13,564
עריכות
אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/כתובות/כז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←אי הכרת אדם מחמת גידול זקן: כנדצ''ל
(אי הכרת אדם מחמת גידול זקן - השלמה) |
(←אי הכרת אדם מחמת גידול זקן: כנדצ''ל) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
והנה עפ"י סברא זו שהוסיף הרמב"ן לתת טעם למה שיוסף הכיר את יששכר וזבולון ואילו הם לא הכירוהו, קשה ביותר קושיית הזאת מנוחתי, שכן מבואר מהרמב"ן להדיא שמה שלא הכירו את יוסף מחמת הזקן היה רק מאחר ולא נתנו לבם שהוא יוסף, ואם כן - במעשה דידן שבא האח וטען בפני מרי בר איסק שהוא אחיו, הרי היה למרי לשים לב שהוא אחיו, והרי זה דומה להכרת יוסף את יששכר וזבולון - מתוך סברתו שיבואו לשם לשבור אוכל. | והנה עפ"י סברא זו שהוסיף הרמב"ן לתת טעם למה שיוסף הכיר את יששכר וזבולון ואילו הם לא הכירוהו, קשה ביותר קושיית הזאת מנוחתי, שכן מבואר מהרמב"ן להדיא שמה שלא הכירו את יוסף מחמת הזקן היה רק מאחר ולא נתנו לבם שהוא יוסף, ואם כן - במעשה דידן שבא האח וטען בפני מרי בר איסק שהוא אחיו, הרי היה למרי לשים לב שהוא אחיו, והרי זה דומה להכרת יוסף את יששכר וזבולון - מתוך סברתו שיבואו לשם לשבור אוכל. | ||
ויעויין עוד באור החיים {{ממ|[[אור החיים/בראשית/מב#ח|שם]]}} שביאר כוונת הפסוק, שתחילתו בא להעצים החידוש שבסופו, דהיינו, שאע"פ שהוא הכיר אותם ו"מטבע אנושי כשתולד הידיעה בלב אחד מהשנים, גם בלב השני יתעורר בחינת הזכרון, כי הלבבות יגידו סודות נעלמים, כאומרו {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כז#יט|משלי כז יט]]}} "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", וידקדקו בעינים, במצח, בדיבור, והידיעה הולכת וגדלת עד שישלים הביחון. אעפ"כ מודיע הכתוב שהם לא הכירוהו. והטעם, לצד ראותו ברום המעלות, החליטו הבחינה, והרחיקו מלבם מחשוב דבר זה, עכ"ד. והוא כמסקנת הרמב"ן שמחמת היותו השליט על כל הארץ לא האמינו שהוא אחיהם יוסף, ולכן אף שמצד הטבע היו | ויעויין עוד באור החיים {{ממ|[[אור החיים/בראשית/מב#ח|שם]]}} שביאר כוונת הפסוק, שתחילתו בא להעצים החידוש שבסופו, דהיינו, שאע"פ שהוא הכיר אותם ו"מטבע אנושי כשתולד הידיעה בלב אחד מהשנים, גם בלב השני יתעורר בחינת הזכרון, כי הלבבות יגידו סודות נעלמים, כאומרו {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כז#יט|משלי כז יט]]}} "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", וידקדקו בעינים, במצח, בדיבור, והידיעה הולכת וגדלת עד שישלים הביחון. אעפ"כ מודיע הכתוב שהם לא הכירוהו. והטעם, לצד ראותו ברום המעלות, החליטו הבחינה, והרחיקו מלבם מחשוב דבר זה, עכ"ד. והוא כמסקנת הרמב"ן שמחמת היותו השליט על כל הארץ לא האמינו שהוא אחיהם יוסף, ולכן אף שמצד הטבע היו אמורים לזהותו - מכח מה שזיהה הוא אותם - עכ"ז לא הכירוהו כי הרחיקו מלבם מחשבה זו ועצרו את התבוננותם בפרטים אשר היא מביאה לידי הזיהוי המוחלט באופן טבעי. | ||
