12,864
עריכות
תוספות יום טוב/סוכה/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ח: קישורים, הערה
(←ח: הערת מגיהי משניות וילנה) |
(←ח: קישורים, הערה) |
||
| שורה 87: | שורה 87: | ||
'''המקרה סוכתו בשפודין.''' כמו שאנו עושין שמסדרים כלונסות תחלה בסכך ונותנין פסל עליהן. רש"י: | '''המקרה סוכתו בשפודין.''' כמו שאנו עושין שמסדרים כלונסות תחלה בסכך ונותנין פסל עליהן. רש"י: | ||
'''{{עוגן1|בארוכות}} המטה.''' ולשון | '''{{עוגן1|בארוכות}} המטה.''' ולשון ה[[רע"ב/סוכה/א#ח|ר"ב]]{{הערה|כצ"ל וכ"ה בתוי"ט דפוס פראג וקראקא הראשונים. ובדפוסים החדשים שהגיהו '''ולשון הרמב"ם''' לא יפה עשו כי לא נמצא זה ברמב"ם לא בפירושו ולא בחיבורו.}} בארובות בבי"ת. וכן לשון הר"ן גם המגיד. אבל מלשון המשנה דפי"ח דכלים {{ממ|[[משנה/כלים/יח#ה|מ"ה]]}} ומייתי לה הכא בגמרא {{ממ|[[בבלי/סוכה/טז/א|טז.]]}} נראה ודאי הגירסא בכ"ף דקרי לשכנגדה קצרה. ומיהו מצינו בי"ת במקום כ"ף כיוצא בזה ב[[משנה/כלים/טו#ב|משנה ב' פט"ו]] דכלים. ומ"ש הר"ב דמקבלים טומאה [[תוספות רבי עקיבא איגר/{{כאן}}|°]]מוקי לה בגמרא בארוכה וב' כרעים. עיין משנה ה' פי"ח דכלים{{הערה|עי' שם ב[[תוספות יום טוב/כלים/יח#ה|תוס' יום טוב]].}}: | ||
'''{{עוגן1|אם יש ריוח}} ביניהן כמותן.''' כתב | '''{{עוגן1|אם יש ריוח}} ביניהן כמותן.''' כתב ה[[רע"ב/סוכה/א#ח|ר"ב]] לאו דוקא כמותן ממש וכו' דהוי פרוץ כעומד ופסול וכו'. וכן כתב ה[[פירוש המשנה לרמב"ם/סוכה/א#ח|רמב"ם]]. ותימה דב[[משנה/עירובין/א#ח|משנה ח' פ"ק]] דערובין כתבו דפרוץ כעומד מותר. ושם כתב ה[[פירוש המשנה לרמב"ם/עירובין/א#ח|רמב"ם]] שכן בכל התורה. ותירץ המגיד [[מגיד משנה/סוכה/ה|פ"ה]] דכיון דסכך פסול כפרוץ נחשב [כדמוכח בגמרא] הלכך גבי סוכה בעינן שיהא סכך כשר טפי פורתא. דאי לא מאחר דכפרוץ הוא הויא לה למטה חמתה מרובה מצלתה [כמ"ש הר"ב בריש פירקין {{ממ|[[רע"ב/סוכה/א#א|מ"א]] ד"ה ושחמתה}}] דזוזא מלעיל וכו' עכ"ד. ובית יוסף [[בית יוסף/אורח חיים/תרלא|סימן תרל"א]] אמר שזהו דוחק ומיישב דהיינו טעמא דלא סגי בכמותן ממש משום שהרי גם מהסכך עצמו נכנסת חמה על כל פנים שהרי אינה מעובה כמין בית. [דהא דתנן ב[[משנה/סוכה/ב#ב|משנה ב' פרק ב']] דמעובה כמין בית כשרה. היינו בדיעבד כדאיתא בטור [[טור/אורח חיים/תרלא|סימן תרל"א]]]. ומצטרף מקום הסכך הפסול שהוא נחשב כפרוץ עם האוירים של הסכך עצמו כדאמרן והוי פרוץ מרובה על העומד הלכך צריך שירבה הסכך הכשר על הפסול עכ"ד. ואם שפירושו זה עולה יפה בלשון הרמב"ם שבחבורו שכ"כ ואם היה זה כמו זה בצמצום כו' פסולה. מפני שסכך פסול כפרוץ נחשב עכ"ל. מיהו לשונו שבפירושו סובל יותר פירוש המגיד שכתב כי כשהסוכה פרוץ כעומד פסולה וכו'. ולפיכך צריך כו'. ואז תהיה כשרה מפני שהעומד מרובה על הפרוץ עכ"ל. ולהב"י א"צ שיהא העומד מרובה. אלא שלא יהא הפרוץ מרובה ושוב מצאתי שכדברי המגיד כתב הר"ן במשנה ב' דפרק דלקמן: | ||
'''כשרה.''' וכשאין בהן בסכך הפסול כשעור הנזכר בפירוש | '''כשרה.''' וכשאין בהן בסכך הפסול כשעור הנזכר בפירוש ה[[רע"ב/סוכה/א#י|ר"ב במשנה י']] דפסלי בכך: | ||
'''החוטט בגדיש כו'.''' כתב | '''החוטט בגדיש כו'.''' כתב ה[[רע"ב/סוכה/א#ח|ר"ב]] אבל אם היה חלל טפח דאהל הוא [ועיין בסוף פירקין] וכשעשאה לשם סוכה או צל. הר"ן. וכך כתב הרמב"ם ב[[רמב"ם/סוכה/ה|פ"ה]]. ומ"ש הר"ב וחטט בו עד שהגביה את החלל לשיעור גובה י' וכו'. וז"ל רש"י. וכשחוטט בו מלמטה למעלה עד שיגביה כו'. ע"כ. ואין להקשות דהרי הסכך דמעיקרא ניטל וליתיה. וסכך דהשתא אית ביה תעשה ולא מן העשוי. דכל דבהדי סככה אפילו סמיך טובא סככה הוי. אלא דהשתא קליש ליה מלמטה הלכך שפיר דמי כמ"ש הר"ן. אלא שהוא תלה זה בדעת אחרים ושרש"י פירש דוקא מלמעלה למטה. ובודאי שלשון אחר נזדמן לו. ואי משום שהביא ראיה מההיא דחקק כו'. והלכך על כרחין צריך להגיה בלשונו מלמעלה למטה. דומיא דחקק. לאו כלום הוא דשאני התם במימרא דחקק שאין הסכך מעובה ואי אפשר להשלים אלא ע"י החקק. אבל הכא דאפשר אה"נ. ועל הב"י אני תמה שהביא לשון רש"י ב[[בית יוסף/אורח חיים/תרלה|סימן תרל"ה]] כלשונו שלפנינו וכתב עליהם דברי הר"ן. ומ"ש הר"ב והרי היא כסוכה כו'. כ"כ רש"י. ומימרא היא בגמרא דף ד': | ||
== ט == | == ט == | ||