אמרי שפר/הקדמת המחבר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 30: שורה 30:
זאת אשיב אל לבי חסדי ה' ית' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו לולי תורתיך שעשועי אז אבדתי בעניי. ויהי לי למשיב נפשי ולכלכל את שיבתי בהשתעשעי בלכתי בדרך בשבתי ובקומי, ומצאתי תנחומין ללומדי תורה בצער והם היו שרי נפתלי, כדאיתא במדרש חזית בפסוק האלף לך שלמה. ר' יודן בשם ר' בון אמר הלומד תורה שלא במקומו נוטל שכר אלף ובמקומו נוטל שכר מאתים, וממי אתה למד משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי, שבטו של נפתלי על ידי שהיו למדין תורה שלא במקומן נטלו שכר אלף, הה"ד ומנפתלי שרים אלף. אבל שבטו של יששכר על ידי שהיו למדין תורה במקומן נטלו שכר מאתים, שנאמר ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם, עד כאן לשון המאמר. וראיתי מי שפירש שלא במקומן, שתמיד היו הולכין בשיירה בסחורתם. וצריך לדחוק אליביה שתמיד שאמר לאו דוקא, אלא עוסקים בתורה ובסחורה, ומכל מקום קשה בעיני זה הפירוש ואם קבלה הוא יש עליו תשובה, וכי שבטו של יששכר בשביל שהיו זכרים ולא היו הולכים תמיד בסחורה, אלא ההתמדה שלהם היתה בתורה לכך הפסידו. ועוד קשה אליביה מנא להו לרז"ל ששבט נפתלי היו הולכים לסחורה, ואם משום דכתיב אילה שלוחה, דילמא היו יוצאין ללמוד וללמד לאחרים, דהכי משמעותא דקרא: אילה שלוחה כדי ליתן אמרי שפר. לכן נראה לעניות דעתי ששבטו של נפתלי הוו עדיפי בשביל שהיו גולים תמיד למקום תורה ללמוד וללמד לאחרים ולא לסחורה, ומקרא מלא הוא: נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר. כלומר שהיה נפתלי רץ כאילה שלוחה לדבר מצוה ממקום למקום כדי ליתן אמרי שפר דהיינו התורה, כמו שנדרש ברבה פרשת ויחי: ר' יוסי בר חנינא בשם ר' אחא הנותן אמרי שפר, אלו דברי תורה שנתנו לארבעים יום ע"י שופר ותרועה ע"כ. מה שאין כן שבטו של יששכר שהיו למדין תורה במקומן ולא היו גולין ממקום למקום, שנאמר יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים. כפשוטו שהיה רובץ ללמוד תורה ולא היה גולה, ויט שכמו לסבול עול תורה במקומו, ואדרבה יותר נמצא במדרש רז"ל בב"ר פרשת ויחי: ששבטו של יששכר היו הולכין בסחורה קצתם, והיו מוליכין פירות גסים והיו אומות העולם תמהין על פירותיהן שהיו גסים, והיו אומרין להם על אלו אתם תמהין, אילו ראיתם לאדוניהם של אלו עוסקים בתורה הייתם מתמיהים עליהם, והיו אומות העולם מאומות העולם באים ומתגיירים. הרי שמצינו בשבטו של יששכר שהיו יוצאים בסחורה ופורשים בים מה שלא מצינו בדברי רז"ל בשבטו של נפתלי, ואעפ"י שבמקום אחר מביא המדרש ששבטו של זבלון היו מוליכין פירות יששכר ממקום למקום ולא שבטו של יששכר עצמו, מ"מ לא מצינו ששבטו של נפתלי היה הולך לסחורה. על כן נ"ל פירושי עיקר ודוק. ובס"ד במקומו נרחיב הביאור בזה המאמר, שהמאמר עצמו הוא יותר ארוך במקומו. ע"כ כל הדן אותי בחיבור הספר הזה ובקריאת שמו לכף זכות אשר באתי ס"פרה לשפר ה"ר ה"קדם, יען לא תשכח ולא תטוש ספר התורה מפי ומפי זרעי ומפי זרע זרעי עד עולם אמן סלה. ולזכות את בני גילי העושים אוזניהם כאפרכסת לשמוע דברי אגדה. כן ידינוהו מן השמים לכף זכות ונזכה כולנו לראות בנחמת ציון ובבנין אפריון. ונהיה מכלל וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך.  
