בסיגופים גדולים כמה שנים ובאים למדרגות חסידות. ויש בני אדם שאינם מסגפים עצמם כ"כ ואעפ"כ זוכים לחסידות ושלימות זה ג"כ ע"י סיבת הצדיק שסיגף עצמו והסיר המסך המבדיל הגדול החרולים והקוצים והברקנים החיצונים המעכבים את האדם לבוא לדרכי ה' ועושה שביל ודרך בעבודתו ית' אזי בקל יוכל לקרב אל הקדושה ולילך בדרכי ה': וזהו והחליל מכה לפניהם ר"ל ע"י המצוה של הבאת ביכורים. הכו החלל ואויר העולם שהוא מלא חיצונים הכו ובערו אותם ע"י מצוה זאת חליל הוא לשון חלל ואויר. וזהו כל העום ניזון בשביל חנינא בני דהיינו שע"י מעשיו הקדושים כבר נתעורר רחמים ופתח שער הקדוש' ע"י שהסיר המסך המבדיל כנ"ל והיה קל לכל אדם לעבוד השי"ת ב"ה: וחנינא בני די לו בקב חרובים רמז די כאדם האומר יש לו די דהיינו כמו רב לי שמחה וחדוה בדבר זה שהיה כח בידו לשבר הקב חרובים המה המקטריגים שמרמז קב חרובים לעולם החרוב: והא במעשיו הקדושים הפכם לרחמים. וזהו מה דאיתא ברבי חנינא בן דוסא שהלך בדרך ואתא מיטרא אמר כל העולם בנחת וחנינא בצער פסק מיטרא* וכשבא לביתו אמר כל העולם בצער וחנינא בנחת אתא מיטרא: ולכאורה וכי לא ניחי' ליה לר' חנינא שיהיה העולם בנחת שאמר כל העולם בנחת: ולא היה לו לומר רק חנינא בצער כדי שיפסוק המטר שלא יהא לו צער בדרך: ולפי דברינו הנ"ל יבואר היטב דהיינו שדבריו היו בלשון תימ' איך אפשר שזה הוא גשמי ברכה וכל העולם בנחת ממטר הזה הלא חנינא בצער. והכל הוא בשביל הצדיק כנ"ל וראויה הוא שיהיה הנחת מקודם להצדיק: ואח"כ אמר כל העולם בצער וחנינא בנחת ר"ל היתכן שיהא אפשר שיהיה העולם בצער מאחר שחנינא בנחת ובידו הכח לשבר המקטריגים והחיצונים ולהפכם לרחמים וההכרח שיהיה עולם בנחת ולא בצער. וזהו ואברהם זקן בא בימים זקן זה קנה חכמה בא בימים פעל ועשה רחמים שיהיה תמיד בלי הפסק ימים רמז לרחמים כידוע: וה' בירך את אברהם בכל: דהנה את זה לעומת זה עשה ה'. דיש בהקליפה הנקרא כלב ויש נקרא בהמה שהוא ג"כ גימ' כלב: וע"י השם הקדוש הנקרא בכל נשברים הקליפות הנ"ל: ונמצא אחר שתיקן אברהם אבינו ע"ה שהסיר המסך המבדיל היה בקל לאחרים לבא לעבדות הבורא וזה חשקו ותשוקתו של הצדיק שכולם ילכו בדרך ה': וזהו ויאמר אל עבדו ר"ל שהוא מורה דרך ה' להעבד הזה העובד ע"י והיינו זקן ביתו שקנה חכמה ע"י ביתו ואומר לו שים נא ידך תחת ירכי כנ"ל ויתקשר עמו וק"ל* | ||
'''או יאמר''' | '''או יאמר''' ואברהם זקן כו' דהתורה הקדושה הורה לנו דרכי הצדיקים איך יתנהג לעורר רחמים וחסדים והשפעות לעולם: ונקדים לפרש אלה תולדות כו' בהבראם. ודרשו חז"ל בה"א בראם דהעולם הזה נברא בה"א כי ביה ה' צור עולמים* ועוד דרשו בהבראם. באברהם. ושני מדרשות עולה בקנה אחד. ע"ד שפירשתי על מה שאמרו חז"ל מתחילה עלה במחשבה לבראה במדה"ד. וראה שאין העולם מתקיים ושיתף בו מדת הרחמים* וחלילה לחשוב אצל הבורא האחד הפשוט האמיתי שום השתנות חליל' אך נרא' כוונת חז"ל דבאמת העולם העליון נברא במדה"ד וזהו מתחיל' ר"ל תחיל' עלה במחשב' ר"ל לעולם המחשבה הוא העולם העליון ובראו במדת הדין. וראה שאין עולם מתקיים כו' ר"ל אבל העוה"ז ראה שאין