12,316
עריכות
עונג יום טוב/יד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תבנית הג"ה
(הקלדת תשובה חדשה) |
(תבנית הג"ה) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
'''ולפי"ז''' יש לנו הוכחה מסתמא דתלמודא דקריאת שמע דאורייתא דהא תנן בקידושין (דף לג) כל מצות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות, ופרכינן עלה בקידושין שם ובעירובין (ד' פז) הרי תלמוד תורה ופריה ורביה ופדיון הבן דמצות עשה שלא הזמן גרמא הוא ונשים פטורות אלמא דחושב תלמוד תורה למצות עשה שלא הזמן גרמא. ואם נימא דקריאת שמע דרבנן ובשכבך ובקומך בדברי תורה הוא דכתיב אם כן הוי תלמוד תורה מצות עשה שהזמן גרמא שמחויב ללמוד תורה בזמן שכיבה וקימה דווקא כמו דחשיב במתניתין בברכות (דף כ) קריאת שמע למצות עשה שהזמן גרמא מהאי קרא דשכבך ובקומך, אלא ודאי דקיימא לן דקריאת שמע דאורייתא וחיובא דתלמוד תורה מולמדתם אותם מילתא אחריתי הוא וזה הוי מצות עשה שלא הזמן גרמא דלא כתיב שם ובשכבך ובקומך רק בכל היום מחויב ללמוד בלי זמן קבוע, ושפיר פריך והרי תלמוד תורה דהוי מצות עשה שלא הזמן גרמא. | '''ולפי"ז''' יש לנו הוכחה מסתמא דתלמודא דקריאת שמע דאורייתא דהא תנן בקידושין (דף לג) כל מצות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות, ופרכינן עלה בקידושין שם ובעירובין (ד' פז) הרי תלמוד תורה ופריה ורביה ופדיון הבן דמצות עשה שלא הזמן גרמא הוא ונשים פטורות אלמא דחושב תלמוד תורה למצות עשה שלא הזמן גרמא. ואם נימא דקריאת שמע דרבנן ובשכבך ובקומך בדברי תורה הוא דכתיב אם כן הוי תלמוד תורה מצות עשה שהזמן גרמא שמחויב ללמוד תורה בזמן שכיבה וקימה דווקא כמו דחשיב במתניתין בברכות (דף כ) קריאת שמע למצות עשה שהזמן גרמא מהאי קרא דשכבך ובקומך, אלא ודאי דקיימא לן דקריאת שמע דאורייתא וחיובא דתלמוד תורה מולמדתם אותם מילתא אחריתי הוא וזה הוי מצות עשה שלא הזמן גרמא דלא כתיב שם ובשכבך ובקומך רק בכל היום מחויב ללמוד בלי זמן קבוע, ושפיר פריך והרי תלמוד תורה דהוי מצות עשה שלא הזמן גרמא. | ||
ואין לומר דלעולם קריאת שמע דרבנן וקרא דושכבך ובקומך בדברי תורה כתיב והא דקחשיב תלמוד תורה למצות עשה שלא הזמן גרמא הוא משום דמלבד האי חיובא שמחויב ללמוד בשכבו ובקומו איזה פרשה של תורה איכא חיובא ללמוד כדי לידע דיני התורה להיות שנונים בפיו כמו שכתב הר"ן בנדרים {{ממ|[[ר"ן/נדרין/ח/א|ח.]]}} בהא דאמר שם האומר אשכים ואשנה פרק זה נדר גדול הוא כו' אף דמושבע ועומד מהר סיני הוא ואפילו הכי חיילה עליו שבועה משום דאי בעי פטר נפשיה בקריאת שמע שחרית וערבית, וכתב על זה הר"ן ז"ל מסתברא דלאו דווקא דבהכי מיפטר שהרי חייב כל אדם ללמוד תמיד יומם ולילה כפי כחו. ואמרינן בפרק קמא דקדושין (דף ל) ושננתם שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך שאם ישאלך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו. וקריאת שמע שחרית וערבית לא סגי להכי עכ"ל | ואין לומר דלעולם קריאת שמע דרבנן וקרא דושכבך ובקומך בדברי תורה כתיב והא דקחשיב תלמוד תורה למצות עשה שלא הזמן גרמא הוא משום דמלבד האי חיובא שמחויב ללמוד בשכבו ובקומו איזה פרשה של תורה איכא חיובא ללמוד כדי לידע דיני התורה להיות שנונים בפיו כמו שכתב הר"ן בנדרים {{ממ|[[ר"ן/נדרין/ח/א|ח.]]