8,006
עריכות
אוצר:בית המדרש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מסירת הסימנים על ידי רחל
(מסירת הסימנים על ידי רחל) |
|||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
<!-- כתוב כאן את שאלתך --> | <!-- כתוב כאן את שאלתך --> | ||
== | == מסירת הסימנים על ידי רחל == | ||
אולי השאלה מוכרת אבל בכל זאת אני מעלה אותה גם כאן. איך יכלה רחל למסור את הסימנים ללאה, ובמילים אחרות איך היא יכולה לבגוד באמון שנתן בה יעקב (בין אדם לחבירו) בשביל שלא לבייש את אחותה (גם כן בין אדם לחבירו) ובפרט שמעשה זה נעשה עוד קודם נוצרה השאלה של הבושה שהרי מסרה לה את הסימנים עוד קודם אותו לילה. גם לומר שידעה שיעקב יסכים, אי אפשר, שהרי בדיוק בשביל כך הוא נתן את הסימנים כמבואר ברש"י שידע שלבן רמאי וינסה לתת לו את לאה. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 01:00, 30 באוקטובר 2020 (IST) | |||
== | ==ולחזי זוזי ממאן נקט== | ||
(אני מניח מראש שבשאר הישיבות גם לומדים ב"מ, מקווה שזה נכון..) - בסוגיית ה"[[בבלי/בבא מציעא/ב/ב|ולחזי זוזי]]" בוודאי ראיתם את ה[[תוספות/קידושין/עג/ב|תוס' בקידושין]]... בערך באמצע התוס' מופיע הגירסה של ר"ת. שר"ת גרס '''לא ידיע''', כלומר בית דין. במסורת הש"ס משנה את גירסת ר"ת ל'''לא ידע''', כלומר המוכר לא ידע. מישהו הבין איך גירסת מסורת הש"ס מסתדרת עם הסוגייה? (אם המוכר לא ידע אז איבדנו את האוקימתא מתי המוכר מכריע שרצינו לחפש לשיטת ר"ת). תודה רבה! (אני אמור לשים את זה בדף של בבא מציעא או שבגלל שזו מסכת נלמדת אפשר לשים פה?) [[משתמש:אליה גלמן|אליה גלמן]] ([[שיחת משתמש:אליה גלמן|שיחה]]) 00:22, 1 באוקטובר 2020 (IDT) | |||
[[קטגוריה:אוצר - בית המדרש|*]] | |||
:תוכל לכתוב אותה פה אבל אולי כדאי לכתוב אותה בדף השיחה במקום הרלוונטי כי ככה יגיעו אליה גם בהמשך ביתר קלות והדברים ישתמרו. עכ"פ ראית מן הסתם שר' ישעיה פיק על הגליון מזכיר שהגהות אלו אינם לפי ביאור המהרש"א וסיים "וצ"ב", נראה שאף הוא התקשה כנ"ל. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 01:16, 1 באוקטובר 2020 (IDT) | |||
:ועיין עוד [[עצמות יוסף/קידושין/עג/ב|עצמות יוסף]] ובקובץ שיטות קמאי בשם חידושי מהר"י בירב, ואצטט לשונו דווקא לאהבת הקיצור אולי יעלה ארוכה למר: יש טעות בגמראות והלשון מהופך בזה, ולפי זה גרסינן ולא ידע ולא גרסינן ולא ידיע. והטעם דהוי נאמן כיון דלא ידע לפי שמקחו בידו ואף על פי שאמר לא ידעתי ממי לקחתי ברצוני וממי בעל כרחי נאמן לומר לזה מכרתי כלומר לזה נתרציתי הואיל ומקחו בידו. וגם למטה גרסינן ולא ידע, עכ"ל. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 01:21, 1 באוקטובר 2020 (IDT) | |||
== שאלה בכללי רש"י == | == שאלה בכללי רש"י == | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