מתקיים במדת הדין שיתף בו מדת הרחמים דעולם חסד יבנה ובזה מבואר דברי חז"ל בה"א בראם היינו העוה"ז נברא בה"א* וגם רמז באברהם הוא מדת חסד* והנ' החסדים הם נתעוררים ע"י הצדיקים שהם ממשיכים החסד לעוה"ז ע"ד שפירשתי גומל נפשו איש חסיד* גומל הוא לשון ויגמל יצחק ר"ל מי שגומל את נפשו מתאוויות הגשמיות. איש חסיד פי' הוא בעל החסדים שחסדים הם בידו להמשיכם לכל ישראל* והעיקר הוא ע"י התור' העוסק בה לשמ' יכול הוא להשפיע''':''' וזהו ואברהם זקן בא בימים ר"ל אברהם הוא מדת חסד: זקן רמז להתור' הקדוש' דהקב"ה אצל הר סיני היה נרא' כזקן מלא רחמים. וימים רמז לעוה"ז נקרא ימים מפני שהוא בזמן ויהי' שיעור הכתוב ואברהם ר"ל החסדים באו בימים היינו לעוה"ז* ע"י הזקן ר"ל ע"י התור' הקדוש': וה' בירך את אברהם בכל ר"ל השם הוי"ה ב"ה מסכים ומייחד את מדת החסד עם העולם הנקרא כל ונמצא כל העולמות ביחוד ויאמר אברהם אל עבדו* ר"ל דהחסדים הם כמדברים אל הצדיק וזהו ויאמר כו' אל עבדו הוא הצדיק העבד נאמן: זקן ביתו: דהנה התורה הקדוש' היא אצל כל אדם בהעלם. דקודם יציאת אדם לעולם מלמדין אותו כל התור'. ובא מלאך וסטרו על פיו ונשכח ממנו: וכל זאת למה. הוא למען תהיה תורת ה' בכח בהעלם באדם ואח"כ בעסוק האדם בתור' לשמה אזי הוא משיג אמיתיות התור' הנרשמת בו: ונמצא התורה היא באדם מכבר קודם יציאתו לעולם ולכן יש לקרות התור' בשם זקן וזהו זקן ביתו היינו שהוא משיג התור' הנעלם שבביתו: או יאמר דהצדיק גם כשהוא בילדותו דומה בעיניו תמיד כאלו הוא זקן וחושב אפשר היום ישוב לביתו ומנוחתו כבוד ונמצא הוא תמיד בתשוב' ולכן נקרא הצדיק זקן ביתו. המושל בכל אשר לו ר"ל שמושל ביצרו בהקב"ה כמו שאמרו חז"ל מי מושל בי צדיק ואומרת מדת החסד אל הצדיק הזה* שים נא ידך תחת ירכי. דהנ' בעולמות העליונים שם אין שום שייכות אחיז' להקליפה כ"א בעולם התחתון. וצריך הצדיק להפריד הקליפות משם לבל יתאחזו: וזהו שאנו מברכים בכל יום פוקח עורים. והכוונה לפקוח עינים למעל' להשגיח על ישראל וזהו עיני ה' אל צדיקים ר"ל ביד הצדיקים הוא לעשות עינים להשי"ת להשגיח על ישראל וברכת מלביש ערומים הכוונ' להלביש ולכסות העולם התחתון בפני הקליפות לבל יתאחזו וזהו השמים כסאי לשון מכוסה דהיינו השמים העולמות העליונים הם מכוסים בפני הקליפות שאין להם אחיזה כנ"ל רק והארץ הדום רגלי ר"ל בעולם התחתון אצל הרגליות שם הוא מקום הקליפות. וצריך האדם לראות לבל יתאחזו וזהו השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם פי' עולם התחתון נתן לבני אדם להפריד הארציות מהקליפות. וזהו שים נא ידך פי' כחך תשים. תחת ירכי הם הרגלים רמז לעולם התחתון שם תראה להפריד הקליפות: ואשביעך באלקי ישראל כו' אשר לא תקח אשה לבני פי' גם זאת אומרת מדת החסד אל הצדיק התחזק מאוד בשבועה שלא תקח אשה היינו השפעות הגשמיות שתשפיע לישראל שהם נקראים בשם אשה לא תקח אותם להשפיע לבני: לבני בכורי ישראל: אל תשפיע מבנות הכנעני ר"ל שלא יתערב תאוויות ומרמות: ע"ד כנען בידו מאזני מרמה. לפי אשר אנכי יושב בקרבו ולא אוכל און ועצרה: ויאמר אליו העבד ר"ל