}} בהא דאמר שם האומר אשכים ואשנה פרק זה נדר גדול הוא כו' אף דמושבע ועומד מהר סיני הוא ואפילו הכי חיילה עליו שבועה משום דאי בעי פטר נפשיה בקריאת שמע שחרית וערבית, וכתב על זה הר"ן ז"ל מסתברא דלאו דווקא דבהכי מיפטר שהרי חייב כל אדם ללמוד תמיד יומם ולילה כפי כחו. ואמרינן בפרק קמא דקדושין (דף ל) ושננתם שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך שאם ישאלך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו. וקריאת שמע שחרית וערבית לא סגי להכי עכ"ל{{הג"ה|'''הג"ה''' ובזה יש ליישב מה שהקשו התוס' אהא דאמרינן בקדושין (דף מ) ובסנהדרין (דף ט) אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה שנאמר פוטר מים ראשית מדון, ובשבת (דף ל"א) אמרינן כשמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, אלמא דמעיקרא שואלין על משא ומתן באמונה ואחר כך על דברי תורה עיי"ש שתירצו בדוחק. ולדברינו אתי שפיר דלמאן דאמר קריאת שמע דרבנן ובשכבך ובקומך אדברי תורה הוא דכתיב ודאי דאתי שפיר דתרי חיובא הוי האחד שחייב ללמוד תורה בכל יום בזמן שכיבה וקימה, וזה שואלין אותו מקודם ועל זה נאמר פוטר מים ראשית מדון. וחיוב השני מה שמחויב ללמוד תורה כפי כחו ובריאותו ופרנסתו, ועל זה אמרו בברכות (דף ל"ה) ואספת דגנך מה תלמוד לומר לפי שנאמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך יכול דברים ככתבן תלמוד לומר ואספת דגנך הנהג בהם מנהג דרך ארץ, והמותר זמן יעסוק בתורה כדי להיות דברי תורה מחודדים בפיך. כמו שכתב הר"ן ז"ל לעסוק בתורה כפי כחו והיינו אחר הנהגת דרך ארץ ההכרחים {{לפיענוח|לו}}, והחיוב הזה אין תחילת דינו של אדם עליו אלא מעיקרא שואלין אותו אם נשאת ונתת באמונה ואחר כך אם קבע עתים לתורה. ואפילו למאן דאמר קריאת שמע דאורייתא ובשכבך ובקומך לא קאי על דברי תורה מכל מקום גם לדידיה איכא תרי חיובא בתלמוד תורה ללמוד בכל יום כדכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה ועל זה אמרינן במנחות דבקריאת שמע שחרית וערבית נפיק, וחיוב דושננתם ללמוד כפי כחו, ולהכי יש לתרץ גם לדידיה קושיית התוס' כמש"כ לעיל:}}: | ||
אם כן על כרחך נמי דלמאן דאמר בשכבך ובקומך בדברי תורה כתיב מכל מקום אינו יוצא בזה מצות ושננתם ועל כרחך תרי חיובא נינהו חדא ללמוד בשכבו ובקומו איזה פרשה של תורה ועוד ללמוד כפי כחו להיות דברי תורה שנונים בפיו. אם כן אכתי אפשר לומר דקריאת שמע דרבנן ובשכבך ובקומך בדברי תורה כתיב והא דקרי לתלמוד תורה מצות עשה שלא הזמן גרמא לא קאי על הך מצוה שמחויב ללמוד תורה בשכבו ובקומו כי אם על מצות ושננתם שיהיו דברי תורה מחודדים בפיו שמצוה זו אין זמנה קבוע כלל והוי שלא הזמן גרמא. | אם כן על כרחך נמי דלמאן דאמר בשכבך ובקומך בדברי תורה כתיב מכל מקום אינו יוצא בזה מצות ושננתם ועל כרחך תרי חיובא נינהו חדא ללמוד בשכבו ובקומו איזה פרשה של תורה ועוד ללמוד כפי כחו להיות דברי תורה שנונים בפיו. אם כן אכתי אפשר לומר דקריאת שמע דרבנן ובשכבך ובקומך בדברי תורה כתיב והא דקרי לתלמוד תורה מצות עשה שלא הזמן גרמא לא קאי על הך מצוה שמחויב ללמוד תורה בשכבו ובקומו כי אם על מצות ושננתם שיהיו דברי תורה מחודדים בפיו שמצוה זו אין זמנה קבוע כלל והוי שלא הזמן גרמא. | ||
| שורה 60: | שורה 58: | ||
