1,431
עריכות
כלי חמדה/שמות/בשלח/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
השלמת אות ב, ההמשך לא שייך לאות זו ויהיה באות ג
אברהם ברוכוביץ (שיחה | תרומות) (סימן ב. תחילת ההקלדה) |
אברהם ברוכוביץ (שיחה | תרומות) (השלמת אות ב, ההמשך לא שייך לאות זו ויהיה באות ג) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''כלי חמדה - פרשת בשלח - סימן ב''' | '''כלי חמדה - פרשת בשלח - סימן ב''' | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
ב) '''איברא''' דבעיקר הדבר בענין שבת | ב) '''איברא''' דבעיקר הדבר בענין שבת | ||
| שורה 159: | שורה 158: | ||
'''שבתי''' וראיתי בספר צפנת פענח שנדפס | '''שבתי''' וראיתי בספר צפנת פענח שנדפס | ||
מחדש ממש מכבוד הגאון המובהק | מחדש ממש מכבוד הגאון המובהק | ||
מוהר"י מדינענבערג שיחי' בפ"ז מהלכות | מוהר"י מדינענבערג שיחי' בפ"ז מהלכות | ||
שבת ה"ב שהביא דברי הירושלמי [[ירושלמי/סנהדרין/ח/א|פ"ח דסנהדרין ה"א]] דבעיא שם אם מקושש היה חייב משום תולש או משום קוצר ואינו מובן הא תרווייהו חד מלאכה הוא. וכתב | |||
לתרץ עפי"מ דסובר ר"י בחגיגה הנ"ל דרק | |||
כללות נאמרו למשה בסיני וא"כ נראה דלא | |||
נצטוו במתן תורה כ"א על אבות מלאכות | |||
ותולדות נאמרו אח"כ בתוך המ' שנה. וא"כ | |||
י"ל דזה שאלת הירושלמי אם מקושש תולש | |||
הוי ואעפי"כ נתחייב מיתה ומוכרח מזה | |||
דתולש הוי אב מלאכה דעל תולדה לא נצטוו | |||
עוד. או דילמא דקוצר הי' ושפיר נתחייב | |||
מיתה. וע"ז פשיט דהי' תולש והירושלמי | |||
לשיטתו דס"ל דגם תולש הוי אב. אלו דבריו: | |||
'''ואע"פ''' שדברי חכמה המה בכ"ז יסוד | |||
הדברים לא נראה לי דלא נצטוו | |||
מיד בתולדות שבת אפי' למ"ד דרק כללות | |||
נאמרו למשה בסיני ובפרט כיון דר"ע ס"ל | |||
דכללות ופרטות נאמרו למשה בסיני א"כ | |||
דוחק לפרש כן דברי הירושלמי. וראה מה | |||
רחקו דרכיו מדרכי רבינו הגדול בעל פני יהושע | |||
ז"ל שרבינו ז"ל סובר דקודם מלאכת המשכן | |||
ואפי' במרה נצטוו בכל החומרות אפי' | |||
במלאכה שאצל"ג ודעת הגאון שיחי' דאף | |||
במתן תורה לא נצטוו כ"א על אבות | |||
מלאכות: | |||
'''אמנם''' לענ"ד נראה דבמתן תורה בוודאי | |||
נצטוו בכל פרטי מלאכות שבת | |||
כיון דישראל השיגו המכוון האמיתי במאמר | |||
השי"ת לא תעשה כל מלאכה הרי ממילא | |||
הוזהרו על הכל ולפי"ז למ"ד תחומין דאורייתא | |||
ונכלל בעשה דשבתון אע"ג דקרא דאל | |||
יצא איש ממקומו נאמר אח"כ או להלימוד | |||
של ר"ע בכ"ז ממתן תורה ואילך נצטוו | |||
באיסורין אלו כמו שכוונה בהן בתורה | |||
הקדושה. אמנם במרה שפיר י"ל דלא | |||
נצטוו אלא על אבות מלאכות: | |||
'''ועפי"ז''' יאיר לנו אור חדש בדברי | |||
הגמ' דשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/צו/ב|דף צ"ו ע"ב]]}} דאיתא | |||
שם אמר ר"י אמר שמואל מקושש מעביר | |||
ד' אמות ברה"ר הוי במתניתא תנא תולש | |||
הוי ראב"י אמר מעמר הוי וברש"י ז"ל | |||