ולפי דברי האור החיים הלא מפורש שלו היו ממשיכים את הבירור וההתבוננות היו מכירים שהוא יוסף, ולכאורה כך היה לבסוף כשאמר להם אני יוסף, שהשלימו התבוננותם בו ואז ידעו בידיעת עצמם שהוא יוסף ונבהלו מפניו - ואם כן יקשה ביותר כקושיית הגרמ"י אלטשולר שאין מכן כל ראיה למעשה במרי בר איסק שכיון שהוא התבונן היה לו לזהותו. | ולפי דברי האור החיים הלא מפורש שלו היו ממשיכים את הבירור וההתבוננות היו מכירים שהוא יוסף, ולכאורה כך היה לבסוף כשאמר להם אני יוסף, שהשלימו התבוננותם בו ואז ידעו בידיעת עצמם שהוא יוסף ונבהלו מפניו - ואם כן יקשה ביותר כקושיית הגרמ"י אלטשולר שאין מכן כל ראיה למעשה במרי בר איסק שכיון שהוא התבונן היה לו לזהותו. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
;קשה שמא מרי בר איסק עזב את אחיו כשהיה בקטנותו או לזמן ארוך מאד | ;קשה שמא מרי בר איסק עזב את אחיו כשהיה בקטנותו או לזמן ארוך מאד | ||
ואמנם ניתן היה ליישב את קושייתו בדרך פשוטה, ולדקדק לשון התוספות שכתבו בתחילת דבריהם: זה שבא נולד כאן והלך עם אביו למדינת הים. ואם אכן רק נולד כאן ומיד הלך עם אביו למדינת הים, הרי בודאי אין כל טענה על מרי בר איסק במה שטוען שאינו יודע אם אחיו הוא או לא, שהרי אין זה דומה כלל ליוסף שיצא מאת אחיו כשהוא בן | ואמנם ניתן היה ליישב את קושייתו בדרך פשוטה, ולדקדק לשון התוספות שכתבו בתחילת דבריהם: זה שבא נולד כאן והלך עם אביו למדינת הים. ואם אכן רק נולד כאן ומיד הלך עם אביו למדינת הים, הרי בודאי אין כל טענה על מרי בר איסק במה שטוען שאינו יודע אם אחיו הוא או לא, שהרי אין זה דומה כלל ליוסף שיצא מאת אחיו כשהוא בן שבע עשרה. | ||
אלא שאם כן גם לא היה צריך רב חסדא להביא ראיה מיוסף, כי גם לולי מה שבא בחתימת זקן לא היה לו להכירו, כי ודאי אין דומה פני ילד או תינוק לפני גדול - ובכך לבד היה לרב חסדא להצדיק את טענת מרי בר איסק, ולשם מה הביא דרשה זו מיוסף. ועל כרחך שאכן גם בעת יציאתו כבר היה גדול דיו כדי שלא תשתנה תמונת פניו לולי חתימת זקנו, ואם כן שוב יש להקשות כנ"ל איך מועילה חתימת זקנו לשנות פניו ללא הכר, עד שאפילו בהתבוננות לא הצליח מרי בר אסיק לאמת או לשלול את עובדת היותו אחיו. | אלא שאם כן גם לא היה צריך רב חסדא להביא ראיה מיוסף, כי גם לולי מה שבא בחתימת זקן לא היה לו להכירו, כי ודאי אין דומה פני ילד או תינוק לפני גדול - ובכך לבד היה לרב חסדא להצדיק את טענת מרי בר איסק, ולשם מה הביא דרשה זו מיוסף. ועל כרחך שאכן גם בעת יציאתו כבר היה גדול דיו כדי שלא תשתנה תמונת פניו לולי חתימת זקנו, ואם כן שוב יש להקשות כנ"ל איך מועילה חתימת זקנו לשנות פניו ללא הכר, עד שאפילו בהתבוננות לא הצליח מרי בר אסיק לאמת או לשלול את עובדת היותו אחיו. | ||
ובאמת בספר חסדי השם על עין יעקב הביא כעין קושיא זו בשם בעמח"ס מרבה שלום, למה הוצרך רב חסדא להביא ראיה מהכתוב, אחרי שדבר ידוע הוא לכל באי עולם שאם אדם אינו רואה את חברו שלושים או ארבעים שנה, יתכן שלא יכיר את רעהו. ויש להוסיף על הקושיא כנ"ל שכשיצא משם היה אותו אח קטן או אפילו תינוק ובודאי שנשתנו פניו. [ושם כתב ליישב שבאח אין הדבר כן ולעולם ניכרת האחווה יותר מידידות בעלמא. ועפ"ז הוסיף וביאר שבא ר"ח להוכיח מהפסוק לאידך גיסא שאין אפשרות לשכוח אח אלא רק באופן שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן, אך בלאו הכי ודאי שיכיר שהוא אחיו. והוא פלא כי רב חסדא בא | ובאמת בספר חסדי השם על עין יעקב הביא כעין קושיא זו בשם בעמח"ס מרבה שלום, למה הוצרך רב חסדא