163
עריכות
ירושלמי/סוטה/א/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ציונים ומראי מקומות
| שורה 44: | שורה 44: | ||
''' לא כמשנה ראשונה''' לא גרסי' לא, תוס' הרא"ש {{ממ|[[תוס' רא"ש/סוטה/ו/א|סוטה ו.]]}} וכ"ה במשנה למלך {{ממ|[[משנה למלך/תרומות/ח#טו|פ"ח מתרומות הט"ו]]}}. | ''' לא כמשנה ראשונה''' לא גרסי' לא, תוס' הרא"ש {{ממ|[[תוס' רא"ש/סוטה/ו/א|סוטה ו.]]}} וכ"ה במשנה למלך {{ממ|[[משנה למלך/תרומות/ח#טו|פ"ח מתרומות הט"ו]]}}. | ||
עי' מל"מ שם שפירש מתני' דאומרת טמאה לך מיירי אחר ששתתה דומיא דבאו עדים [ובמאירי בהדיא דמתני' בתרי גווני] דאי קודם ששתתה הא כיון שאומרת טמאה אני כמי שאמרה איני שותה דלא מסתבר שכופין אותה לשתות, וממילא אסורה בתרומה משום נסתרה כמתני' דלעיל, ואע"פ שבדקוה המים תלינן שהיה לבעלה עוון או שיש עדים שזינתה. והיינו דאמר בירושלמי דע"כ כמשנה ראשונה שנאמנת דאי כאחרונה שאינה נאמנת, אף היתה אוכלת בתרומה. ובקרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/סוטה/ו/א|ו.]]}} דחה דבריו דודאי אי שתתה אינה נאמנת דלא תלינן במידי דלא שכיחי, אלא מתני' באומרת טמאה ורוצה לשתות. ובחידושי הגרי"ז הקשה אכולן השנויין במתני' דמאי קמ"ל תיפוק ליה משום דנסתרה ואינה שותה, ותירץ דאומרת איני שותה ושבעלה אינו ורצה להשקותה קמ"ל שאינן יכולין לחזור בהן עי"ש וטמאה אני לך קמ"ל דאסורה בתורת ודאי ולא מספיקא. נ' דר"ל דלהבנת המל"מ דאין כופין אותה לשתות אם תחזור בה ישקוה אבל אי טמאה היא ודאי אינה יכולה לחזור. ושו"ר | עי' מל"מ שם שפירש מתני' דאומרת טמאה לך מיירי אחר ששתתה דומיא דבאו עדים [ובמאירי בהדיא דמתני' בתרי גווני] דאי קודם ששתתה הא כיון שאומרת טמאה אני כמי שאמרה איני שותה דלא מסתבר שכופין אותה לשתות, וממילא אסורה בתרומה משום נסתרה כמתני' דלעיל, ואע"פ שבדקוה המים תלינן שהיה לבעלה עוון או שיש עדים שזינתה. והיינו דאמר בירושלמי דע"כ כמשנה ראשונה שנאמנת דאי כאחרונה שאינה נאמנת, אף היתה אוכלת בתרומה. ובקרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/סוטה/ו/א|ו.]]}} דחה דבריו דודאי אי שתתה אינה נאמנת דלא תלינן במידי דלא שכיחי, אלא מתני' באומרת טמאה ורוצה לשתות. ובחידושי הגרי"ז הקשה אכולן השנויין במתני' דמאי קמ"ל תיפוק ליה משום דנסתרה ואינה שותה, ותירץ דאומרת איני שותה ושבעלה אינו ורצה להשקותה קמ"ל שאינן יכולין לחזור בהן עי"ש וטמאה אני לך קמ"ל דאסורה בתורת ודאי ולא מספיקא. נ' דר"ל דלהבנת המל"מ דאין כופין אותה לשתות אם תחזור בה ישקוה אבל אי טמאה היא ודאי אינה יכולה לחזור. ובס' דבר שאול כ' דלמשנה אחרונה לא תצטרך ליתן אמתלא כשחוזרת בה אחר שאין בדבריה כלום דחיישי' שנתנה עיניה באחר. ושו"ר לד' הרע"ב דמתני' קמ"ל שהיא אסורה לעולם בתרומה. ועוד יש לומר דאי איסורה מספיקא אינה לוקה על אכילת התרומה משא"כ אי ודאי, דאפי' אם נפ' דאסורה איסור גמור בספק הרי כתבו התוס' כח. שאינו אלא איסור עשה אבל אי טמאה ודאי לוקה, וכן ראיתי ביגדיל תורה {{ממ|שנה ב סי' סז}} ותליא באשלי רברבי אי לוקין מכח שויא אנפשיה חד"א עי' חזו"א {{ממ|אה"ע ב יז}} שהביא מהגר"א דלוקין ותמה עליו והדברים ארוכין | ||
ושו"ר עוד במאירי שכ' לפ' מתני' דקמ"ל דאע"פ שאינה נבדקת אפ"ה אסורה בתרומה, ונראה מדבריו דקמ"ל שנאסרת לבעלה ולתרומה והיינו כמשנה אחרונה דבעלמא אינה נאמנת והכא משום דאיכא רגל"ד וכמו שפירשו בגמ' | ושו"ר עוד במאירי שכ' לפ' מתני' דקמ"ל דאע"פ שאינה נבדקת אפ"ה אסורה בתרומה, ונראה מדבריו דקמ"ל שנאסרת לבעלה ולתרומה והיינו כמשנה אחרונה דבעלמא אינה נאמנת והכא משום דאיכא רגל"ד וכמו שפירשו בגמ' | ||