שב שמעתתא/ו/ג: הבדלים בין גרסאות בדף

ולכן נראה דהא דיליף דבר דבר מממון היינו היכא דידוע שהוא ודאי דבר שבערוה וכגון דאתחזק איסורא דערוה אבל היכא דאינו ידוע אם יש כאן דבר שבערוה ועד אחד מעיד שלא היה כאן דבר שבערוה וכהאי דשליח מעיד שלא קדשה מעולם לעצמו בזה הוה ליה כמו שאר איסורין ועד אחד מהימן בה וניחא בזה הא דאמרו ריש פרק קמא דגיטין <small>([[בבלי/גיטין/ב/ב|גיטין ב:]])</small> אבל הכא דאתחזק איסורא דאשת איש הוה ליה דבר שבערוה ואין דבר שבערוה פחות משנים והיינו משום דכל זמן דלא אתחזק איסורא דאשת איש עד אחד מהימן אבל היכא דאיכא דבר שבערוה אף על גב דליכא חזקה לא מהימן עד אחד ועיין בר"ן פרק התקבל {{ממ|[[ר"ן על הרי"ף/גיטין/ל/א|ל. מדפי הרי"ף]]}} גבי אומר לשליח צא וקדש לי אשה דאסור בכל הנשים ע"ש{{הערה|שכתב להדיא שאין דבר שבערוה פחות משנים אף על גב דלא איתחזק. ועי' בהערה לעיל [[#הערה מקושרת 1|בסמוך]] מה שהקשה רבי עקיבא איגר בסתירת דעת הר"ן בזה.}} ומשום דהתם ודאי קידש אחת ולא נודע איזה הוה ליה דבר שבערוה ולא מהימן עד אחד אפילו ליכא חזקה וכמ"ש ודו"ק.

ולעניות דעתי נראה דגבי ממון אפילו היכא דאינו להוציא ממון מחזקתו נמי בעי שנים וכהאי דסימנין וסימנין ועד אחד יניח וכן מהאי דהרא"ש ריש פרק קמא דמציעא דאין עד המסייע פוטר ממחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם הובא [[שב שמעתתא/ו/ב|פ"ב]] והתם אינו להוציא ואדרבה להחזיק אפילו הכי בממון אינו קם מיהו גבי דבר שבערוה נראה דעל כרחך לא יליף דבר דבר מממון אלא היכא דודאי אית ביה דבר שבערוה אבל היכא דלדברי העד מעולם לא היה בו דבר שבערוה אינו בכלל דבר דבר מממון וכמ"ש ודו"ק: