כנסת יחזקאל/יז: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,806 בתים ,  11 בנובמבר 2018
המשך הקלדה
(תחילת ההקלדה)
 
(המשך הקלדה)
שורה 113: שורה 113:
וכמהדרין מן המהדרין מטעם מעלין בקדש וק"ל:
וכמהדרין מן המהדרין מטעם מעלין בקדש וק"ל:


'''{{עוגן1|וידוע}}''' מ"ש בשלשלת הקבלה ובצמח דוד מישראל
שבאו לספרד היה מנהון דוכסין ושרי' לפ"ז
היה לאל ידם להדליק בחוץ ואז בהכרח לעשות היכר
כמ"ש התוספות גגל כן מנהגם היה שרק בעל הבית דולק
ומוסיף והולך אף שאח"ז בעו"ה תקפו עליהם הצרות
מנהג אבותיהם בידם כפי שנהגו בהיותן על אדמתם אדמת
קודש בירושלים משא"כ אנחנו צעירי הצאן שבאו לצרפת
ואשכנז תחילת ביאתנו היה בגלות וטלטול ולא היה לאל
ידינו מעולם בארצות האלו להדליק מבחוץ ואז יש לעשות
כסברת הרמב"ם לעשות כמהדרין וכמהדרין מן המהדרין
שכל אחד דולק ומוסיף והולך מטעם מעלין בקדש.
והרמב"ם כתב ג"כ הדין לפי שעתו שהיה בטילטולו
דגברא מגירש ספרד כנודע גלל כן מסיק ג"כ מנהג
עירו בספרד ודוק:
<small>טעם למה הרי"ף והרמב"ם לא כתבו פירוש של מהדרין מן המהדרין</small>{{ש}}
'''{{עוגן1|ומה"ט}}''' נ"ל הרי"ף ורמב"ם שהעתיקו הגמ' ולא שמו לבם לפרש פירוש של מהדרין מן
המהדרין אם כפירוש התוס' או כפי' הרמב"ם וביותר תמוה
על הרא"ש כי דרכו תמיד להביא דעת התוס' ודעת
הרמב"ם ולחות דעתו איך מכריע וכאן שתק. לדידן
ניחא כי פן יש לאל יד להדליק בחוץ אז יש לנהוג כתוס'
וא"ל לנהוג כהרמב"ם. והטור שפסק כפירוש התוספות
דבימיו היו מדליקין על פתח הבית מבחוץ כמ"ש הטו"ר<!--?-->
ועיין במג"ד.
אמנם אנחנו אלה פה בין אשכנזים בין
ספרדים שמימינו לא הדלקנו בחוץ ודאי משה אמת
ותורתו אמת דעת הרמב"ם ורמ"א כמונו כמוהם לנהוג
כן ואם אמנם הספרדים לא ישמעו לנו לבטל מנהגם
אמנם אין ביד הספרדי לכפות לאשכנזי שיבטל מן
מנהג שלנו אשר הוכחנו שהוא ליושבי ארצות אלה דין
אמת והכל מתוקן בלי נפתול:
'''{{עוגן1|ומה}}''' שטען הספרדי מטעם לא תתגודדו גם
זה הבל. הא' אף אנו נאמר לו
לדעתך למה שניתם מן מנהג אשכנזים אשר ישבו בארצות
אלה קודם ביאתם ואף שבקהלתינו ק"ק המבורג נתיישבו
הספרדים קודם לאשכנזים אמנם דבר ה' היה יקר ולא
הדליקו שום נרות חנוכה כמפורסם עד אשר הקרה ה'
שנתיישבו ק"ק אלטונא אז גם המה התחילו להתאמץ
לבבם ביראת ה'.
אמנם לפי האמת בזה אין שייך
לא תתגודדו כדאמרינן בגמרא יבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/יג/א|דף י"ג]]}} דמקשה
על מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בע"פ ומשני התם
הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה. אף אנו נאמר
הרואה אומר כי אין לו רק מעט שמן. ועיין ריש מגילה
בהרא"ש דפריך איך קורין לבני כפרים בי"א בי"ב הא
הוי לא תתגודדו ומתרץ דהוי כשני בתי דינים בעיר אחת בני כרכים עם
בני כפרים. ובפסקי תוס' {{ממ|}} כתב דבר שתלוי במנהג אפי'
נתקבצו בני ב' המקומות במקום א' ועשה כל א' כמנהג
מקומו לית לן בה:
[[קטגוריה:שאלות ותשובות: חנוכה]]
[[קטגוריה:שאלות ותשובות: חנוכה]]
[[קטגוריה:כנסת יחזקאל]]
[[קטגוריה:כנסת יחזקאל]]

תפריט ניווט