227
עריכות
תנ"ך/בראשית/לח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוספה
שואלין ודורשין (שיחה | תרומות) |
שואלין ודורשין (שיחה | תרומות) (הוספה) |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
'''הטעם שארע בעת ההיא.''' | '''הטעם שארע בעת ההיא.''' | ||
ב[[רש"י/{{כאן}}#א|רש"י]] הביא דרשת חז"ל למה נסמכה פרשו זו לכאן והפסיק בפרשתו של יוסף ללמד שהורידוהו אחיו מגדלותו כשראו בצרת אביהם, אמרו אתה אמרת למכרו אילו אמרת להשיבו היינו שומעים לך. וע"ע להלן פסוק כה בדרשת חז"ל בסוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/י/ב|י:]]}} בהכר בישר לאביו בהכר בישרוהו, שחטא תמר ארע לו בעבור חטא מכירת יוסף. | ב[[רש"י/{{כאן}}#א|רש"י]] הביא דרשת חז"ל למה נסמכה פרשו זו לכאן והפסיק בפרשתו של יוסף ללמד שהורידוהו אחיו מגדלותו כשראו בצרת אביהם, אמרו אתה אמרת למכרו אילו אמרת להשיבו היינו שומעים לך. וע"ע להלן פסוק כה בדרשת חז"ל בסוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/י/ב|י:]]}} בהכר בישר לאביו בהכר בישרוהו, שחטא תמר ארע לו בעבור חטא מכירת יוסף. | ||
==פסוק ה== | |||
==שלה== | |||
'''טעם לקריאת שם זה.''' | |||
האבן עזרא [[אבן עזרא/בראשית/מט#י|להלן מט י]] מבאר את הפסוק 'עד כי יבא שילה' שהוא מלשון מבואר שהוא מלשון שליה (עי"ש שביאר באופנים נוספים), ועפ"ז כתב ה[[משך חכמה/{{כאן}}#ה|משך חכמה]] שאף כאן היה הולד מצד טבעו חלוש כשליה ואף על פי כן היה חזק עד שאמרה עליו {{ממ|[[#כט]]}} 'מה פרצת עליך פרץ', ועי' בסמוך על הכתוב 'והיה בכזיב בלדתה אתו'. | |||
===והיה בכזיב בלדתה אתו=== | |||
'''הטעם שסיפר זאת הכתוב.''' | |||
ה[[משך חכמה/בראשית/לח#ה|משך חכמה]] מבאר שבא הכתוב להורות שאף שהיה צריך הולד להיות חלש מצד טבעו, שהרי אמרו בנדה {{ממ|[[בבלי/נדה/לא/א|לא.]]}} שלשה חדשים אחרונים תשמיש יפה לולד, וכן בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/ע/ב|ע:]]}} ואני דחקתי ונכנסתי כדי שיהיה לי בן מזורז ומלובן. ואילו הוא היה בכזיב באותו זמן ואף על פי כן היה חזק עד שאמרה עליו {{ממ|[[#כט]]}} 'מה פרצת עליך פרץ'. ועי' לעיל בסמוך בטעם קריאת שמו 'שלה'. | |||
==פסוק כה== | ==פסוק כה== | ||
===הכר נא=== | ===הכר נא=== | ||