493
עריכות
אוצר:בית המדרש/מועדים/פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ביאור נפלא מרע"א
עורך תורני (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
עורך תורני (שיחה | תרומות) (ביאור נפלא מרע"א) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
== ווארטים ורעיונות על ענייני דיומא והגדה של פסח == | == ווארטים ורעיונות על ענייני דיומא והגדה של פסח == | ||
{{תיוג כללי}}, תחת אשכול זה נאסוף את כל הווארטים לקראת הוצאת הגליון המורחב לפסח. | {{תיוג כללי}}, תחת אשכול זה נאסוף את כל הווארטים לקראת הוצאת הגליון המורחב לפסח. | ||
=== פיוט ואמרתם זבח פסח === | === פיוט ואמרתם זבח פסח === | ||
;זועמו סדומים ולוהטו באש בפסח, חולץ לוט מהם ומצות אפה בקץ פסח. | ;זועמו סדומים ולוהטו באש בפסח, חולץ לוט מהם ומצות אפה בקץ פסח. | ||
וכן פירש רש"י {{ממ|[[רש"י/בראשית/יט#ג|בראשית יט ג]]}} על הפסוק "ומצות אפה להם ויאכלו" ממדרש שכל טוב, שהיה זה בפסח. ובאגרא דכלה לר"צ מדינוב הביא שבמסורת מכוונים שני הפסוקים "ומצות על מרורים" ו"ומצות אפה להם ויאכלו", להורות על ענין זה שכמו שמצות על מרורים היינו בפסח גם ומצות אפה להם ויאכלו היה בפסח. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 14:34, 14 במרץ 2021 (IST) | וכן פירש רש"י {{ממ|[[רש"י/בראשית/יט#ג|בראשית יט ג]]}} על הפסוק "ומצות אפה להם ויאכלו" ממדרש שכל טוב, שהיה זה בפסח. ובאגרא דכלה לר"צ מדינוב הביא שבמסורת מכוונים שני הפסוקים "ומצות על מרורים" ו"ומצות אפה להם ויאכלו", להורות על ענין זה שכמו שמצות על מרורים היינו בפסח גם ומצות אפה להם ויאכלו היה בפסח. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 14:34, 14 במרץ 2021 (IST) | ||
== אני ולא מלאך == | |||
בספר דברי אליהו להגר"א הקשה שאם כן מדוע כתוב ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף, דהיינו שלא תהיה רשות למלאך המוות לבוא אל בתי ישראל, והלא הקב"ה בעצמו היכה את מצרים ומה שייך כאן מניעת המשחית מלבוא לבתי ישראל. | |||
וביאר, שמכת בכורות היתה על ידי הקב"ה ומה שאמר הכתוב ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף, היינו שגם מי שהגיע באותה שעה עתו למות, לא יכל מלאך המוות להמיתו באותה שעה כדי שלא ליתן פתחון פה למצרים כאילו אף על ישראל עברה הגזירה. | |||
עוד ראיתי לבאר בשם רבי עקיבא איגר שהקשה עוד שמבואר בפסוק שאל יצא איש מפתח ביתו כיון שניתנה רשות למשחית אינו מבחין בין צדיק ורשע, וזה כמובן לא שייך כלפי שמיא. | |||
ויישב בהקדם שאלה נוספת מדוע פדיון הבן אינו אלא בפטר רחם והלא במכת בכורות אף בכור מאב מת, כמבואר ברש"י שבחלק מן הבתים מתו כמה ילדים שהיו כולם בחורים מאב. | |||
וליישב זאת יש לומר שבאמת המשחית הוא שהשחית את הבכורות מאם שהיה ברור שהוא בנה בכורה, ולכך לא יכלו ישראל לצאת מביתם ונצלנו מכך שאין המשחית מבדיל בין צדיק ורשע. אך להמית הבכורות מאב שזהו דבר שאינו ניכר לזה היה צריך שירד ה' בכבודו ובעצמו היודע להבין בין טיפה לטיפה, אך על זה באמת אלא היה נס בהצלת ישראל כיון שה' שפיר יודע להבין בין צדיק ורשע. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 14:43, 14 במרץ 2021 (IST) | |||
[[קטגוריה:אוצר - בית המדרש - מועדים]] | [[קטגוריה:אוצר - בית המדרש - מועדים]] | ||