12,271
עריכות
רש"ש/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''במשנה לאכול בתרומתן.''' עיין בשנות אליהו {{ממר|[[שנות אליהו/ברכות/א#|פ"א מ"א]]}} מש"כ בדקדוק לשון 'בתרומתן' ולא אמר 'בתרומה'{{הערה|כי שני תרומות הוא, דהיינו תרומת גבולין ותרומת תודה. לכן קתני תרומתן דהיינו תרומת גבולין ששלהם הוא, ולא תרומת תודה שאינה שלהם אלא משולחן גבוה קא זכו. ותרומת גבולין אין כפרתו מעכבתו, אבל תרומת תודה כפרתו מעכבתו. | '''במשנה לאכול בתרומתן.''' עיין בשנות אליהו {{ממר|[[שנות אליהו/ברכות/א#|פ"א מ"א]]}} מש"כ בדקדוק לשון 'בתרומתן' ולא אמר 'בתרומה'{{הערה|כי שני תרומות הוא, דהיינו תרומת גבולין ותרומת תודה. לכן קתני תרומתן דהיינו תרומת גבולין ששלהם הוא, ולא תרומת תודה שאינה שלהם אלא משולחן גבוה קא זכו. ותרומת גבולין אין כפרתו מעכבתו, אבל תרומת תודה כפרתו מעכבתו. וכן כתבו [[משנה ראשונה/ברכות/א#א|משנה ראשונה]] ו[[בית שאול/ברכות/א#א|בית שאול]] בשם רמ"ע מפאנו {{ממ|[[שו"ת רמ"ע מפאנו/א|סימן א]]}}. ועיין בית שאול מה שכתב ע"פ דבריהם ליישב קושיית התוספות {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א#והא|ד"ה והא]]}}, אך כתב שעיקר דברי הרמ"ע מחודשים וצריכים סעד (וה"ה דברי הגר"א דקאי כוותיה).}}. | ||
ויש לפרש{{הערה|היינו באופן אחר מדברי הגר"א.}}, דנקיט 'בתרומתן' לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה [[טור/יורה דעה/שלא|סוף סימן של"א]] דמוכרה לכהן. וא"כ אינה 'תרומתן', כיון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן{{הערה|ולכן המשנה שבאה להורות זמן קריאת שמע המתחיל בצאת הכוכבים, הוצרכה לומר שאין כוונתה לתרומה זו שזמן אכילתה מוקדם.}}. וכמש"כ הבאר אברהם לקמן {{ממ|[[באר אברהם/ברכות/ג/א|ג.]]}} ב[[תוספות/ברכות/ג/א#קשיא דרבי אליעזר|תד"ה קשיא דרבי אליעזר]], דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן נאכלת בבין השמשות{{הערה|הגמרא [[בבלי/ברכות/ג/א|שם]] העמידה סתירה בדברי רבי אליעזר, שבמשנה ס"ל שזמן ק"ש משעה שהכהנים נכנסים לאכול, ובברייתא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}} מבוארת דעתו שזמן ק"ש משעה שקידש היום. ועל זה הקשו התוספות מדוע לא יישבה הגמרא שאכילת תרומה וקידש היום חד שיעורא הוא, ודבריהם תמוהים, שהרי זמן אכילת תרומה הוא בצאת הכוכבים וקידוש היום הוא בין השמשות. וע"ז ביאר הבאר אברהם שכוונת תוספות לאכילת תרומה בזמן הזה שהיא דרבנן ונאכלת בין השמשות והיינו משעה שקידש היום. ועפ"ז כתב רבינו שכשם שתרומה בזמן הזה שהיא דרבנן, נאכלת בין השמשות, ה"ה תרומת דמאי שאף היא ספק דרבנן, נאכלת מבין השמשות}}. | ויש לפרש{{הערה|היינו באופן אחר מדברי הגר"א.