493
עריכות
אוצר:בית המדרש/מועדים/פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עוד ביאורים יפים
עורך תורני (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
עורך תורני (שיחה | תרומות) (עוד ביאורים יפים) |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
וליישב זאת יש לומר שבאמת המשחית הוא שהשחית את הבכורות מאם שהיה ברור שהוא בנה בכורה, ולכך לא יכלו ישראל לצאת מביתם ונצלנו מכך שאין המשחית מבדיל בין צדיק ורשע. אך להמית הבכורות מאב שזהו דבר שאינו ניכר לזה היה צריך שירד ה' בכבודו ובעצמו היודע להבין בין טיפה לטיפה, אך על זה באמת אלא היה נס בהצלת ישראל כיון שה' שפיר יודע להבין בין צדיק ורשע. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 14:43, 14 במרץ 2021 (IST) | וליישב זאת יש לומר שבאמת המשחית הוא שהשחית את הבכורות מאם שהיה ברור שהוא בנה בכורה, ולכך לא יכלו ישראל לצאת מביתם ונצלנו מכך שאין המשחית מבדיל בין צדיק ורשע. אך להמית הבכורות מאב שזהו דבר שאינו ניכר לזה היה צריך שירד ה' בכבודו ובעצמו היודע להבין בין טיפה לטיפה, אך על זה באמת אלא היה נס בהצלת ישראל כיון שה' שפיר יודע להבין בין צדיק ורשע. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 14:43, 14 במרץ 2021 (IST) | ||
;הוכרח להיות על ידי עצמו יתברך | |||
כתב בספר אור תורה למגיד ממזריטש {{ממ|רמזי תורה, שמות}} שהוכרח להיות על ידי עצמו יתברך לפי שהיו מסובבים בטומאות ובכשפים גדולים שלא היה יכול להיות כי אם על ידי עצמו יתברך כביכול, ולא היה כח בשום מלאך לעשות זאת. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 15:01, 14 במרץ 2021 (IST) | |||
=== ובמורא גדול זו גילוי שכינה === | |||
האמרי אמת {{ממ|ליקוטים וירא}} יישב בכך את הקושיה על המבואר בכריתות {{ממ|[[בבלי/כריתות/ט/א|ט.]]}} שבליל פסח מלו בני ישראל, וקשה איך מלו והלא סכנה למול קודם יציאה לדרך, וכמו שלא רצה משה למול את בנו קודם יציאה לדרך {{ממ|עיין [[בבלי/נדרים/לא/ב|נדרים לא:]]}}. אלא שכיון שהיה גילוי שכינה ממילא נתרפאו כולם. | |||
וכמו שביאר החידושי הרי"ם {{ממ|בראשית יח א}} על המבואר במדרש {{ממ|[[בראשית רבה/מח/ז|ב"ר מח ז]]}} על הפסוק "והוא ישב פתח האהל" ישב כתיב, שביקש לעמוד ואמר לו הקב"ה שב, אתה סימן לבניך וכו', וקשה איך אמר לו שב והלא מבואר במועד קטן {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/כז/ב|כז:]]}} שאסור לומר לחולה שב דנראה כאומר לו שב בחולייך. ויישב החידוש הרי"ם שכיון שבא הקב"ה אל אברהם נתרפא מיד, וק"ו הוא מהמבואר בגמרא בבבא בתרא {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/טז/ב|טז:]]}} שמרגלית היתה תלויה בצוארו של אברהם וכל מי שראה אותה התרפא, ואם אבן זו כך כ"ש מי שראה את הקב"ה עצמו. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 15:01, 14 במרץ 2021 (IST) | |||
== מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו == | |||
בפירוש מעשה נסים פירש, שהמגיד בא ליישב בכך, שאל יתפלא לב האדם על שאנו מספרים את טובות הבורא במה שהוציאו ממצרים, ואולי יאמר האדם הלוא טוב היה שלא היה מגלה מתחילה את יעקב ובניו, ויתפלא יותר על מה עשה ה' ככה להוריד את יעקב ובניו ולגזור עליהם גלות על שלא קדם להם חטא. | |||
ועל כך אמר המגיד "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו", כי כדי להשיג ג' מתנות טובות שיש לישראל שהם תורה, ארץ ישראל ועולם הבא ע"כ צריכים לבוא על האדם ייסורין, כמבואר בגמרא בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ה/א|ה.]]}} והטעם בזה כי אפשר להשיג מעלה גדולה זו מי שקופה של שרצים תלוייה אחריו, וכפי שאנו רואים שאפילו חטא קל של השבטים הוצרך להתכפר בהריגת עשרה הרוגי מלכות. כמו כן הוצרך הקב"ה להורידנו למצרים כיון שתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועל ידי שבאנו בכור הברזל במצרים התיך מאיתנו זוהמא שהיתה בנו מהאבות שעבדו עבודה זרה. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 15:01, 14 במרץ 2021 (IST) | |||
[[קטגוריה:אוצר - בית המדרש - מועדים]] | [[קטגוריה:אוצר - בית המדרש - מועדים]] | ||