12,271
עריכות
רש"ש/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(סיום עריכת רש"ש ברכות ב א) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
[ומה שכתב השנות אליהו דבא לאפוקי תרומת תודה. קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/יב/ב|יב:]]}} תרומת לחמי תודה תרומתו היא, ע"ש{{הערה|הגמרא שם {{ממ|[[בבלי/נדרים/יא/ב|יא:]]}} מסתפקת במתפיס נדר בחתיכת בשר אחר זריקת דמים, אם באיסור שבעיקרו מתפיס או בהתירא דהשתא קא מתפיס. ומוכיחה הגמרא {{ממ|[[בבלי/נדרים/יב/א|יב.]]}} מדקתני בברייתא, כחלת אהרן וכתרומתו מותר, ומשמע שבתרומת לחמי תודה אסור [- היינו שהנדר חל וחשוב שהתפיס בדבר הנדור ולא בדבר האסור], וסתם תרומת לחמי תודה היינו אחר הזריקה, ומבואר שאף אחר הזריקה בעיקרו מתפיס. ודוחה הגמרא שאין לדיין מהברייתא 'הא בתרומת לחמי תודה אסור' אלא 'הא בתרומת הלשכה אסור', אך בתרומת לחמי תודה מותר, והטעם שלא הזכירה זאת הברייתא, לפי שבאה להשמיענו שתרומת לחמי תודה חשובה 'תרומתו'. ועוד יישבה הגמרא שאכן יש למעט מהברייתא תרומת לחמי תודה, ואיירי קודם זריקת דמים. נמצא שליישוב הראשון בגמרא תרומת לחמי תודה הם בכלל 'תרומתו', ואם כן אף במשנתנו שכתוב 'תרומתן' אפשר שהוא כולל תרומת לחמי תודה {{ממ|הערות הגריש"א}}. ובבית ישראל {{ממ|דירנפלד}} יישב שלשון 'תרומתן' על כרחך בא למעט תרומה אחרת, ובשלמא בגמרא שם אתא למעט 'תרומת הלשכה', אך במשנתנו שאי אפשר למעטה על כרחך בא למעט 'תרומת תודה'.}}{{הערה|עוד בדקדוק לשון המשנה 'תרומתן', עיין מש"כ ה[[תוספות יום טוב/ברכות/א#א|תוי"ט]], ה{{ממק|צל"ח}}, והיה ברכה ושירי מעון.}}: | [ומה שכתב השנות אליהו דבא לאפוקי תרומת תודה. קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/יב/ב|יב:]]}} תרומת לחמי תודה תרומתו היא, ע"ש{{הערה|הגמרא שם {{ממ|[[בבלי/נדרים/יא/ב|יא:]]}} מסתפקת במתפיס נדר בחתיכת בשר אחר זריקת דמים, אם באיסור שבעיקרו מתפיס או בהתירא דהשתא קא מתפיס. ומוכיחה הגמרא {{ממ|[[בבלי/נדרים/יב/א|יב.]]}} מדקתני בברייתא, כחלת אהרן וכתרומתו מותר, ומשמע שבתרומת לחמי תודה אסור [- היינו שהנדר חל וחשוב שהתפיס בדבר הנדור ולא בדבר האסור], וסתם תרומת לחמי תודה היינו אחר הזריקה, ומבואר שאף אחר הזריקה בעיקרו מתפיס. ודוחה הגמרא שאין לדיין מהברייתא 'הא בתרומת לחמי תודה אסור' אלא 'הא בתרומת הלשכה אסור', אך בתרומת לחמי תודה מותר, והטעם שלא הזכירה זאת הברייתא, לפי שבאה להשמיענו שתרומת לחמי תודה חשובה 'תרומתו'. ועוד יישבה הגמרא שאכן יש למעט מהברייתא תרומת לחמי תודה, ואיירי קודם זריקת דמים. נמצא שליישוב הראשון בגמרא תרומת לחמי תודה הם בכלל 'תרומתו', ואם כן אף במשנתנו שכתוב 'תרומתן' אפשר שהוא כולל תרומת לחמי תודה {{ממ|הערות הגריש"א}}. ובבית ישראל {{ממ|דירנפלד}} יישב שלשון 'תרומתן' על כרחך בא למעט תרומה אחרת, ובשלמא בגמרא שם אתא למעט 'תרומת הלשכה', אך במשנתנו שאי אפשר למעטה על כרחך בא למעט 'תרומת תודה'.}}{{הערה|עוד בדקדוק לשון המשנה 'תרומתן', עיין מש"כ ה[[תוספות יום טוב/ברכות/א#א|תוי"ט]], ה{{ממק|צל"ח}}, והיה ברכה ושירי מעון.}}: | ||
