8,006
עריכות
שב שמעתתא/ו/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ודבר שבערוה היכא דליכא חזקה נמי נראה לעניות דעתי דאין עד אחד מהימן ביה ומטעמא שכתבנו ב[[שב שמעתתא/ו/ב|פ"ב]] דכיון דילפינן דבר דבר מממון כל דין תורת ממון עלה וגבי ממון אפילו ליכא חזקה כלל נמי אין עד אחד מהימן דהא אמרינן בפרק אלו מציאות {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/כח/א|ב"מ כח.]]}} סימנין וסימנין ועד אחד יניח והתם ליכא מוחזק כלל ואפילו הכי אין עד אחד קם לעדות ממון כלל אם כן הוא הדין לדבר שבערוה אינו קם ואפילו ליכא חזקה. | ודבר שבערוה היכא דליכא חזקה נמי נראה לעניות דעתי דאין עד אחד מהימן ביה ומטעמא שכתבנו ב[[שב שמעתתא/ו/ב|פ"ב]] דכיון דילפינן דבר דבר מממון כל דין תורת ממון עלה וגבי ממון אפילו ליכא חזקה כלל נמי אין עד אחד מהימן דהא אמרינן בפרק אלו מציאות {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/כח/א|ב"מ כח.]]}} סימנין וסימנין ועד אחד יניח והתם ליכא מוחזק כלל ואפילו הכי אין עד אחד קם לעדות ממון כלל אם כן הוא הדין לדבר שבערוה אינו קם ואפילו ליכא חזקה. | ||
אמנם מתשובת מיימוני נראה מבואר דהיכא דליכא חזקה שפיר מהימן עד אחד ואפילו בדבר שבערוה עיין שם תשובת מיימון להלכות אישות סימן ג'{{הערה| הובא גם בהגהות מרדכי לקידושין {{ממ|[[מרדכי/קידושין/תקכב|רמז תקכב]] ו[[מרדכי/קידושין/תקמז|תקמז]]}} והוא מתשובת מהר"ם מרוטנבורג ד"פ <small>(סי' תתרטו)</small>. ע"ע בית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אבן העזר/לה|אהע"ז סי' לה]])}}.}} זה לשונו שאלת על ראובן ששלח לקדש לו את לאה וכאשר בא שמה הושיב שמעון השליח לחשובי הקהל כמו שרגילים לעשות והראה להן ההרשאה שמינהו ראובן לקדש לו את לאה ובררו עדים לקדשה לראובן בפניהם ובעת הקידושין כשהיה לו לומר הרי את מקודשת לראובן אומרים העדים ששמעו שאמר הרי את מקודשת לי ואמרו לו העדים למה לא אמרת לראובן ונשבע השליח כסבור הייתי דאמרתי לראובן ולא נתכוונתי כי אם לקדשה לראובן כו' וחזר מיד וקדשה לראובן שנית ושאלת אם צריכה גט מן השליח ואם יש ממש בקדושי השליח שקדשה לעצמו נראה לי דאינה צריכה גט מן השליח דקיימא לן | אמנם מתשובת מיימוני נראה מבואר דהיכא דליכא חזקה שפיר מהימן עד אחד ואפילו בדבר שבערוה עיין שם תשובת מיימון להלכות אישות סימן ג'{{הערה| הובא גם בהגהות מרדכי לקידושין {{ממ|[[מרדכי/קידושין/תקכב|רמז תקכב]] ו[[מרדכי/קידושין/תקמז|תקמז]]}} והוא מתשובת מהר"ם מרוטנבורג ד"פ <small>(סי' תתרטו)</small>. ע"ע בית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אבן העזר/לה|אהע"ז סי' לה]])}}.