חידושי מהרי"א/פרשת ראה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המשך יבוא בל''נ
(הוספה להערה)
(המשך יבוא בל''נ)
שורה 18: שורה 18:
שיש לו קצבה ולא כהרמב"ן.
שיש לו קצבה ולא כהרמב"ן.


'''אבד''' תאבדון את כל המקומות וכו' לא תעשו כן לא' אלוקיכם
כי אם אל המקום אשר יבחר ד' אלוקיכם וכו' ויש להקשות
היאך הוה ס"ד לעשות כן ח"ו לד' אלוקינו ועוד וכי אפשר לעשות
כן ח"ו לד' אלוקינו ונ"ל דהנה מה שצוה ה' אלוקינו שלא לעבוד
עבודה זרה לא היה ח"ו לטובתו כי מה יתרון לו בכל זה שעובדין
אותו אלא לטובת ישראל צוה הקב"ה שלא לעבוד עבודה זרה כדי
שתוכל השכינה לשרות עליהם שאין השכינה שרויה בין דברים טמאים
דהיינו בין צלמים וא"ש אבד תאבדון את כל המקומות וכו' אבל
לא תעשו כן לד' אלוקיכם ר"ל לא מחמת זאת צותי זאת למען ד'
אלוקיכם אלא כי אם אל המקום אשר יבחר ד' אלוקיך לשכן
שמו שם דהיינו שיוכל השכינה לשרות ביניכם.
'''השמר''' לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע
שנת השמיטה ורעה עיניך באחיך האביון לתת לו נתון
תתן לו וכו' ונ"ל דאיתא בגמ' בבא בתרא דף י' ע"א שאל
טרנוסרופוס הרשע את ר"ע אם אלוקיכם אוהב את הענים למה
אינו מפרנסן א"ל כדי שינצל אני על ידם מדינה של גיהנם א"ל
אדרבה זה מחייב אתכם בגיהנם ואמשול לך משל למה הדבר דומה
למלך בשר ודם שכעס על עבדו וחבש אותו בבית האסורים וצוה
עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו והלך אדם אחד והאכילו והשקיהו
כדשמע המלך זאת לא כעס עליו ואתם ג"כ קרואים עבדים שנאמר כי
לי בני ישראל עבדים אמר לו ר"ע אמשול לך משל למה הדבר
דומה למלך שכעס על בנו וחבשו בבית האסורים וצוה עליו שלא להאכילו
ולהשקיהו והלך אדם אחד והאכילו והשקיהו כדשמע המלך זאת לאו
דורן שדר ליה ואנו קרוים בנים שנאמר בנים אתם לד' אלוקיכם
וממילא מוכח מכאן שאם אנחנו במדרגת עבדים אין אנו רשאין
לזון את העניים מפני טעם הנ"ל ואיתא בגמ' מפני מה עושין
שמטה ויש שם הרבה טעמים וטעם א' הוא כדי שלא יהיה לאדם
פתחון פה לומר לי הארץ ומלואה והקב"ה אינה{{הערה|'''אינו'''.}} מושל על הארץ
לכך צוה הקב"ה בשנה השביעית אין לאדם רשות על הארץ ועוד
איתא בגמ' שבן אין לו שני חזקה וא"כ ממה שצוה לנו הקב"ה
לעשות שמטה מוכח שאנו קרוין עבדים שאם אנו קרוין בנים שוב
לא
{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}


[[קטגוריה:פרשת ראה]]
[[קטגוריה:פרשת ראה]]

תפריט ניווט