'''שם עמוד השחר.''' ב[[תוספות יום טוב/ברכות/א|תוי"ט]], יש רגילין לפותרו כוכב השחר כו'{{הערה|ז"ל בהמשך הדברים: [וראיתי לרד"ק במזמור אילת השחר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/כב|תהילים כב]]}} שיש מפרשים 'אילת' שם לכוכב השחר, ע"כ.] אך בכאן אין נכון [לפרש שעמוד יהיה שם לכוכב ההוא], דאע"פ דכוכב נוגה קראוהו כוכב השחר מטעם שאין כאן מקומו, מכל מקום לשון עמוד לא יצדק.}}. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין {{ממ|[[ירושלמי/ברכות/א/א|פ"א ה"א]]}} וביומא ריש פ"ג {{ממ|[[ירושלמי/יומא/ג/ב|ה"ב]]}} אריב"ב{{הערה|=רבי יוסי בי רבי בון.}} הדא אילתא דשחרא מאן דאמר כוכבתא היא טעיא זמנין דהיא מקדמא כו'{{הערה|פירוש, אילת השחר מי שמפרש שהוא כוכב טועה, שהרי אנו רואין לאותו כוכב שמכנין כוכב השחר שלפעמים הוא מקדים ועולה ולפעמים הוא מתאחר. ע"פ פני משה. וכיון דחזינן דלעולם אינה יוצאה בזמן אחד נראה דאינה אותה איילת, שאין ראוי ליקרא איילת השחר אלא דבר קבוע קרוב לשחר תמיד בשיעור אחד. אלא כמין שני קרני אור שעולין מהמזרח קודם עלות השחר | '''שם עמוד השחר.''' ב[[תוספות יום טוב/ברכות/א|תוי"ט]], יש רגילין לפותרו כוכב השחר כו'{{הערה|ז"ל בהמשך הדברים: [וראיתי לרד"ק במזמור אילת השחר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/כב|תהילים כב]]}} שיש מפרשים 'אילת' שם לכוכב השחר, ע"כ.] אך בכאן אין נכון [לפרש שעמוד יהיה שם לכוכב ההוא], דאע"פ דכוכב נוגה קראוהו כוכב השחר מטעם שאין כאן מקומו, מכל מקום לשון עמוד לא יצדק.}}. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין {{ממ|[[ירושלמי/ברכות/א/א|פ"א ה"א]]}} וביומא ריש פ"ג {{ממ|[[ירושלמי/יומא/ג/ב|ה"ב]]}} אריב"ב{{הערה|=רבי יוסי בי רבי בון.}} הדא אילתא דשחרא מאן דאמר כוכבתא היא טעיא זמנין דהיא מקדמא כו'{{הערה|פירוש, אילת השחר מי שמפרש שהוא כוכב טועה, שהרי אנו רואין לאותו כוכב שמכנין כוכב השחר שלפעמים הוא מקדים ועולה ולפעמים הוא מתאחר. ע"פ פני משה. ובפירוש מבעל ספר חרדים: וכיון דחזינן דלעולם אינה יוצאה בזמן אחד נראה דאינה אותה איילת, שאין ראוי ליקרא איילת השחר אלא דבר קבוע קרוב לשחר תמיד בשיעור אחד. אלא כמין שני קרני אור שעולין מהמזרח קודם עלות השחר. הרי מבואר בירושלמי שאילת השחר אינה כוכב השחר. ובנתיבות התלמוד {{ממ|על ירושלמי ברכות}} כתב שהתוי"ט אשתמיטתיה דברי הירושלמי בזה, וציין לדברי רבינו שעורר על כך. וכ"ה בשפתי חכמים בשם מפרשים שמדברי הירושלמי מוכח דלא כדעת האומרים שעמוד השחר היינו כוכב השחר ושמו נוגה, אלא כדעת הרמב"ם שהוא אור הנוצץ בפאת המזרח קודם עלות השחר.}}: | ||