51
עריכות
אוצר:בית המדרש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
:ובפרדס יוסף שם הביא מחידושי מהרי"ו {{ממ|או"ח סימן תע}} שהביא מחלוקת אחרונים אם בכורות כהנים ולוים צריכים להתענות בערב פסח. וביאר על פי דברי האור החיים הנ"ל, שלכאורה כיצד מותר לצום בערב פסח הלא יש לחוש שמהרה יבנה בית המקדש ויום זה יהיה יום טוב ואסור לצום בו. אך כל הבכורים אין חשש כיון שיתחילו לעבוד בבית המקדש ויהיה להם זכרון שאסור לצום כשיבנה בית המקדש, משא"כ הבכורים הכהנים והלוים לא יהיה להם היכר ולכן אסורים בתענית. ובפרדס יוסף שם תמה על דבריו שהרי האור החיים לא נתכוון שתתבטל העבודה בכהנים אלא רק שהבכורים יחזרו לעבוד. | :ובפרדס יוסף שם הביא מחידושי מהרי"ו {{ממ|או"ח סימן תע}} שהביא מחלוקת אחרונים אם בכורות כהנים ולוים צריכים להתענות בערב פסח. וביאר על פי דברי האור החיים הנ"ל, שלכאורה כיצד מותר לצום בערב פסח הלא יש לחוש שמהרה יבנה בית המקדש ויום זה יהיה יום טוב ואסור לצום בו. אך כל הבכורים אין חשש כיון שיתחילו לעבוד בבית המקדש ויהיה להם זכרון שאסור לצום כשיבנה בית המקדש, משא"כ הבכורים הכהנים והלוים לא יהיה להם היכר ולכן אסורים בתענית. ובפרדס יוסף שם תמה על דבריו שהרי האור החיים לא נתכוון שתתבטל העבודה בכהנים אלא רק שהבכורים יחזרו לעבוד. | ||
:ובלא"ה צ"ב הרי אף קודם חטא העגל עבדו אותם בכורים כהנים ולויים, ואפילו לו יצוייר שיחזרו הבכורים לעבוד במקום הכהנים עדיין יהיו בכורים אלו בכלל העובדים, ומדוע לא יהיה להם היכר. [[משתמש:המיישיבון|המיישיבון]] ([[שיחת משתמש:המיישיבון|שיחה]]) 02:09, 16 בינואר 2022 (IST) | :ובלא"ה צ"ב הרי אף קודם חטא העגל עבדו אותם בכורים כהנים ולויים, ואפילו לו יצוייר שיחזרו הבכורים לעבוד במקום הכהנים עדיין יהיו בכורים אלו בכלל העובדים, ומדוע לא יהיה להם היכר. [[משתמש:המיישיבון|המיישיבון]] ([[שיחת משתמש:המיישיבון|שיחה]]) 02:09, 16 בינואר 2022 (IST) | ||
::וכדברי האור החיים שם כן כתב גם בפירושו לבראשית {{ממ|[[אור החיים/בראשית/מט#כח|מט כח]]}} שיעקב השתדל לקנות הבכורה מעשו, כדי שלא יהיה לעשו חלק בעבודה לעתיד לבא. | |||
::ובטעמא דקרא {{ממ|[[טעמא דקרא/בראשית/מט#ג|בראשית מט ג]]}} הביא מקור דברי האור החיים ממדרש רבה {{ממ|[[ויקרא רבה/ב|ויק"ר ב]]}} שכל משום שנאמר 'לי' אינו זז לעולם, ובבכורות כתיב 'לי כל בכור', ואף שלקח מהם הבכורה ע"כ שלעתיד לבוא תשוב אליהם ויתקיים מאמר 'לי'. אמנם בעמק הנצי"ב {{ממ|בהעלותך פסקא לד ד"ה בכהנים}} ביאר שקדושתם לענין פטר רחם תהיה קיימת לעולם, ולפי זה הקשו בקובץ עיון הפרשה {{ממ|ענייני פדיון הבן אות כא; קובץ קמה פ' במדבר אות ו}} מה מקור האור החיים. | |||
::עוד הביאו מקור אחר לדברי האור החיים, מדברי הספרא {{ממ|ריש פרשת שמיני, מכילתא דמילואים, אות יז}} באותה שעה זכה במתנות כהונה, וזה בנשיאת כפים, לו ולדורותיו עד שיחיו המתים. משמע שאחר שיקמו לתחיה תלקח העבודה מהם. אמנם אי אפשר שיהיה זה מקור דברי האור החיים שכן ממקור זה משמע שלעתיד לבוא רק הבכורים יעבדו ולא הכהנים. | |||
::ומה שנקט האור החיים בפשטות שלעתיד לבוא יעבדו עכ"פ גם הכהנים, הביאו שם ראיה לזה מסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/צ/ב|צ:]]}} שם מביאה הגמרא מקור לתחיית המתים מדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יח#כח|במדבר יח כח]]}} "ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן", וכי אהרן לעולם קיים, אלא מלמד שעתיד לחיות וישראל נותנין לו תרומה. הרי שאף אחר תחיית המתים ימשיך אהרן בעבודותו. אמנם דחו שם ע"פ דברי הבעל הטורים {{ממ|[[בעל הטורים/במדבר/ג#ב|במדבר ג ב]]}} שאהרן היה בכור. ולפי זה יש לומר שתחזור לאהרן כבכור. | |||
::ועוד הביאו ראיה לזה מסוגיית הגמרא בתענית {{ממ|[[בבלי/תענית/יז/ב|יז:]]}} וסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/כב/ב|כב:]]}} שדנה הגמרא אם מותר לכהנים בזמן הזה לשתות יין ולגדל שער מטעם דחיישינן שמא יבנה המקדש, הרי משמע שלעתיד לבוא יעבדו הכהנים. ומאידך יש להעיר שמסוגיא זו משמע שלא יעבדו הבכורות, כי אם לא כן מדוע הוצרכה הגמרא לדון בדין כהנים דוקא ולא דנה בדין בכורים. ועיין אריכות גדולה בספר כרם אליעזר {{ממ|נגעים, סימן לד}} והוא מקור לקובץ הנ"ל, ונו"נ בכל הצדדים בענין זה. [[משתמש:המיישיבון|המיישיבון]] ([[שיחת משתמש:המיישיבון|שיחה]]) 02:30, 16 בינואר 2022 (IST) | |||
== מציאת שידוך על יד באר המים == | == מציאת שידוך על יד באר המים == | ||