ירושלמי/סוטה/א/ח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פתיחת קיצורים וקישורים פנימיים
(פתיחת קיצורים וקישורים פנימיים)
שורה 60: שורה 60:
'''כתוב א' וכו' ארבעים שנה.''' ליתא לפסוק זה אלא ב[[תנ"ך/שופטים/טו#כ|שופטים טו כ]] כתוב עשרים שנה, ובתוס' {{ממ|[[תוספות/שבת/נה/א#מעבירם|שבת נה.]] ד"ה מעבירם}} מבואר בדבריהן דלירו' היה גירסא אחרת, אמנם בבמד"ר {{ממ|[[מדרש רבה/במדבר/יד/ט|יד ט]]}} דריש לה מיתור הלשון ממה דכתיב ב' פעמים ששפט עשרים שנה, ובמהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/סוטה/י/א|ח"א סוטה י.]]}} פי' הירו' בשם מפרשים נמי עד"ז, וכ"ה להדיא באשכול {{ממ|הל' סדר הסדרים}}{{דיוק מקור}}.
'''כתוב א' וכו' ארבעים שנה.''' ליתא לפסוק זה אלא ב[[תנ"ך/שופטים/טו#כ|שופטים טו כ]] כתוב עשרים שנה, ובתוס' {{ממ|[[תוספות/שבת/נה/א#מעבירם|שבת נה.]] ד"ה מעבירם}} מבואר בדבריהן דלירו' היה גירסא אחרת, אמנם בבמד"ר {{ממ|[[מדרש רבה/במדבר/יד/ט|יד ט]]}} דריש לה מיתור הלשון ממה דכתיב ב' פעמים ששפט עשרים שנה, ובמהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/סוטה/י/א|ח"א סוטה י.]]}} פי' הירו' בשם מפרשים נמי עד"ז, וכ"ה להדיא באשכול {{ממ|הל' סדר הסדרים}}{{דיוק מקור}}.


'''יכול ככידון''' בחידושי הרד"ל למד"ר במדבר ט כד גריס כ'לידון' ובמיכל המים כ'כדור' עי' פירושם שם
'''יכול ככידון''' בחידושי הרד"ל למד"ר {{ממ|[[רד"ל/במדבר/ט#כד|במדבר ט כד]]}} גריס כ'לידון', ובמיכל המים כ'כדור', עיין פירושם שם.


'''יכול בכל''' בפי' עץ יוסף שם פי' בכל עניני יופי, ובמהרז"ו שם האם גם בחכמה ובצדק
'''יכול בכל''' בפירוש עץ יוסף {{ממ|[[עץ יוסף/במדבר/ט#כד|שם]]}} פי' בכל עניני יופי, ובמהרז"ו {{ממ|[[מהרז"ו/במדבר/ט#כד|שם]]}} האם גם בחכמה ובצדק.


'''גבי כנף כו'''' עי' גמ' סנהדרין מט. בור וסירה גרמו לו כו', ורש"י שם ומהרש"א בשם רד"ק שמואל ב ג כו. ורבנו חננאל ורמ"ה העתיקו זה בשם הירו' שלנו עי"ש וכנראה שהיה בידם גירסא אחרת. ועי' סנהדרין כ. שאמר רב יהודה אמר רב שנהרג אבנר על שלא מיחה בשאול, ופירש"י בהריגת נוב עיר הכהנים והוא כאידך מ"ד כאן בירו', ובמהרש"א שם הק' דא"כ נמצא מ"ד סנהדרין מט. בור וסירה גרמו הוא דלא כמאן, וע"כ פי' שלא מיחה במעשה דבור וסירה, ומיהו אתי בשיטת הירושלמי.
'''גבי כנף כו'''' עיין גמ' סנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/מט/א|מט.]]}} בור וסירה גרמו לו כו', ורש"י {{ממ|[[רש"י/סנהדרין/מט/א|שם]]}} ו[[מהרש- חידושי אגדות/סנהדרין/מט/א|מהרש"א]] בשם רד"ק {{ממ|[[רד"ק/שמואל ב/ג#כו|שמואל ב' ג כו]]}}. ורבנו חננאל ורמ"ה העתיקו זה בשם הירושלמי שלנו עי"ש וכנראה שהיה בידם גירסא אחרת. ועיין סנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/כ/א|כ.]]}} שאמר רב יהודה אמר רב שנהרג אבנר על שלא מיחה בשאול, ו[[רש"י/סנהדרין/כ/א|פירש]] בהריגת נוב עיר הכהנים והוא כאידך מ"ד כאן בירושלמי, ובמהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/סנהדרין/כ/א#שהיה|ח"א שם]]}} הקשה דאם כן נמצא מ"ד {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/מט/א|סנהדרין מט.]]}} בור וסירה גרמו הוא דלא כמאן, וע"כ פי' שלא מיחה במעשה דבור וסירה, ומיהו אתי בשיטת הירושלמי.


''' בשעה ששאלו ישראל מלך''' ואי' כן בבבלי נזיר ה. ותמורה יד. ובראשו' שם שתלה מרד אבשלום במרד ישראל במלכות שמים שבקשו מלך משמואל, אמנם במפרש נזיר כ' דקבלה היה ביד אבשלום שימלוך מ' שנה וטעה בחשבון שהסתיימו משעה שבקשו למלוך מלך עי"ש.
''' בשעה ששאלו ישראל מלך''' ואיתא כן בבבלי {{ממ|[[בבלי/נזיר/ה/א|נזיר ה.]] ו[[בבלי/תמורה/יד/א|תמורה יד.]], ובראשונים שם שתלה מרד אבשלום במרד ישראל במלכות שמים שבקשו מלך משמואל, אמנם במפרש {{ממ|[[רש"י/נזיר/ה/א|נזיר שם]]}} כתב דקבלה היה ביד אבשלום שימלוך מ' שנה וטעה בחשבון שהסתיימו משעה שבקשו למלוך מלך עי"ש.

תפריט ניווט