הצדיק הוא משיב אל מדת החסד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי ר"ל אם לא ירצו ההשפעות לילך חלילה* ההשב אשיב את בנך פי' אם יש לי רשות לתלות האשם על בנך ישראל שהם צריכים לתשוב' על עוונותיהם וגורמים לעכב ההשפעות מחמת עוונותיהם: ויאמר אליו אברהם פי' הוא מדת החסד: השמר לך פן תשיב את בני שמה ר"ל חלילה לתלות החסרון בהם רק עתה עשה את שלך. וישם העבד את ידו כו' וישבע לו מובן ממילא שהצדיק עושה ומקיים כנ"ל ויקח העבד עשרה גמלים ונקדים לפרש פסוק בפרשת לך לך ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין נ"ל שזה רמז אל מדת מלכות שדרך שם נשפעים כל השפעות טובות לישראל ולכל העולם. והוא כהן לאל עליון שמשם נשפעים כל החסדים שבעולמות העליונים. ויברכהו ויאמר ברוך אברם כו' הנה בעת אשר יקבל מדת מלכות השפעות וטובות להשפיע לישראל אזי הוא מרבה שמחה וחדוה ונותנת שבח והודי' וברכ' לעולמות העליונים. וזהו ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון ר"ל יחוד מדת החסד לעולם העליון: וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ר"ל בעת הזאת שמתברכת מדת מלכות להשפיע אזי אין רשות לשום צר ואויב לשלוט על ישראל חלילה ואדרבה הם נמסרים ביד ישראל ויד ישראל תקיפה עליהם וזהו גדול יום הגשמים כיום קיבוץ גליות ר"ל יום השפעות הגשמיות לעולם כיום קיבוץ גליות שאז האומות יהיו נכפפים תחת ישראל* ויתן לו מעשר מכל פי' כל הנ"ל גורמת צדקת הצדיק המתנהג בקדושה רבה בכל דרכיו הן באכילה ושתיה וכדומה הוא מכניס הכל אל הקדושה וזה רמז מעשר רומז אל הקדושה הנקרא עשר וזהו פי' ויקח לו העבד עשרה גמלים הוא הצדיק העבד נאמן המשפיע לישראל כנ"ל הוא לוקח לעצמו עשרה גמלים ר"ל כל העשיות ועובדות וגמילות חסדים דכל העובדות נקראים גמילות חסדים הוא מכניס הכל אל הקדושה המרומז בעשר וזהו עשר' גמלים מגמלי אדוניו שהוא מדבק עצמו במדת הקב"ה אדון הכל. ע"ד שאמרו חז"ל הדבק במדותיו מה הוא רחום כו' וכל טוב אדוניו בידו ר"ל אז השי"ת נותן בידו ורשותו של הצדיק ומוסר לו כל הטובות והשפעות שישפיע לישראל ויקם וילך אל ארם כו' שהוא פועל בקדושתו שגם הדברים הגשמיות מוליך ומביא אל אורות הגדולים וזה רמז ארם לשון רמאות. נהרים הוא לשון אורות: ויברך את הגמלים ר"ל שכל זה הוא ע"י שהוא משבר עצמו על כל גמוליו ומדותיו ויברך הוא לשון הברכת אילן שכופף ומשבר עצמו כנ"ל מחוץ לעיר עיר נקרא הגוף ע"ד עיר קטנה ואנשים כו' דהיינו שאין הגוף החומר נהנה מזה שהוא חומד ומתאווה תאוות הגשמיות הגופניות וזהו מחוץ לעיר: אל באר המים פי' והמדרגה הזאת בא לו הכל בשביל באר המים היא התורה הקדושה שעוסק בתורה לשמה ונעשה כמעין המתגבר הנובע: לעת ערב פי' שהוא מקדש ומטהר עצמו ע"י התורה הקדושה לשמה עד שנעשית אצלו ערב ומתוק מדבש וכל טעם. לעת צאת השואבות עד שמשפיע השפעות גדולות וטובות רבות לישראל בלי הפסק והשם יזכנו לעבדו באמת ביראה ובאהבה רבה אמן: | ||
'''או יאמר''' | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:פרשת חיי שרה]] | [[קטגוריה:פרשת חיי שרה]] | ||