}} זה לשונו שאלת על ראובן ששלח לקדש לו את לאה וכאשר בא שמה הושיב שמעון השליח לחשובי הקהל כמו שרגילים לעשות והראה להן ההרשאה שמינהו ראובן לקדש לו את לאה ובררו עדים לקדשה לראובן בפניהם ובעת הקידושין כשהיה לו לומר הרי את מקודשת לראובן אומרים העדים ששמעו שאמר הרי את מקודשת לי ואמרו לו העדים למה לא אמרת לראובן ונשבע השליח כסבור הייתי דאמרתי לראובן ולא נתכוונתי כי אם לקדשה לראובן כו' וחזר מיד וקדשה לראובן שנית ושאלת אם צריכה גט מן השליח ואם יש ממש בקדושי השליח שקדשה לעצמו נראה לי דאינה צריכה גט מן השליח דקיימא לן {{ממ|[[בבלי/נזיר/לא/א|נזיר לא.]]}} הקדש טעות אינו הקדש והמתכוין לומר תרומה ואמר מעשר עולה ואמר שלמים אינו הקדש והוי חולין גמורים ומהימן לומר שכן היה בדעתו להוציא מפיו וטעה והוציאו בענין אחר ואפילו אינש אחריני סמוך עליו ומצי שחיט הבהמה לחוץ ולהאכיל התרומה לזרים ועד אחד נאמן באיסורין היכא דלא אתחזק איסורא ואף על גב דאתחזק לגביה איסורא כל כמה דלא אמר דאטעיה בדיבורא הא לא מיקרי אתחזק איסורא אלא היכא דאף לדברי העד הבא להתיר האיסור מכאן ולהבא מודה הוא דמעיקרא אסור היה וכגון האי דריש גיטין גבי בפני נכתב ובפני נחתם דאתחזיק איסורא דאשת איש אף לדברי השליח ועוד דאפילו דאתחזיק איסורא עד אחד מהימן היכא דהוא בידו מידי דהוי אשחיטה והפרשת תרומה ומעשרות דאתחזיק איסורא דאפילו מה שהעד מעיד שהוא מותר היה לכתחילה הכל אסור דקודם הפרשה היה הכל טבל וסמכינן עליה כי אמר שחטתי והפרשתי מעשר משום דהוי בידו וכן פירש"י בפרק קמא דגיטין <small>([[רש"י/גיטין/ב/ב|גיטין ב:]])</small> וכן משמע בריש פרק האשה רבה <small>([[בבלי/יבמות/פח/א|יבמות פח.]])</small> והכי נמי מהימנינן ליה במה דאמר טעיתי ולא נתכוונתי לומר אלא לראובן משום דבידו לגרשה ואף על גב דבמסקנא בעל שאמר גרשתי את אשתי אינו נאמן שאני התם דהוה ליה מגו במקום עדים דאם איתא דגרשה קלא אית ליה למלתא כו' אבל באומר זה בני נאמן הואיל ובידו לגרשה ליכא מאן דפליג וכו' אם כן בנדון זה כל שכן וכל שכן דנאמן לומר טעיתי ונתכוונתי לומר לראובן הואיל ובידו לגרשה כו' ע"ש. ומדכתב להתיר משום דלא אתחזיק איסורא לדברי העד ואף על גב דהוה ליה דבר שבערוה ואם כן משמע דאפילו בדבר שבערוה עד אחד נאמן היכא דלא אתחזיק. | ||
והנה מה שכתב ועוד דאפילו אתחזיק איסורא נאמן משום בידו מידי דהוי אשחיטה והפרשת תרומה כו' ולפמ"ש ב[[שב שמעתתא/ו/ב|פ"ב]] דגבי דבר שבערוה לא מהני בידו אלא בתורת מגו נראה דהאי דתשובת מוהר"ם נמי משום מגו אתי עלה כדמייתי מהך דבעל שאמר גרשתי דהתם בתורת מגו דהא משום בידו אין לחלק בין למפרע בין להבא וכמ"ש ב[[שב שמעתתא/ו/ב|פ"ב]] והכי נמי אית ליה מגו דאי בעי מגרשה. | והנה מה שכתב ועוד דאפילו אתחזיק איסורא נאמן משום בידו מידי דהוי אשחיטה והפרשת תרומה כו' ולפמ"ש ב[[שב שמעתתא/ו/ב|פ"ב]] דגבי דבר שבערוה לא מהני בידו אלא בתורת מגו נראה דהאי דתשובת מוהר"ם נמי משום מגו אתי עלה כדמייתי מהך דבעל שאמר גרשתי דהתם בתורת מגו דהא משום בידו אין לחלק בין למפרע בין להבא וכמ"ש ב[[שב שמעתתא/ו/ב|פ"ב]] והכי נמי אית ליה מגו דאי בעי מגרשה. | ||