}}, דנקיט 'בתרומתן' לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה [[טור/יורה דעה/שלא|סוף סימן של"א]] דמוכרה לכהן. וא"כ אינה 'תרומתן', כיון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן{{הערה|ולכן המשנה שבאה להורות זמן קריאת שמע המתחיל בצאת הכוכבים, הוצרכה לומר שאין כוונתה לתרומה זו שזמן אכילתה מוקדם.}}. וכמש"כ הבאר אברהם לקמן {{ממ|[[באר אברהם/ברכות/ג/א|ג.]]}} ב[[תוספות/ברכות/ג/א#קשיא דרבי אליעזר|תד"ה קשיא דרבי אליעזר]], דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן נאכלת בבין השמשות{{הערה|הגמרא [[בבלי/ברכות/ג/א|שם]] העמידה סתירה בדברי רבי אליעזר, שבמשנה ס"ל שזמן ק"ש משעה שהכהנים נכנסים לאכול, ובברייתא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}} מבוארת דעתו שזמן ק"ש משעה שקידש היום. ועל זה הקשו התוספות מדוע לא יישבה הגמרא שאכילת תרומה וקידש היום חד שיעורא הוא, ודבריהם תמוהים, שהרי זמן אכילת תרומה הוא בצאת הכוכבים וקידוש היום הוא בין השמשות. וע"ז ביאר הבאר אברהם שכוונת תוספות לאכילת תרומה בזמן הזה שהיא דרבנן ונאכלת בין השמשות והיינו משעה שקידש היום. ועפ"ז כתב רבינו שכשם שתרומה בזמן הזה שהיא דרבנן, נאכלת בין השמשות, ה"ה תרומת דמאי שאף היא ספק דרבנן, נאכלת מבין השמשות}}. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ואף דשם דבריו אינן נראים לי, שהרי לפירוש הראשון של ר"י ביבמות {{ממ|[[תוספות/יבמות/פב/ב#ירושה|פב: בתד"ה ירושה]]}} סבירא ליה לרבי יוחנן דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן{{הערה|התוספות שם מביאים סתירה בדעת רבי יוחנן, שמדברי הגמרא ביבמות משמע שקדושת הארץ אף בזמן הזה דאורייתא, ובדמרש רות {{ממ|[[רות רבה/ד|פ"ד]]}} משמע שדעת ריו"ח שהיא מדרבנן. ויישבו התוספות שדעת ריו"ח כמבואר במדרש רות ודבריו ביבמות אינם אלא אליבא דרבי יוסי. ועוד יישבו התוספות שאין נראה ששום חכם יאמר שקדושת הארץ בזמן בית שני למעשרות היתה מדרבנן, והמבואר במדרש רות אפשר להעמיד במעשר פירות שבלא"ה אינו אלא מדרבנן. עכ"פ לפי יישוב התוספות הראשון לדעת ריו"ח תרומה בזמן הזה אינה אלא מדרבנן.}}, ואפ"ה פריך בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/לה/א|ל"ה סע"א]]}} עלה דפסיק כרבי יוסי{{הערה|לענין בין השמשות שהוא כהרף עין, ודלא כרבי יהודה שהוא כדי מהלך יותר מחצי מיל, כמבואר להלן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}} וברש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב|ד"ה והלא]]}}.}} לענין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו', דלא אכלי עד דשלים בין השמשות דרבי יוסי{{הערה|אם גבי תרומה הקל לענין טבילה שיכול לטבול אף כשהתחיל בין השמשות דרבי יהודה כל זמן שלא הגיע בין השמשות דרבי יוסי, אי אפשר לומר כן, שהרי לענין שבת פסק כרבי יהודה וע"כ ספיקא הוא. אלא לענין אכילת תרומה, שאסורים באכילה עד סוף בין השמשות דרבי יוסי. הרי שגם לדעת הסוברים שתרומה בזמן הזה דרבנן, מכל מקום אינם יכולים לאכול בתרומה עד צאת הכוכבים.