7,958
עריכות
נודע ביהודה/תניינא/אבן העזר/קלא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פתיחת כמה קיצורי לשון
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה ראשונית לא מוגהת, מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמות בידי מתנדבי האוצר) |
(פתיחת כמה קיצורי לשון) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''תשובה ''' <small>שלום לכבוד הרב המאה"ג המופלא והמופלג מו"ה שמואל מרגליות נר"ו אב"ד דק"ק דאליטשקוקריי: </small> | '''תשובה ''' <small>שלום לכבוד הרב המאה"ג המופלא והמופלג מו"ה שמואל מרגליות נר"ו אב"ד דק"ק דאליטשקוקריי: </small> | ||
ומה ששאל אם לסמוך על תשובת הרשב"א | קבלתי מכתבו, ומה שכתב שבק"ק פלוני זה כמה שנים אשר סידר הרב דשמה כמה גיטין ועתה נתודע להרב שעדי הגט המה קרובים זה לזה שני בשני בחד בעל מצד אם: ידע מעלתו שזה כמה שנים הארכתי בתשובה שקרובי האם מצד אישות מצטרף שניהם יחד דהיינו שאינם קרובים מצד אישות רק מצד אם ליכא שום דעה מפוסקים קדמונים אפי' אחד שיסבור שהוא דאורייתא וכ"ע הפוסקים הקדמונים מודים שהוא דרבנן רק אם יארע פסול מצד עצמם ומצד אם או אם יארע פסול מצד אישות ומצד אב יש מחלוקת בפוסקים הקדמונים כל זה הארכתי בתשובה וה' יזכני במהרה להוציא לאור הדפוס (הוא בנדפס נו"ב תנינא לעיל אהע"ז סי' ע"ו). ומעתה עדים הנ"ל שהמה מצד אישות ומצד אם בודאי הוא פסול דרבנן ומשפט הנשים כמבואר באהע"ז בסימן ק"ן שנשארות תחת בעליהן השניים ובניהם כשרים ויקבלו גט אחר מבעליהן הראשונים ואין צריכין נשואין חדשים ולא כלום: | ||
ומה ששאל אם לסמוך על תשובת הרשב"א סימן אלף קפ"ט שהביא בית יוסף באהע"ז סוף סימן י"ב וכן הרמ"א הביאו בהג"ה בסוף סימן הנ"ל: | |||
ידע שלדעתי גם הרשב"א לא קאמר אלא בהוראה בטעות כמו שאול וב"ד שפסקו שמלוה ופרוטה דעתיה אמלוה וב"ד המומחה הממונים מז' טובי העיר כמו שאול וב"ד בימיהם שהיו ממונים מן העם והיו ב"ד מומחה אבל בטעות במוחש שהטעו עדים ואמרו פלוני מת אפילו שני עדים והתירו את אשתו להנשא שבזה מתודע שקרם של העדים ואפשר להתודע בזה אמרו בפרק האשה רבה דף צ"א ע"ב אנן אשינויי ניקום ונסמוך ואסרו את האשה לבעל הראשון ולבעל השני. ובזה מתורצים הקושיות של הט"ז גם הרשב"א לא אמר אלא בב"ד מומחין ולא כמעשה דמהרי"ק בשורש פ"ד ששם התיר מהר"א קפצולי שהוא היה הדיוט גדול רק עשה עצמו מורה הוראה בזה כתב מהרי"ק דהוי לה לאמתוני עד שישאו ויתנו בדבר כל החכמים הראוים להוראה דלא כמו שרצה לומר הב"ש בסימן ל"א ס"ק יו"ד שמהרי"ק חולק על הריטב"א ולדעתי אינו חולק ודין של הרשב"א מוסכם בלי שום חולק. יתר מזה מחמת חולשת כחי שאפי' לחתום בעצמי אין בי כח ומלאכתי נעשית ע"י אחרים ולכן דברי מעטים: | ידע שלדעתי גם הרשב"א לא קאמר אלא בהוראה בטעות כמו שאול וב"ד שפסקו שמלוה ופרוטה דעתיה אמלוה וב"ד המומחה הממונים מז' טובי העיר כמו שאול וב"ד בימיהם שהיו ממונים מן העם והיו ב"ד מומחה אבל בטעות במוחש שהטעו עדים ואמרו פלוני מת אפילו שני עדים והתירו את אשתו להנשא שבזה מתודע שקרם של העדים ואפשר להתודע בזה אמרו בפרק האשה רבה דף צ"א ע"ב אנן אשינויי ניקום ונסמוך ואסרו את האשה לבעל הראשון ולבעל השני. ובזה מתורצים הקושיות של הט"ז גם הרשב"א לא אמר אלא בב"ד מומחין ולא כמעשה דמהרי"ק בשורש פ"ד ששם התיר מהר"א קפצולי שהוא היה הדיוט גדול רק עשה עצמו מורה הוראה בזה כתב מהרי"ק דהוי לה לאמתוני עד שישאו ויתנו בדבר כל החכמים הראוים להוראה דלא כמו שרצה לומר הב"ש בסימן ל"א ס"ק יו"ד שמהרי"ק חולק על הריטב"א ולדעתי אינו חולק ודין של הרשב"א מוסכם בלי שום חולק. יתר מזה מחמת חולשת כחי שאפי' לחתום בעצמי אין בי כח ומלאכתי נעשית ע"י אחרים ולכן דברי מעטים: | ||