'''ולפי''' זה יש לנו לימוד זכות על הני דמקדימין זמן קריאת שמע של ערבית קודם צאת הכוכבים אף לפי מה דקיימא לן קריאת שמע דאורייתא משום דכיון דאיפסק הילכתא כרשב"י לענין סוף זמן קריאת שמע דיכול לקרות בזמן דאיכא דגנו בהאי שעתא, וכן לענין קריאת שמע של שחרית יכולים לקרות בזמן דאיכא דקיימי בהאי שעתא והיינו למי שהוא אנוס. אם כן בהתחלת זמן קריאת שמע נמי כל יחיד או ציבור שאניסי לקרות קודם צאת הכוכבים יכולים לקרות מן התורה ושפיר דמי. | '''ולפי''' זה יש לנו לימוד זכות על הני דמקדימין זמן קריאת שמע של ערבית קודם צאת הכוכבים אף לפי מה דקיימא לן קריאת שמע דאורייתא משום דכיון דאיפסק הילכתא כרשב"י לענין סוף זמן קריאת שמע דיכול לקרות בזמן דאיכא דגנו בהאי שעתא, וכן לענין קריאת שמע של שחרית יכולים לקרות בזמן דאיכא דקיימי בהאי שעתא והיינו למי שהוא אנוס. אם כן בהתחלת זמן קריאת שמע נמי כל יחיד או ציבור שאניסי לקרות קודם צאת הכוכבים יכולים לקרות מן התורה ושפיר דמי. | ||
וענין שעת הדחק ואנוס המבואר בראשונים לאו דוקא אונס גדול אלא אפילו צריך לצאת לדרך נמי מיקרי אונס כמבואר בשולחן ערוך או"ח (סימן נ"ח) במגן אברהם שם דכשיש קבורת מת או מילה או יום ערבה נמי מיקרי אונס לענין לקרות של שחרית אחר עמוד השחר, והוא הדין לעינן קריאת שמע של ערבית נמי אם רוב הציבור אין להם נרות גדולות שיוכלו להמתין בקריאת שמע עד צאת הכוכבים נמי מיקרי אונס, כדאמרינן (בשבת כ"ג) דנר ביתו עדיף מקידוש היום {{לפיענוח|לכן}} נהגו להקדים בשבת זמן קריאת שמע של ערבית | וענין שעת הדחק ואנוס המבואר בראשונים לאו דוקא אונס גדול אלא אפילו צריך לצאת לדרך נמי מיקרי אונס כמבואר בשולחן ערוך או"ח (סימן נ"ח) במגן אברהם שם דכשיש קבורת מת או מילה או יום ערבה נמי מיקרי אונס לענין לקרות של שחרית אחר עמוד השחר, והוא הדין לעינן קריאת שמע של ערבית נמי אם רוב הציבור אין להם נרות גדולות שיוכלו להמתין בקריאת שמע עד צאת הכוכבים נמי מיקרי אונס, כדאמרינן (בשבת כ"ג) דנר ביתו עדיף מקידוש היום {{לפיענוח|לכן}} נהגו להקדים בשבת זמן קריאת שמע של ערבית{{הג"ה|'''הג"ה''' ואף דאפשר דלענין הזכרת יציאת מצרים בעינן דוקא שיזכיר בלילה דקיימא לן מזכירין יציאת מצרים בלילות ומה שמזכיר קודם צאת הכוכבים לא יצא ידי חובת הזכרה בלילה מכל מקום הא יוצא במה שמזכיר בקידוש היום ובברכת המזון אחר סעודתו שאז הוא כבר לילה. ומכל שכן לפי מה שכתב הרבינו יונה ז"ל במשנה ראשונה דברכות לענין הזכרת יציאת מצרים בלילה לא בעינן לילה ממש דמריבוי דכל מרבינן ליה עיי"ש בדבריו ז"ל, בוודאי אתי שפיר. מכל מקום יש לעיין בזה דנהי דחובת קריאת שמע יצא אבל ידי חובת לימוד התורה דכתיב והגית בו יומם ולילה וצריך ללמוד גם בלילה לא יצא וצריך ללמוד איזה דברי תורה אחר צאת הכוכבים אם קרא קריאת שמע קודם צאת הכוכבים:}}: | ||
'''ולפי"ז''' נראה כיון שביארנו דהא דסמכינן להקדים זמן קריאת שמע ואמרינן דעבד כמר עבד כו' לאו מטעם ספיקא הוא אלא דממשמעותא דקא דיש זמן קבוע לכל לקריאת שמע ויש גם כן זמן מוקדם למאן דצריך לאקדומי. אם כן נראה דלא אסרו חכמים לאכול אלא בהגיע זמן הקובע לכל כמו צאת הכוכבים וסמוך לו חצי שעה, אבל מפלג המנחה דלא זמן הקבוע לכל הוא לא אסרו לאכול כן נראה לענ"ד: | '''ולפי"ז''' נראה כיון שביארנו דהא דסמכינן להקדים זמן קריאת שמע ואמרינן דעבד כמר עבד כו' לאו מטעם ספיקא הוא אלא דממשמעותא דקא דיש זמן קבוע לכל לקריאת שמע ויש גם כן זמן מוקדם למאן דצריך לאקדומי. אם כן נראה דלא אסרו חכמים לאכול אלא בהגיע זמן הקובע לכל כמו צאת הכוכבים וסמוך לו חצי שעה, אבל מפלג המנחה דלא זמן הקבוע לכל הוא לא אסרו לאכול כן נראה לענ"ד: | ||