}}. מ"מ דמאי קילא טפי דרוב עמי הארץ מעשרין{{הערה|ולכך תרומת דמאי יכולים לאכול כבר בבין השמשות.}}. וכמו שמותרת תרומת מעשר שלו (אפילו נטמאה) לעניים, לדעת הרמב"ן המובאה בר"ן בפרק לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול, ע"ש. וכמו דמעשר שני שלו נאכל לאונן, ושארי קולות המבוארות ב[[משנה/דמאי/א|פ"א דדמאי]]. | ואף דשם דבריו אינן נראים לי, שהרי לפירוש הראשון של ר"י ביבמות {{ממ|[[תוספות/יבמות/פב/ב#ירושה|פב: בתד"ה ירושה]]}} סבירא ליה לרבי יוחנן דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן{{הערה|התוספות שם מביאים סתירה בדעת רבי יוחנן, שמדברי הגמרא ביבמות משמע שקדושת הארץ אף בזמן הזה דאורייתא, ובדמרש רות {{ממ|[[רות רבה/ד|פ"ד]]}} משמע שדעת ריו"ח שהיא מדרבנן. ויישבו התוספות שדעת ריו"ח כמבואר במדרש רות ודבריו ביבמות אינם אלא אליבא דרבי יוסי. ועוד יישבו התוספות שאין נראה ששום חכם יאמר שקדושת הארץ בזמן בית שני למעשרות היתה מדרבנן, והמבואר במדרש רות אפשר להעמיד במעשר פירות שבלא"ה אינו אלא מדרבנן. עכ"פ לפי יישוב התוספות הראשון לדעת ריו"ח תרומה בזמן הזה אינה אלא מדרבנן.}}, ואפ"ה פריך בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/לה/א|ל"ה סע"א]]}} עלה דפסיק כרבי יוסי{{הערה|לענין בין השמשות שהוא כהרף עין, ודלא כרבי יהודה שהוא כדי מהלך יותר מחצי מיל, כמבואר להלן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}} וברש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב|ד"ה והלא]]}}.}} לענין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו', דלא אכלי עד דשלים בין השמשות דרבי יוסי{{הערה|אם גבי תרומה הקל לענין טבילה שיכול לטבול אף כשהתחיל בין השמשות דרבי יהודה כל זמן שלא הגיע בין השמשות דרבי יוסי, אי אפשר לומר כן, שהרי לענין שבת פסק כרבי יהודה וע"כ ספיקא הוא. אלא לענין אכילת תרומה, שאסורים באכילה עד סוף בין השמשות דרבי יוסי. הרי שגם לדעת הסוברים שתרומה בזמן הזה דרבנן, מכל מקום אינם יכולים לאכול בתרומה עד צאת הכוכבים.}}. מ"מ דמאי קילא טפי דרוב עמי הארץ מעשרין{{הערה|ולכך תרומת דמאי יכולים לאכול כבר בבין השמשות.}}. וכמו שמותרת תרומת מעשר שלו (אפילו נטמאה) לעניים, לדעת הרמב"ן המובאה בר"ן בפרק לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול, ע"ש. וכמו דמעשר שני שלו נאכל לאונן, ושארי קולות המבוארות ב[[משנה/דמאי/א|פ"א דדמאי]]. | ||