להביא ראיה מהכתוב, אחרי שדבר ידוע הוא לכל באי עולם שאם אדם אינו רואה את חברו שלושים או ארבעים שנה, יתכן שלא יכיר את רעהו. ויש להוסיף על הקושיא כנ"ל שכשיצא משם היה אותו אח קטן או אפילו תינוק ובודאי שנשתנו פניו. [ושם כתב ליישב שבאח אין הדבר כן ולעולם ניכרת האחווה יותר מידידות בעלמא. ועפ"ז הוסיף וביאר שבא ר"ח להוכיח מהפסוק לאידך גיסא שאין אפשרות לשכוח אח אלא רק באופן שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן, אך בלאו הכי ודאי שיכיר שהוא אחיו. והוא פלא כי רב חסדא בא בדבריו להצדיק את טענת מרי בר איסק, ואילו לדבריו הראיה מהפסוק היא בעיקרה עומדת כנגד טענת מרי]. | ||
ובדרך חידוד היה אפשר לומר לאור דברי האור החיים [אך שלא כדבריו], שבאמת טענת אותו אח כלפי מרי היתה כיצד זה טוען הוא שאינו יודע אם אחיו הוא או לא, הלא עד כמה שצדק טוען אותו אח - אם כן 'כמים פנים לפנים' היה על מרי להרגיש כלפיו שהוא אחיו, ומכך שלא הרגיש כך, היה על מרי להסיק שבודאי שקר דובר האח ואם כן ודאי אינו אחיו, ואם כן - מדוע טען מרי בספק שאינו יודע אם אחיו הוא או לא. אלא ודאי שאכן יודע ומרגיש מרי כי הוא אחיו, אלא שרוצה להכחיש דבר זה ורק שאינו מחציף כל כך לומר שאינו אחיו בתורת ודאי אלא רק בתורת ספק. כנגד זה בא רב חסדא להוכיח שאין הכרח ממה שהאחד יודע על האחר שהוא אחיו, שאף האחר ירגיש כלפי הראשון את אותו הדבר - שכן ביוסף נאמר 'ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו' ובא הפסוק לומר דבר זה שאף ש'יוסף | ובדרך חידוד היה אפשר לומר לאור דברי האור החיים [אך שלא כדבריו], שבאמת טענת אותו אח כלפי מרי היתה כיצד זה טוען הוא שאינו יודע אם אחיו הוא או לא, הלא עד כמה שצדק טוען אותו אח - אם כן 'כמים פנים לפנים' היה על מרי להרגיש כלפיו שהוא אחיו, ומכך שלא הרגיש כך, היה על מרי להסיק שבודאי שקר דובר האח ואם כן ודאי אינו אחיו, ואם כן - מדוע טען מרי בספק שאינו יודע אם אחיו הוא או לא. אלא ודאי שאכן יודע ומרגיש מרי כי הוא אחיו, אלא שרוצה להכחיש דבר זה ורק שאינו מחציף כל כך לומר שאינו אחיו בתורת ודאי אלא רק בתורת ספק. כנגד זה בא רב חסדא להוכיח שאין הכרח ממה שהאחד יודע על האחר שהוא אחיו, שאף האחר ירגיש כלפי הראשון את אותו הדבר - שכן ביוסף נאמר 'ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו' ובא הפסוק לומר דבר זה שאף ש'יוסף הכיר את אחיו' אך 'הם לא הכירוהו', דהיינו שכל שיש איזה סיבה צדדית שאחיו לא יכירנו, וכגון שיצא בלא חתימת זקן ובא עם חתימת זקן, אין אומרים לענין זה 'כמים פנים לפנים', והוא הדין בנידון דידן שלא ראה מרי בר איסק את אחיו אלא בקטנותו, שאין לומר 'כמים פנים לפנים', ושפיר טען מרי ש'אינו יודע' אם אחיו הוא אם לא. | ||
;דקדוק לשון רש"י שבא ליישב קושיית הרמב"ן וביאורי התורת חיים ביישוב קושייתו | ;דקדוק לשון רש"י שבא ליישב קושיית הרמב"ן וביאורי התורת חיים ביישוב קושייתו | ||
