רש"י/מכות/טז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

'''{{עוגן1|תעזוב}} אותם.''' וקא סבר תעזוב לאחר עבירת הלאו משמע לא תכלה ואם כליתיה תעזוב אותם:

'''{{עוגן1|משכחת}} לה בביטלו.''' כגון שטחן את החטין דתו לית ליה לקיומיה לעשה שהרי קנאן בשינוי כדתניא דבעודן חטה היא מחייבו ליתנה אבל אם טחנן לא:

'''{{עוגן1|מירחו}}.''' ונתחייב במעשר מעשר תחלה את הכרי ואחר כך נותן לו הפאה שלא להפסיד את העני שהלקט והשכחה והפאה פטורין מן המעשר וזה הביאן לידי חיוב:

'''{{עוגן1|אבל}} לדבר מצוה.''' כגון הכא דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי יש לו הפרה:

'''{{עוגן1|דהוה}} פשע בינוקי.''' מכה אותם יותר מדאי:

'''{{עוגן1|אדריה}} רב אחא.''' שלא ילמד עוד תינוקות:

'''{{עוגן1|ביניתא}} דבי כרבא.''' תולעת הנמצאת בכרוב שקורין צייל"א:

'''{{עוגן1|אכל}} פוטיתא.''' בלע שרץ המים:

'''{{עוגן1|לוקה}} ארבעה.''' שני לאוין כתובין בשרץ המים אחד בתורת כהנים {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יא#|יא]]}} ואחד במשנה תורה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יד#|יד]]}} ושני לאוין כתובין בשרץ סתם (ולא) תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם ומשמע בין שרץ המים בין שרץ הארץ הרי ד':

'''{{עוגן1|נמלה}}.''' בלע נמלה חיה הואיל ובריה שלימה היא אכילתה בכל שהוא ולוקה חמש שני לאוין הכתובין בשרץ סתם כמו שפירשתי ושלשה לאוין הכתובין בשרץ הארץ בתורת כהנים:

'''{{עוגן1|צרעה}} לוקה שש.''' חמש משום שרץ הארץ ואחד משום שרץ העוף דכתיב במשנה תורה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יד#|יד]]}} וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו אבל לא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף וגו' הכתוב בפרשת קדושים תהיו אינו מן המנין דלאו בשרץ כתיב ואע"ג דכתיב ביה אשר תרמש האדמה לשון בריות גדולות הוא ושרץ לשון קטנה ונמוכה שנכרת בהלוכה בקושי ונראית כרוחשת:

'''{{עוגן1|בקרנא}} דאומנא.''' מקיזי דם בקרן במציצה:

'''{{עוגן1|ריסק}}.''' מיעך וכיתת וביטלן מתורת בריה:

'''{{עוגן1|משום}} כזית נבלה.''' שכשבולעו הוא מת ומצטרף לכזית נבלה:

'''{{עוגן1|אפילו}} שנים.''' מרוסקין והוא אם גדולים הן להיות כזית בין שלשתם כדמפרש ואזיל ולא פליגי:

'''{{עוגן1|טבל}} של מעשר עני.''' שהופרשו כל מעשרותיו חוץ מזה לוקה ואע"ג דמעשר עני אין בו קדושה שהרי לזרים נאכל ובכל מקום אפ"ה טביל:

'''{{עוגן1|מה}} להלן מעשר עני.''' דכתיב לגר ליתום ולאלמנה ובענינא דשנה השלישית אף בשעריך האמור כאן יש ללמוד ממנו מעשר עני וה"ק לא תוכל לאכול טבל בעוד שהמעשר בתוכו שכתב בו בשעריך:

'''{{עוגן1|אין}} צריך לקרות את השם.''' [דאמרינן] {{ממ|[[בבלי/סוטה/מח/א|סוטה דף מח.]]}} דיוחנן כה"ג שלח בכל גבול ישראל וראה את עמי הארץ חשודין על המעשרות חוץ מתרומה גדולה אמר להן לישראל בניי כשם שהתרומה במיתה כך הטבל במיתה עמד ותיקן הלוקח מעם הארץ יפריש כל המעשרות ומעכבן לעצמו ואוכל מעשר ראשון שהרי מותר לזרים ומעשר שני אוכלו בירושלים ואם שנת מעשר עני היא נחלקו ר' אליעזר וחכמים וקאמר ר' אליעזר דלא מיבעי אפרושי מספק דלא צריך אלא אפילו לקרות עליו את השם ולומר מעשר עני של כרי זה יהא בצפונו או בדרומו נמי לא צריך:

<noinclude>{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>