זאת אשיב אל לבי חסדי ה' ית' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו לולי תורתיך שעשועי אז אבדתי בעניי. ויהי לי למשיב נפשי ולכלכל את שיבתי בהשתעשעי בלכתי בדרך בשבתי ובקומי, ומצאתי תנחומין ללומדי תורה בצער והם היו שרי נפתלי, כדאיתא במדרש חזית בפסוק האלף לך שלמה. ר' יודן בשם ר' בון אמר הלומד תורה שלא במקומו נוטל שכר אלף ובמקומו נוטל שכר מאתים, וממי אתה למד משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי, שבטו של נפתלי על ידי שהיו למדין תורה שלא במקומן נטלו שכר אלף, הה"ד ומנפתלי שרים אלף. אבל שבטו של יששכר על ידי שהיו למדין תורה במקומן נטלו שכר מאתים, שנאמר ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם, עד כאן לשון המאמר. וראיתי מי שפירש שלא במקומן, שתמיד היו הולכין בשיירה בסחורתם. וצריך לדחוק אליביה שתמיד שאמר לאו דוקא, אלא עוסקים בתורה ובסחורה, ומכל מקום קשה בעיני זה הפירוש ואם קבלה הוא יש עליו תשובה, וכי שבטו של יששכר בשביל שהיו זכרים ולא היו הולכים תמיד בסחורה, אלא ההתמדה שלהם היתה בתורה לכך הפסידו. ועוד קשה אליביה מנא להו לרז"ל ששבט נפתלי היו הולכים לסחורה, ואם משום דכתיב אילה שלוחה, דילמא היו יוצאין ללמוד וללמד לאחרים, דהכי משמעותא דקרא: אילה שלוחה כדי ליתן אמרי שפר. לכן נראה לעניות דעתי ששבטו של נפתלי הוו עדיפי בשביל שהיו גולים תמיד למקום תורה ללמוד וללמד לאחרים ולא לסחורה, ומקרא מלא הוא: נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר. כלומר שהיה נפתלי רץ כאילה שלוחה לדבר מצוה ממקום למקום כדי ליתן אמרי שפר דהיינו התורה, כמו שנדרש ברבה פרשת ויחי: ר' יוסי בר חנינא בשם ר' אחא הנותן אמרי שפר, אלו דברי תורה שנתנו לארבעים יום ע"י שופר ותרועה ע"כ. מה שאין כן שבטו של יששכר שהיו למדין תורה במקומן ולא היו גולין ממקום למקום, שנאמר יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים. כפשוטו שהיה רובץ ללמוד תורה ולא היה גולה, ויט שכמו לסבול עול תורה במקומו, ואדרבה יותר נמצא במדרש רז"ל בב"ר פרשת ויחי: ששבטו של יששכר היו הולכין בסחורה קצתם, והיו מוליכין פירות גסים והיו אומות העולם תמהין על פירותיהן שהיו גסים, והיו אומרין להם על אלו אתם תמהין, אילו ראיתם לאדוניהם של אלו עוסקים בתורה הייתם מתמיהים עליהם, והיו אומות העולם מאומות העולם באים ומתגיירים. הרי שמצינו בשבטו של יששכר שהיו יוצאים בסחורה ופורשים בים מה שלא מצינו בדברי רז"ל בשבטו של נפתלי, ואעפ"י שבמקום אחר מביא המדרש ששבטו של זבלון היו מוליכין פירות יששכר ממקום למקום ולא שבטו של יששכר עצמו, מ"מ לא מצינו ששבטו של נפתלי היה הולך לסחורה. על כן נ"ל פירושי עיקר ודוק. ובס"ד במקומו נרחיב הביאור בזה המאמר, שהמאמר עצמו הוא יותר ארוך במקומו. ע"כ כל הדן אותי בחיבור הספר הזה ובקריאת שמו לכף זכות אשר באתי ס"פרה לשפר ה"ר ה"קדם, יען לא תשכח ולא תטוש ספר התורה מפי ומפי זרעי ומפי זרע זרעי עד עולם אמן סלה. ולזכות את בני גילי העושים אוזניהם כאפרכסת לשמוע דברי אגדה. כן ידינוהו מן השמים לכף זכות ונזכה כולנו לראות בנחמת ציון ובבנין אפריון. ונהיה מכלל וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך.  


'''כה דברי זעירא דמן חברייא המתאבק בעפר רגלי תלמידי חכמים ושותה בצמא את דבריהם, בריה קלה דעלוייא לית לי, מתאוה וכוסף, בבית אלקים הסתופף, <big>'''נפתלי'''</big> בן לא"א יוסף תנצ"בה''': 
'''כה דברי זעירא דמן חברייא המתאבק בעפר רגלי תלמידי חכמים ושותה בצמא את דבריהם, בריה קלה דעלוייא לית לי, מתאוה וכוסף, בבית אלקים הסתופף, <big>נפתלי</big> בן לא"א יוסף תנצ"בה''': 


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}

תפריט ניווט