ובעיקר קושיית הרמב"ן שנקט בפשטות שיששכר וזבולון כיון שהיו בני גילו של יוסף ממילא אף הם היו בלא חתימת זקן | ובעיקר קושיית הרמב"ן שנקט בפשטות שיששכר וזבולון כיון שהיו בני גילו של יוסף ממילא אף הם היו בלא חתימת זקן היה ליוסף להכירם, ועל כך הקשה מדוע הוא הכירם והם לא הכירוהו, יש להעיר דהנה מעשה זה במרי בר איסק נמצא גם בגמרא בבבא מציעא {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/כז/ב|כז:]]}} ושם פירש [[רש"י/בבא מציעא/כז/ב|רש"י]]: "שכשיצא מהם היו '''כולם''' חתומי זקן" ומשמע שהוקשה לו כקושיית הרמב"ן, ולכך הוסיף ש'כולם' היו חתומי זקן דהיינו שהוא סובר שאף יששכר וזבולון היו עם חתימת זקן. | ||
ובתורת חיים {{ממ|[[תורת חיים/בבא מציעא/כז/ב|ב"מ שם]]}} הקשה אף הוא שהרי כל השבטים מלבד בנימין נולדו באותן שבע שנים אחרות של עבודת יעקב אבינו ללבן, ואם כן נמצא שיששכר וזבולון לא היו גדולים מיוסף יותר משנה או שנתיים, ומסתמא אף לא היו חתומי זקן, ואם כן כיצד הכירם יוסף. ויישב התורת חיים שהש"ס לא בא לתת טעם אלא למה שהאחים לא הכירו את יוסף, אבל מה שיוסף הכיר את האחים לזה לא צריך טעם שהרי כבר נאמר במדרש {{ממ|[[בראשית רבה/צא/ו|ב"ר צא ו]]}} שיוסף גזר שכל מי שנכנס לשבור אוכל ממצרים יכתוב את שמו ושם אביו, וכיון שבאו בני יעקב כתבו את שמותם, ולערב כשהביאו הפתקים ליוסף היה קורא בכל אחד את שמו. ועוד יישב, שכיון שקצתם היו חתומי זקן בשעה שיצא מאתם, ממילא הכיר גם האחרים מסברא. ויישובו זה הוא יישוב הרמב"ן הראשון, ולא הזכירו. | ובתורת חיים {{ממ|[[תורת חיים/בבא מציעא/כז/ב|ב"מ שם]]}} הקשה אף הוא שהרי כל השבטים מלבד בנימין נולדו באותן שבע שנים אחרות של עבודת יעקב אבינו ללבן, ואם כן נמצא שיששכר וזבולון לא היו גדולים מיוסף יותר משנה או שנתיים, ומסתמא אף לא היו חתומי זקן, ואם כן כיצד הכירם יוסף. ויישב התורת חיים שהש"ס לא בא לתת טעם אלא למה שהאחים לא הכירו את יוסף, אבל מה שיוסף הכיר את האחים לזה לא צריך טעם שהרי כבר נאמר במדרש {{ממ|[[בראשית רבה/צא/ו|ב"ר צא ו]]}} שיוסף גזר שכל מי שנכנס לשבור אוכל ממצרים יכתוב את שמו ושם אביו, וכיון שבאו בני יעקב כתבו את שמותם, ולערב כשהביאו הפתקים ליוסף היה קורא בכל אחד את שמו. ועוד יישב, שכיון שקצתם היו חתומי זקן בשעה שיצא מאתם, ממילא הכיר גם האחרים מסברא. ויישובו זה הוא יישוב הרמב"ן הראשון, ולא הזכירו. | ||
והמהר"ם שיף {{ממ|[[מהר"ם שיף/בבא מציעא/כז/ב|שם]]}} כתב שבחינם דחק בתורת חיים, שכן יוסף היה באותו הזמן בן | והמהר"ם שיף {{ממ|[[מהר"ם שיף/בבא מציעא/כז/ב|שם]]}} כתב שבחינם דחק בתורת חיים, שכן יוסף היה באותו הזמן בן שבע עשרה ואילו הם אף שלא היו גדולים ממנו היו עכ"פ בני שמונה עשרה והיו ראויין לחתימת זקן [וכ"כ במירא דכייא [[מירא דכייא/בבא מציעא/כז/ב|שם]]]. והוסיף בתו"ד שדברי התו"ח הם נגד דברי רש"י, שהרי רש"י כתב להדיא: ויכר יוסף את אחיו, כשיצא מהם היו כולם חתומי זקן. הרי שרש"י בא לפרש את הטעם שהוא הכירם, ועל כך נתן טעם שהיו חתומי זקן. | ||
כעין זה כתב היפה תואר {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/צא/ז|ב"ר צא ז]]}} ביישוב קושיית הרמב"ן, שלא יחל שער הזקן לצמוח אצל כל האנשים בשווה, אלא יש מקדימים ויש מאחרים, ויתכן שיששכר וזבולון היה להם זקן כבר בבחרותם משא"כ יוסף. | כעין זה כתב היפה תואר {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/צא/ז|ב"ר צא ז]]}} ביישוב קושיית הרמב"ן, שלא יחל שער הזקן לצמוח אצל כל האנשים בשווה, אלא יש מקדימים ויש מאחרים, ויתכן שיששכר וזבולון היה להם זקן כבר בבחרותם משא"כ יוסף. | ||