[ומה שכתב השנות אליהו דבא לאפוקי תרומת תודה. קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/יב/ב|יב:]]}} תרומת לחמי תודה תרומתו היא, ע"ש{{הערה|הגמרא שם {{ממ|[[בבלי/נדרים/יא/ב|יא:]]}} מסתפקת במתפיס נדר בחתיכת בשר אחר זריקת דמים, אם באיסור שבעיקרו מתפיס או בהתירא דהשתא קא מתפיס. ומוכיחה הגמרא {{ממ|[[בבלי/נדרים/יב/א|יב.]]}} מדקתני בברייתא, כחלת אהרן וכתרומתו מותר, ומשמע שבתרומת לחמי תודה אסור [- היינו שהנדר חל וחשוב שהתפיס בדבר הנדור ולא בדבר האסור], וסתם תרומת לחמי תודה היינו אחר הזריקה, ומבואר שאף אחר הזריקה בעיקרו מתפיס. ודוחה הגמרא שאין לדיין מהברייתא 'הא בתרומת לחמי תודה אסור' אלא 'הא בתרומת הלשכה אסור', אך בתרומת לחמי תודה מותר, והטעם שלא הזכירה זאת הברייתא, לפי שבאה להשמיענו שתרומת לחמי תודה חשובה 'תרומתו'. ועוד יישבה הגמרא שאכן יש למעט מהברייתא תרומת לחמי תודה, ואיירי קודם זריקת דמים. נמצא שליישוב הראשון בגמרא תרומת לחמי תודה | [ומה שכתב השנות אליהו דבא לאפוקי תרומת תודה. קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/יב/ב|יב:]]}} תרומת לחמי תודה תרומתו היא, ע"ש{{הערה|הגמרא שם {{ממ|[[בבלי/נדרים/יא/ב|יא:]]}} מסתפקת במתפיס נדר בחתיכת בשר אחר זריקת דמים, אם באיסור שבעיקרו מתפיס או בהתירא דהשתא קא מתפיס. ומוכיחה הגמרא {{ממ|[[בבלי/נדרים/יב/א|יב.]]}} מדקתני בברייתא, כחלת אהרן וכתרומתו מותר, ומשמע שבתרומת לחמי תודה אסור [- היינו שהנדר חל וחשוב שהתפיס בדבר הנדור ולא בדבר האסור], וסתם תרומת לחמי תודה היינו אחר הזריקה, ומבואר שאף אחר הזריקה בעיקרו מתפיס. ודוחה הגמרא שאין לדיין מהברייתא 'הא בתרומת לחמי תודה אסור' אלא 'הא בתרומת הלשכה אסור', אך בתרומת לחמי תודה מותר, והטעם שלא הזכירה זאת הברייתא, לפי שבאה להשמיענו שתרומת לחמי תודה חשובה 'תרומתו'. ועוד יישבה הגמרא שאכן יש למעט מהברייתא תרומת לחמי תודה, ואיירי קודם זריקת דמים. נמצא שליישוב הראשון בגמרא תרומת לחמי תודה הם בכלל 'תרומתו', ואם כן אף במשנתנו שכתוב 'תרומתן' אפשר שהוא כולל תרומת לחמי תודה {{ממ|הערות הגריש"א}}. ובבית ישראל {{ממ|דירנפלד}} יישב שלשון 'תרומתן' על כרחך בא למעט תרומה אחרת, ובשלמא בגמרא שם אתא למעט 'תרומת הלשכה', אך במשנתנו שאי אפשר למעטה על כרחך בא למעט 'תרומת תודה'.}}{{הערה|עוד בדקדוק לשון המשנה 'תרומתן', עיין מש"כ ה[[תוספות יום טוב/ברכות/א#א|תוי"ט]], ה{{ממק|צל"ח}}, והיה ברכה ושירי מעון.}}: | ||
'''שם עמוד השחר.''' ב[[תוספות יום טוב/ברכות/א|תוי"ט]] יש רגילין לפתרו כוכב השחר כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין {{ממ|[[ירושלמי/ברכות/א/א|פ"א ה"א]]}} וביומא ריש פ"ג {{ממ|[[ירושלמי/יומא/ג/ב|ה"ב]]}} א"ר יוסי בי רבי בון הדא אילתא דשחרא מ"ד כוכבתא היא טעיא זמנין דהיא מקדמא כו': | '''שם עמוד השחר.''' ב[[תוספות יום טוב/ברכות/א|תוי"ט]] יש רגילין לפתרו כוכב השחר כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין {{ממ|[[ירושלמי/ברכות/א/א|פ"א ה"א]]}} וביומא ריש פ"ג {{ממ|[[ירושלמי/יומא/ג/ב|ה"ב]]}} א"ר יוסי בי רבי בון הדא אילתא דשחרא מ"ד כוכבתא היא טעיא זמנין דהיא מקדמא כו': | ||