|
|
שורה 16: |
שורה 16: |
| ----- | | ----- |
| <!-- כתוב כאן את שאלתך --> | | <!-- כתוב כאן את שאלתך --> |
|
| |
| ==הכשרת השיש==
| |
| שמעתי שנוהגים לא להכשיר את השיש במטבח אלא רק אחרי ששהה כשהוא יבש כ"ד שעות. אשמח לדעת את המקור לדין זה, והאם יש מקום להקל בזה. [[משתמש:שואלין ודורשין|שואלין ודורשין]] ([[שיחת משתמש:שואלין ודורשין|שיחה]]) 18:45, 24 במרץ 2018 (UTC)
| |
| :המנהג הוא להיזהר מלהניח דברי חמץ חמים על השיש כ"ד שעות קודם ההכשרה מחמת שאין מגעילים כלים שהם בני יומם, אולם מאחר ואת רוב סוגי השיש היום לא ניתן להכשיר וכל ההכשרה היא לחומרא בעלמא, ואנו סומכים על רדידי האלומיניום או ה P.V.C. יש מקום להקל להכשיר אף אם הניח דבר חמץ חם על השיש. [[משתמש:יודע ספר|יודע ספר]] ([[שיחת משתמש:יודע ספר|שיחה]]) 16:46, 25 במרץ 2018 (UTC)
| |
| ::כמו כן כדאי להיזהר מלהניח דבר חריף חם, אף אם אינו חמץ, כי החריף משביח את החמץ הבלוע כבר בשיש והרי הוא נותן טעם לשבח וכשיבוא אחר כך להגעיל את השיש הרי יפלוט השיש את החמץ הבלוע וישוב ויבלענו. מאידך גיסא, נראה שיש מקום להקל כי בדרך כלל בהגעלת השיש מיד אחרי ששופכים את המים החמים הם מתקררים, וממילא אין מקום לחשש כי בשעת הפליטה איידי דטריד למפלט לא בלע ואחר כך כבר אינו חם דיו, ורק בהגעלת כלים בתוך סיר שהמים ממשיכים לרתוח כל העת יש לחשוש כנ"ל, ובאתי רק להעיר. והטעם להניח כיסוי נוסף על השיש מלבד שבשיש קיסר וכיוצא בזה לא מועיל הגעלה, הרי גם באופן זה יכולים אנו להיזהר אף מנותן טעם לפגם של חמץ הבלוע בשיש שיצא בשעת ההגעלה וחזר ונבלע. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 18:57, 26 במרץ 2018 (UTC)
| |
|
| |
| ==השארת ביצה גלויה במשך הלילה==
| |
| ידוע לי שאסור להשאיר ביצה בצורה מסויימת. שאלתי האם ביצה חיה אף היא בכלל? ומה הדין כאשר הופרדו החלבון והחלמון, האם הדין משתנה באופן זה. ומה אפשר לעשות אם יש לי ביצה פתוחה. יישר כח. [[משתמש:שואלין ודורשין|שואלין ודורשין]] ([[שיחת משתמש:שואלין ודורשין|שיחה]]) 23:31, 29 בספטמבר 2018 (UTC)
| |