[[רש"י/בת/צו/ב#מעמר|ד"ה מעמר]] כ' כדאמרן האי מאן דכניף | |||
מילחא ממילחתא חייב משום מעמר עכ"ל . | |||
ותמי' כוונת רש"י ז"ל וכבר הרגיש בזה | |||
הג' בעל מנחת חינוך ז"ל. אמנם נראה דהנה | |||
נראה דכולם מפרשי דהמקושש חילל שבת | |||
רק בתולדה דמעביר ד' אמות הוא תולדה | |||
דהוצאה וכן תולש הוא תולדה לפי גמ' דילן | |||
לכן פירש רש"י ז"ל דראב"י דמחייב משום | |||
מעמר דהוי ג"כ רק תולדה וכוונת רש"י | |||
עפמ"ש החידושי הר"ן ובתשו' מר"ח אור | |||
זרוע {{ממ|[[שו"ת מהר"ח אור זרוע/ריד|סי' רי"ד]]}} באורך דמעמר אינו חייב | |||
אלא בקשירה דוקא. אמנם קשי' לי' מהא | |||
דכניף מילתא ממילחתא עיי"ש מה שתירץ: | |||
'''אמנם''' נראה דרש"י ז"ל ס"ל דפליגי | |||
בזה אי הוי מעמר אף בלא | |||
קשירה. וזה מוכרח בכוונת רש"י ז"ל שכתב | |||
בד"ה מעביר ד' אמות לא עימרן ולא תלשן | |||
וקשה מאוד איך אפשר לומר לא עימרן | |||
הא כתיב בתורתינו הקדושה שהי' מקושש | |||
עצים א"ו דהפירוש כיון דלא קשרן אינו | |||
חייב משום מעמר אמנם ראב"י סובר | |||
דגם בכה"ג חייב משום מעמר אך זה | |||
ברור דיותר מתולדה לא הוי. וצריך באמת | |||
להבין למה כולם בחרו לומר דמקושש | |||
חילל שבת רק בתולדה וכנראה מוכרח גם | |||
מרש"י ז"ל הנ"ל דאל"כ מדל לרש"י דס"ל | |||
לראב"י דחייב אף בלא קשירה דילמא | |||
ס"ל דקשרן וע"כ דרש"י ז"ל הרגיש ג"כ | |||
בזה שכולם מפרשין דחילל שבת רק בתולדה | |||
וצריך מובן הכוונה בזה ונראה דהוא עפי"ד | |||
ר"ע שאמר מקושש לש"ש נתכוין דרצה | |||
להורות דמחלל שבת במיתה וצ"ע דמאי | |||
סלקא דעתך שלא נתחייבו מיתה | |||
ועיי' בפרשת שלח מ"ש בזה דהוא | |||
מטעם מודעה דיכולין לחזור מקבלת | |||
התורה: | |||
'''איברא''' דלכאורה זה אינו הא של שבת | |||
נצטוו במרה וא"כ א"י לחזור | |||
על שבת כיון דהיתה קבלה ברצון במרה | |||
אמנם כיון דבמרה נצטוו רק על אבות | |||
ולא על תולדות שפיר חילל שבת בחולדות | |||
להורות להם דגם על תולדות חייבין מיתה | |||
וא"י לחזור על קבלת התורה ולכן פשיטא | |||
לכולהו דמקושש חילל שבת רק בתולדה. ומעתה נאמר דזה פירוש הירושלמי דשאל אי מקושש תולש הוה או קוצר הוה דהנה | |||
דעת רש"י ז"ל דבעצים גם קוצר הוי רק | |||
תולדה לא משכח"ל כלל לרש"י ז"ל אב | |||
מלאכה בקצירת עצים אמנם כ"כ במק"א | |||
די"ל דמודה רש"י ז"ל באילן סרק דהוי קצירה | |||
אב מלאכה ודוקא באילן מאכל דאינם עומדים | |||
לקצור בזה ס"ל לרש"י ז"ל דהוי תולדה ומעתה | |||
י"ל דזה שאלת הירושלמי מקושש אי תולש | |||
הוה דלא הי' קוצר דקוצר הוי אב מלאכה | |||
אף בעצים כיון דבמדבר היו רק אילני סרק | |||
וזה פירוש נכון בירושלמי. ויצא לנו מזה | |||
דבמרה לא הוזהרו על התולדות מל"ט | |||
מלאכות. שוב ראיתי לרבינו הגדול בעל | |||
פנים יפות ז"ל ב[[פנים יפות/יתרו|פרשת יתרו]] בקרא דואתם | |||
תהיו לי ממלכת כהנים שכתב דנראה | |||
דקודם מתן תורה צוה הקב"ה למשה רבינו להגיד | |||
לישראל פרטי הל"ט מלאכות וזה נרמז | |||
באלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל | |||
שדרשינן מאלה ל"ט מלאכות אמנם במרה | |||
לא נצטוו עוד על פרטי המלאכות עיי"ש: | |||
'''אמנם''' לענ"ד יותר נראה כמו"ש דאע"ג | |||
שנצטוו על אבות מלאכות על | |||
תולדות לא נצטוו עד מתן תורה. ולא | |||
נעלם ממני שגם זה הוא דוחק כיון דאבות | |||
תליא במלאכת המשכן א"כ קודם מ"ת מה | |||
שייכות הי' לאבות ואיזהו מלאכה נקרא | |||
אב ואיזהו תולדה אמנם בכ"ז יש לומר כן | |||
דיסוד של אבות ותולדות הוא מה שדרך | |||
ועיקר המלאכה הוא אב ומה שאינו כן | |||
הוא תולדה ואם כי זה נלמד ממלאכת | |||
המשכן מ"מ י"ל דקודם מתן תורה הוזהרו | |||
על כל האבות מלאכות. וצע"ג בכל זה: | |||
'''ובעיקר''' דברי הפנ"י ז"ל שהבאנו | |||
לעיל שהעיר דביו"ט דנצטוו | |||
בפסח מצרים א"כ בוודאי נצטוו גם על | |||
מלאכה שאצל"ג ומקלקל כיון דלא נסמכה | |||
למלאכת המשכן א"כ יהי' יו"ט חמור | |||
משבת נראה דאחר שנצטוו ישראל במלאכת | |||
שבת ואמרה תורה דמלאכה שאצל"ג ומקלקל | |||
פטור משום דאינה מלאכת מחשבת ואינה | |||
בכלל מלאכה ילפינן יו"ט משבת דה"ה | |||
דביו"ט אינה בכלל מלאכה ואינו אסור | |||
מה"ת אמנם עפי"ז יצא לנו לסתור מ"ש | |||
במרףא ואח"כ מצאתי שכוונתי בזה לדברי | |||
רבינו המאירי ז"ל במס' ביצה {{ממ|}} בהא דמת | |||
ביו"ט יקברו ע"י עממים שכתב שם דיש | |||
לומר דאפי' למ"ד דמלאכה שאצל"ג חייב | |||
בשבת דהוי בכלל מלאכת מחשבת מ"מ | |||
ביו"ט מודה דפטור כיון דכ"ז דיליף ר"י | |||
דמלאכה שאצל"ג חייב הוא משום דגלי | |||
קרא במילה דדוחה שבת או משום הבערת | |||
בת כהן דכתיב בי' ביום השבת א"כ י"ל | |||
דזה דוקא בשבת אבל ביו"ט פטור וכיו"ב | |||
י"ל למ"ד מקלקל בהבערה ובחבורה חייב | |||
דז"ד בשבת אבל ביו"ט פטור אמנם לדברינו | |||
הנ"ל ז"א דבאמת ביו"ט אין לנו לימוד | |||
כלל על מקלקל ומלאכה שאצל"ג שלא יהי' | |||
בכלל מלאכה כמו"ש הפנ"י ז"ל ורק מסברא | |||
אמרינן כן שלא יהי' חמור משבת א"כ | |||
למ"ד דגם בשנת חייב במלאכה שאצל"ג | |||
דזה הוי בכלל מלאכת מחשבת א"כ פשיטא | |||
דגם ביו"ט חייב וה"ה לר"ש במקלקל | |||
בחבורה והבערה דאין נפ"מ בין שבת | |||
ליו"ט. ויש להאריך עוד בכ"ז ואין כאן | |||
מקומו וגם טרוד אני מאוד לזאת פה | |||
חתימת דברי מכתבי והי' זה שלום: | |||
'''כ"ז''' כתוב אצלי מכבר ועתה בסדרי | |||
הדברים לדפוס זכיתי לאור המאיר | |||
כשמש בצהרים ה"נ ספר "אגלי טל" מכבוד | |||
קדושת רבינו שבגולה שליט"א ראיתי במלאכת | |||
מעמר {{ממ|[[אגלי טל/מעמר/א#ד|אות א' ס"ק ד']]}} שהעיר מעצמו על | |||
דין זה להכריח דא"צ קשירה מהא דמאן | |||
דכניף מילחא ממילחתא עיי"ש. כנראה | |||
שרבינו שליט"א לא ניחא לי' בתירוץ | |||
מהר"ח אור זרוע ז"ל וא"כ דברינו בביאור | |||
דברי רש"י ז"ל שכתבנו בפנים נכונים | |||
מאוד בעזהשי"ת: | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
[[קטגוריה:כלי חמדה: פרשת בשלח]] | [[קטגוריה:כלי חמדה: פרשת בשלח]] | ||