227
עריכות
תנ"ך/בראשית/לח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ביאור נוסף מהמשך חכמה
שואלין ודורשין (שיחה | תרומות) (ביאור ממורה נבוכים 'הגדי הזה') |
שואלין ודורשין (שיחה | תרומות) (ביאור נוסף מהמשך חכמה) |
||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
===שלה=== | ===שלה=== | ||
'''טעם לקריאת שם זה.''' | '''טעם לקריאת שם זה.''' | ||
האבן עזרא [[אבן עזרא/בראשית/מט#י|להלן מט י]] מבאר את הפסוק 'עד כי יבא שילה' שהוא מלשון מבואר שהוא מלשון שליה (עי"ש שביאר באופנים נוספים), ועפ"ז כתב ה[[משך חכמה/{{כאן}}#ה|משך חכמה]] שאף כאן היה הולד מצד טבעו חלוש כשליה ואף על פי כן היה חזק עד שאמרה עליו {{ממ|[[#כט]]}} 'מה פרצת עליך פרץ', ועי' בסמוך על הכתוב 'והיה בכזיב בלדתה אתו'. | האבן עזרא [[אבן עזרא/בראשית/מט#י|להלן מט י]] מבאר את הפסוק 'עד כי יבא שילה' שהוא מלשון מבואר שהוא מלשון שליה (עי"ש שביאר באופנים נוספים), ועפ"ז כתב ה[[משך חכמה/{{כאן}}#ה|משך חכמה]] שאף כאן היה הולד מצד טבעו חלוש כשליה ואף על פי כן היה חזק עד שאמרה עליו {{ממ|[[#כט|להלן פסוק כט]]}} 'מה פרצת עליך פרץ', ועי' בסמוך על הכתוב 'והיה בכזיב בלדתה אתו'. | ||
===והיה בכזיב בלדתה אתו=== | ===והיה בכזיב בלדתה אתו=== | ||
'''הטעם שסיפר זאת הכתוב.''' | '''הטעם שסיפר זאת הכתוב.''' | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
'''מהו 'הזה'.''' | '''מהו 'הזה'.''' | ||
הרמב"ם {{ממ|[[מורה נבוכים/ג/מט|מורה נבוכים ח"ג פמ"ט]]}} כתב שאפשר ללמוד ממעשה יהודה מידה חשובה ויושר משפט, שהוא אמר כן לנקות עצמו מגזלתה שלא שינה ולא ביטל את מה שסיכם עמה, שהגדי ההוא היה טוב במינו מאד ולכן אמר ששלח אליה דווקא את הגדי הזה. | הרמב"ם {{ממ|[[מורה נבוכים/ג/מט|מורה נבוכים ח"ג פמ"ט]]}} כתב שאפשר ללמוד ממעשה יהודה מידה חשובה ויושר משפט, שהוא אמר כן לנקות עצמו מגזלתה שלא שינה ולא ביטל את מה שסיכם עמה, שהגדי ההוא היה טוב במינו מאד ולכן אמר ששלח אליה דווקא את הגדי הזה. | ||
וב[[משך חכמה/{{כאן}}#כג|משך חכמה]] כתב עוד שיתכן שהיה דרכם להקטיר זבחים, וגדי זה שהיה אתנן זונה נזהר בו שלא להקריבו לה', ולכן אמר 'הזה' לציינו שלא יתערב בכל הצאן פן יקריבו אותו ואם יתערב לא יוכלו להקריב את כל הצאן וכולם ירעו. | |||
==פסוק כה== | ==פסוק כה== | ||
===הכר נא=== | ===הכר נא=== | ||