ערך/חזקה: הבדלים בין גרסאות בדף

ויש המבארים באופ"א דודאי נגע היינו דהוי ריעותא בחזקת הטהרות, וסיוע לזה מלש' הרמב"ן שם "שהרי הורעה בפנינו", וכ"מ בלש' הריטב"א לק' כ"א. ד"ה המפלת, וכ"מ בנפש חיה שם בפי' ט', ובבית הלוי {{ממ|[[בית הלוי/ב/ז#ד|ח"ב סי' ז' אות ד']]}} עיי"ש. [וכ"מ בד' הריטב"א בעירובין שם, שכ' ב' טעמים חדא משום שדנים על הדר שהספק בא ממנו, ב' משום דכיון דודאי נגע פקעה חזקה, ומבואר דהם ב' טעמים נפרדים]. אמנם בריטב"א בעירובין שם פי' בשם הר"מ בר שניאור, דבכ"מ אין לנו לדון חזקה אלא מדבר שהספק בא ממנו. וכ"מ בתורא"ש ד"ה היכא וד"ה ה"נ, דכיון דטומאה דידהו משום לתא דידה לא מוקמי' להו אחזקתייהו. ועוד מצינו סברא זו בתור"פ עירובין ל"ה: וכ"פ בסד"ט שיורי טהרה סי' קצ"ט סק"מ ד"ה לכן נ"ל. וחכמ"ב בשם מים עמוקים סי' כ"א{{הערה|וע"ע בזה בנובי"ת יו"ד סי' קכ"א, ובחזו"א יו"ד רט"ו וקה"י סי' ס"ב. וע"ע אחיעזר יו"ד סי' א' ד' משה"ק להר"מ בר שניאור. [ובעיקר הענין אי בחזקות אזלי' בתר החזקה בדבר שנולד בו הספק, עי' תורא"ש ב: ד"ה אדרבה מש"כ דחזקת המקוה עדיפא מחזקת הטומאה של הטובל, וכ"ה פשטות הגמ' קידושין ע"ט. אדרבה וכו', איברא דבתוס' ב. ד"ה והלל, וכן בתו' ג. ד"ה ושניהם, משמע דשוים החזקות, וכ"מ בתו"י בקידושין ע"ט. ד"ה אדרבה, ועיי"ש רש"ש, וכן במהרש"א כאן ב:, ועי' בשו"ת רע"א ח"א סי' ז', וסי' רכ"ח מה שפי' בדעת רב בקידושין ע"ט., ומבואר מדבריו ג"כ דהחזקות שוות].}}.