תוספות יום טוב/סוכה/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
←‏ז: פיסוק, קישורים
(←‏ד: הערה)
(←‏ז: פיסוק, קישורים)
שורה 75: שורה 75:
'''שאין עליה מעזיבה.''' שאם היה בה מעזיבה לא הוי סגי במפקפק. דמעזיבה ועפר סכך פסול נינהו דלאו גידולי קרקע הן. הר"ן:  
'''שאין עליה מעזיבה.''' שאם היה בה מעזיבה לא הוי סגי במפקפק. דמעזיבה ועפר סכך פסול נינהו דלאו גידולי קרקע הן. הר"ן:  


'''מעזיבה.''' פי' ה[[רע"ב/סוכה/א#ז|ר"ב]] הטיט או הסיד וכו'. ודומה לו במקרא ויעזבו את{{הערה|'''ויעזבו ירושלם''' עד החומה.}} ירושלים עד החומה. בספר עזרא{{הערה|ספר נחמיה נקרא עזרא ב', עי' [[תוספות יום טוב/שקלים/ב#ד|תוס' יום טוב שקלים פ"ב מ"ד]] {{ממ|ד"ה היו}}, ושניהם נחשבים לספר אחד מכ"ד כתבי הקודש.}}. [נחמיה ג' {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ג#ח|פסוק ח]]}}] מלאוה עפר להחזיק החומה. רש"י {{ממ|[[רש"י/סוכה/טו/א#מעזיבה|טו. ד"ה מעזיבה]]}}:  
'''מעזיבה.''' פי' ה[[רע"ב/סוכה/א#ז|ר"ב]] הטיט או הסיד וכו'. ודומה לו במקרא ויעזבו את{{הערה|'''ויעזבו ירושלם''' עד החומה.}} ירושלים עד החומה, בספר עזרא{{הערה|ספר נחמיה נקרא עזרא ב', עי' [[תוספות יום טוב/שקלים/ב#ד|תוס' יום טוב שקלים פ"ב מ"ד]] {{ממ|ד"ה היו}}, ושניהם נחשבים לספר אחד מכ"ד כתבי הקודש.}} [נחמיה ג' {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ג#ח|פסוק ח]]}}], מלאוה עפר להחזיק החומה. רש"י {{ממ|[[רש"י/סוכה/טו/א#מעזיבה|טו. ד"ה מעזיבה]]}}:  


'''מפקפק ונוטל כו'.''' ה"ק אע"פ שמפקפק אי נוטל אחת מבינתים אין. אי לא. לא. גמרא:  
'''מפקפק ונוטל כו'.''' ה"ק אע"פ שמפקפק אי נוטל אחת מבינתים אין. אי לא, לא. גמרא:  


'''ונוטל אחת מבינתים.''' לשון הטור סימן תרל"א שיטול מבין כל שני נסרים אחד. ועיין במשנה דלקמן:  
'''ונוטל אחת מבינתים.''' לשון הטור [[טור/אורח חיים/תרלא|סימן תרל"א]] שיטול מבין כל שני נסרים אחד. ועיין במשנה דלקמן:  


'''מפקפק או נוטל כו'.''' כתב הר"ב ורבי יהודה לטעמיה דמכשיר לסכך בנסרים. פירוש שהן מג' עד ד' אלא דמתוך שהתקרה היתה עשויה בהן כבר שייכא בהו גזירת תקרה בר מפסולא דאורייתא דאית בהו תעשה ולא מן העשוי. ומיהו במפקפק או נוטל אחת מבינתים. בחד מהני סגי לבית הלל משום דכי היכי דמפיק לה בהכי משום תעשה ולא מן העשוי מפיק לה נמי מגזירת תקרה. ובית שמאי ס"ל דנהי דמפקפק מפיק ליה מתעשה ולא מן העשוי לא מפיק לה מגזירת תקרה. וכן לרבי מאיר אליבא דכולי עלמא. זו היא שיטת הרי"ף כמ"ש הר"ן וניחא לי לפרש דברי הר"ב בהכי שדבריו סובלין זה הפירוש יותר מפירושו של רש"י ז"ל:
'''מפקפק או נוטל כו'.''' כתב ה[[רע/סוכה/א#ז|ר"ב]] ורבי יהודה לטעמיה דמכשיר לסכך בנסרים. פירוש שהן מג' עד ד' אלא דמתוך שהתקרה היתה עשויה בהן כבר שייכא בהו גזירת תקרה בר מפסולא דאורייתא דאית בהו תעשה ולא מן העשוי. ומיהו במפקפק או נוטל אחת מבינתים, בחד מהני סגי לבית הלל משום דכי היכי דמפיק לה בהכי משום תעשה ולא מן העשוי מפיק לה נמי מגזירת תקרה. ובית שמאי ס"ל דנהי דמפקפק מפיק ליה מתעשה ולא מן העשוי לא מפיק לה מגזירת תקרה. וכן לרבי מאיר אליבא דכולי עלמא. זו היא שיטת הרי"ף כמ"ש הר"ן וניחא לי לפרש דברי הר"ב בהכי שדבריו סובלין זה הפירוש יותר מפירושו של רש"י ז"ל:


== ח ==
== ח ==

תפריט ניווט