:יש ספר הנקרא כללי רש"י, הובא בסוף הגמרות ברכות בש"ס וילנא אחרי כללי הש"ס תבדוק שם. [[משתמש:למה זה תשאל לשמי|למה זה תשאל לשמי]] ([[שיחת משתמש:למה זה תשאל לשמי|שיחה]]) 10:56, 18 בספטמבר 2020 (IDT) | :יש ספר הנקרא כללי רש"י, הובא בסוף הגמרות ברכות בש"ס וילנא אחרי כללי הש"ס תבדוק שם. [[משתמש:למה זה תשאל לשמי|למה זה תשאל לשמי]] ([[שיחת משתמש:למה זה תשאל לשמי|שיחה]]) 10:56, 18 בספטמבר 2020 (IDT) | ||
== | == הפכו לגל של עצמות - כח העיניים == | ||
( | מצאנו שלשה מקומות (ואולי יותר) שחז"ל נתנו עיניהם באדם ועשאוהו גל של עצמות. ברשב"י שנתן עיניו באותו זקן שתמה על שטיהר את השוק בטבריה. ברבי יוחנן שנתן עיניו בתלמידו שלא האמין לדברי חז"ל עד שראה בעיניו המלאכים המנסרים אבנים טובות להניחם בשערי ירושלים. וברב ששת שנתן עינו באותו מין שהלך עמו לראות פני המלך. המכנה המשותף בין כל אלו הוא שלא השתמשו בעיניהם, רשב"י שנטמן במערה שלש עשרה שנה, רבי יוחנן שהיו ריסיו ארוכים והוצרך להרימם במזלג בכדי שיוכל לראות, ורב ששת שהיה עיוור. אי שימושם בכח הגשמי שבעין חיזק הכח הרוחני עד שיכלו בכח עיניהם להפוך אדם לגל של עצמות. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 23:20, 9 במאי 2020 (UTC) | ||
[[ | :[[משתמש:ש"ס יידן|תיקון]] קל (אך כמובן לא מפריעה לדרשה היפה, ישר כוח!) רשב"י לא הפך לגל עצמות את הזקן אלא נח נפשיה, בגמרא כתוב גל של עצמות מייד אח"כ גבי יהודה בן גרים... (למרות שר"ת וכנראה גם רש"י גרסו גם ביהודה בן גרים נח נפשיה דהוה גברא רבה... [[תוספות/שבת/לג/ב|תוס' שם]] ו[[שיחה:תוספות/שבת/לג/ב|רש"י שם]]...) [[משתמש:אליה גלמן|אליה]] ([[שיחת משתמש:אליה גלמן|שיחה]]) 19:42, 17 במאי 2020 (UTC) | ||
: | ==חיוב ממון בהריגה== | ||
האם אדם ההורג אדם יש עליו חיוב ממון ליורשיו וכל פטורו הוא מצד קים ליה בדרבה מיניה, או שאין כלל חיוב ממון ליורשים שהרי לא הזיקם. ונפקא מינה לצאת ידי שמים. ויעוי' בגמרא בבא קמא {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/מג/א|מג.]]}} 'המית שורי את פלוני או שורו של פלוני ה"ז משלם ע"פ עצמו, מאי לאו כופר, לא דמים' הרי מבואר שיש חיוב דמים על הריגה. [[משתמש:שואלין ודורשין|שואלין ודורשין]] ([[שיחת משתמש:שואלין ודורשין|שיחה]]) 17:10, 26 בדצמבר 2018 (UTC) | |||
:לכאורה החיוב הוא למת עצמו ולא ליורשים, (והיורשים זוכים בו כמו כל מה שזוכה יורש ממורישו) דמאי שנא חבלה באבר אחד מחבלה בכל גופו? אני לא זוכר מקורות. [[משתמש:יהודה|יהודה]] ([[שיחת משתמש:יהודה|שיחה]]) 17:55, 9 בספטמבר 2019 (UTC) | |||
::זה יהיה מפתיע מאד לדעת שישנה אפשרות להתחייב ממון לאישיות שכבר איננה קיימת? האם חיוב כופר הוא על הרגע קודם המיתה? זאת לא שמענו. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 18:18, 9 בספטמבר 2019 (UTC) | |||