12,326
עריכות
אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/ראש השנה/לב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הנחת ספרי נביאים וכתובים זה על גב זה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
ומכל מקום למדנו מדברי הריטב"א שאם אכן קדושת הנביאים והכתובים שווה, ממילא יש טעם להקדים את התהילים לפני הנביאים כיון שפסוקים אלו נאמרו קודם. וזה כדרך שביארנו בדברי התוספות ישנים, שאכן קדושת הנביאים והכתובים שווה כי יש בכתובים "דברי קדושה כל כך כמו בנביאים", ומכל מקום תיקנו להקדים קריאת הכתובים קודם הנביאים כסדר אמירת הפסוקים בתחילה. | ומכל מקום למדנו מדברי הריטב"א שאם אכן קדושת הנביאים והכתובים שווה, ממילא יש טעם להקדים את התהילים לפני הנביאים כיון שפסוקים אלו נאמרו קודם. וזה כדרך שביארנו בדברי התוספות ישנים, שאכן קדושת הנביאים והכתובים שווה כי יש בכתובים "דברי קדושה כל כך כמו בנביאים", ומכל מקום תיקנו להקדים קריאת הכתובים קודם הנביאים כסדר אמירת הפסוקים בתחילה. | ||
וכפי | וכפי שהביא הריטב"א בדעת ר"י שאין איסור להניח נביאים וכתובים זה על גבי זה, כן כתבו התוספות {{ממ|[[תוספות/בבא בתרא/יג/ב|ב"ב יג: ד"ה רבי]]}}: דלא אשכחן שיהא אסור להניח אלא נביאים וכתובים על גבי תורה, אבל נביאים על גבי כתובים או איפכא לא. וכ"כ הר"ן במגילה {{ממ|[[ר"ן על הרי"ף/מגילה/ח/ב|ח: מדפה"ר]]}} שמלשון הגמרא חומשין ע"ג כתובים ונביאים אבל לא כתובים ונביאים ע"ג חומשין, משמע שנביאים וכתובים לענין הנחה, כי הדדי ניהו, מדלא קתני בהו מניחין ואין מניחין. וכ"כ המאירי {{ממ|[[מאירי/מגילה/כז/א|מגילה כז.]]}}. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
ובחידושי הגרי"ז {{ממ|סטענסיל, מנחות ל.}} הביא בשם מרן הגר"ח, לבאר החילוק שבין נביאים לכתובים. שהרי לכאורה קדושתן שווה כמבואר בראשונים שמניחין אותן זה על גב זה, ואם כן במה הם חלוקים לקרות זה נביאים וזה כתובים [והיינו כסברת המג"א ודלא כסברת החתם סופר, שאין ראיה מהנחתם זו על גב זו, שאין בהם חילוק קדושה]. | ובחידושי הגרי"ז {{ממ|סטענסיל, מנחות ל.}} הביא בשם מרן הגר"ח, לבאר החילוק שבין נביאים לכתובים. שהרי לכאורה קדושתן שווה כמבואר בראשונים שמניחין אותן זה על גב זה, ואם כן במה הם חלוקים לקרות זה נביאים וזה כתובים [והיינו כסברת המג"א ודלא כסברת החתם סופר, שאין ראיה מהנחתם זו על גב זו, שאין בהם חילוק קדושה]. | ||
וביאר הגר"ח, שנביאים היינו שנאמר לנביא הנבואה שיאמרה בעל פה, ואחר כך היה הנביא כותב נבואתו שנאמרה לו בעל פה. משא"כ בכתובים נאמר לנביא שיכתוב את הנבואה, ואחר כך יקרא נבואה זו מתוך הכתב. וכמו שמצינו בירמיהו שנאמרו לו שתי נבואות, אחת בעל פה, ואחת נאמר לו שיכתבנה על הספר בדיו ויקרא אותה מתוך הכתב. ומשום כך נקראו 'כתובים' - שכך דינן להיאמר מתוך הכתב. | |||