178,036
עריכות
ט"ז/אורח חיים/שעו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הסרת רווח מיותר
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (הוספת אותיות ציון לס"ק + מעברי שורה) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (הסרת רווח מיותר) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
{{עוגןמ|א}} '''ואם היתה המחיצה כו'.''' ז"ל הרמב"ם שפוסק כרב יהודא דמפרש מתני' כן דאמרי' למטה היינו למטה מן המים והטור לא זכר האי מילתא ותמה ב"י ע"ז | {{עוגןמ|א}} '''ואם היתה המחיצה כו'.''' ז"ל הרמב"ם שפוסק כרב יהודא דמפרש מתני' כן דאמרי' למטה היינו למטה מן המים והטור לא זכר האי מילתא ותמה ב"י ע"ז ונ"ל דהוא מסופק דשמא הלכה כרב הונא דאוסר בזה כמ"ש ב"י בשם רש"י והראב"ד והרז"ה ע"כ לא נקט אלא מאי דשרי לתרוייהו דהיינו למעל' מהמים סמוך למים: | ||
{{עוגןמ|ב}} '''שאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר.''' ז"ל רמב"ם וי"ל א"כ למה פסק הרמב"ם בסי' שע"ה ס"ג גבי תל שבחצר שבעל החצר אוסר על בעל המרפס' בגבוה י' והלא אין תשמישו על התל אלא בזריקה והיינו דרך אויר וצ"ל דלא אמרו האי מילתא אלא במים שאין שם תשמיש רק מילוי מים וכן בחורבה דאמרי' בגמ' שאין אדם אוסר דרך אויר כמ"ש בסמוך שם ג"כ אין דרך להשתמש בחורבה אבל בתל שבחצ' דרך להשתמש שם בתשמיש קבוע: | {{עוגןמ|ב}} '''שאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר.''' ז"ל רמב"ם וי"ל א"כ למה פסק הרמב"ם בסי' שע"ה ס"ג גבי תל שבחצר שבעל החצר אוסר על בעל המרפס' בגבוה י' והלא אין תשמישו על התל אלא בזריקה והיינו דרך אויר וצ"ל דלא אמרו האי מילתא אלא במים שאין שם תשמיש רק מילוי מים וכן בחורבה דאמרי' בגמ' שאין אדם אוסר דרך אויר כמ"ש בסמוך שם ג"כ אין דרך להשתמש בחורבה אבל בתל שבחצ' דרך להשתמש שם בתשמיש קבוע: | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
{{עוגןמ|ד}} '''והאמצעי' מותרת בשניהם.''' הטעם דשניהם אינם יכולים להשתמש באמצעית אלא דרך זריקה כי אין שם פתח לחורבה וכיון שיש תרתי לריעותא כמ"ש בסמוך דהא גם כאן הוה האמצעית מופלגת מכל אחת שהרי החיצונה מפסק' בינה לחצר ע"כ אין אוסרין זה על זה דרך אויר: | {{עוגןמ|ד}} '''והאמצעי' מותרת בשניהם.''' הטעם דשניהם אינם יכולים להשתמש באמצעית אלא דרך זריקה כי אין שם פתח לחורבה וכיון שיש תרתי לריעותא כמ"ש בסמוך דהא גם כאן הוה האמצעית מופלגת מכל אחת שהרי החיצונה מפסק' בינה לחצר ע"כ אין אוסרין זה על זה דרך אויר: | ||
{{עוגןמ|ה}} '''והשלישית הקרובה לשני החצירות אסור לשתיהן.''' דכאן אף ע"ג דמשתמשין דרך זריקה מכל מקום היא סמוכה להם ואין כאן אלא חדא לריעותא על כן אוסרים דרך אויר וכתב רש"י ואע"פ דאיכא לאקשוי מבאר דלעיל דהיינו מ"ש בס"ב דדמי לאמצעי דכאן שהרי שני הבתים | {{עוגןמ|ה}} '''והשלישית הקרובה לשני החצירות אסור לשתיהן.''' דכאן אף ע"ג דמשתמשין דרך זריקה מכל מקום היא סמוכה להם ואין כאן אלא חדא לריעותא על כן אוסרים דרך אויר וכתב רש"י ואע"פ דאיכא לאקשוי מבאר דלעיל דהיינו מ"ש בס"ב דדמי לאמצעי דכאן שהרי שני הבתים סמוכים לאויר המבוי ואי משום הפסק ארבע לכל אחד הכא נמי איכא הפסק כל חלל חורבה האמצעית וכולה אסורה אפי' רחבה כמה אמות (פי' ולמה אוסר כאן דרך אויר דהא יש תרתי לריעותא ולמה יאסר באמצעית אפי' אחר ארבעה טפחים) ותירץ דבחורבה משתמשים בה תשמישים הרבה בין בסמוך בין ברחוק אבל גבי באר ליכא תשמיש אלא מילוי וההוא ע"י הפלגת אויר ד' הוא ע"כ הרי מבואר כוונת רש"י דגבי תרתי לריעותא אמרינן אין אוסר דרך אויר והיינו במילוי מים דאין משתמשין אלא בהפלגת ארבע טפחים מה שאין כן בחורבה שמשתמשים בה אפילו בסמוך ואין שם אלא חד לריעותא וגבי תל דלעיל דמי למים דכאן דהא התל מופלג ד"ט מהמרפסת וא"א להשתמש בסמוך ע"כ הוצרכתי לתרץ לעיל לרש"י דאין שייך שם תרתי לריעותא במקום שאוסרין זע"ז דבאמת אם הית' מרפסת גבוה י' מהתל מופלגת ד"ט בעל החצר מותר ואין בעל המרפסת יכול לאסור עליו דרך אויר כנ"ל ברור: | ||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||