תוספות/עירובין/מו/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערת שוליים
(לע"נ מאב"ן זצ"ל)
 
(הערת שוליים)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


'''{{עוגן1|כל}} שכן דהוי ליה נולד ואסיר.''' ואע"ג דמשקין בפירי נמי אמרינן בפסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/לג/ב|דף לג:]]}} דמבלע בליעי אפ"ה לא מתסרי משום נולד אי לא גזרינן שמא יסחוט דמים בעבים בליעי טפי ואינה ניכרין כמו משקין בפירי ואפילו לא היו ניכרין משקין בפירי כלל לא חשיבי נולד כיון דמעיקרא נמי הוי אוכל אוכלא דאיפרת הוא וא"ת ולימא הא רבי שמעון היא דלית ליה מוקצה ולית ליה נולד כדאיתא בריש ביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/ב/א|דף ב.]]}} וי"ל דבנולד כה"ג דדבר חדש שלא בא לעולם כל עיקר מודה רבי שמעון וכן באפר כירה שהוסק ביום טוב נראה דמודה ר"ש דאסור לכסות בו אא"כ ראוי לצלות בו ביצה כדאמר בפרק קמא דביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/ח/א|דף ח.]]}}:
'''{{עוגן1|כל}} שכן דהוי ליה נולד ואסיר.''' ואע"ג דמשקין בפירי נמי אמרינן בפסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/לג/ב|דף לג:]]}} דמבלע בליעי אפ"ה לא מתסרי משום נולד אי לא גזרינן שמא יסחוט דמים בעבים בליעי טפי ואינה ניכרין כמו משקין בפירי ואפילו לא היו ניכרין משקין בפירי כלל לא חשיבי נולד כיון דמעיקרא נמי הוי אוכל אוכלא דאיפרת הוא וא"ת ולימא הא רבי שמעון היא דלית ליה מוקצה ולית ליה נולד כדאיתא בריש ביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/ב/א|דף ב.]]}}{{הערה|הקשו התוספות מהמבואר בביצה שמאן דלית ליה מוקצה לית ליה נולד ולא הקשו מהמבואר בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/כט/א|כט.]]}} דמפורש דדעת רבי שמעון שמסיקין בשברי כלים אף שהוא נולד, לפי שאפשר לחלק בין נולד דשברי כלים שהכלי היה בעולם רק שנשבר ובין נולד דביצה ומיא בעיבא, וכמו שביארו התוספות ריש ביצה {{ממ|[[תוספות/ביצה/ב/א#קא|ב. ד"ה קא]]}}.}} וי"ל דבנולד כה"ג דדבר חדש שלא בא לעולם כל עיקר מודה רבי שמעון{{הערה|אף שבגמרא בביצה מבואר (כביאור התוס' שם) שר"ש פליג בין בנולד דשברי כלים שישנו בעולם ובין בנולד דביצה דליתא בעולם, מכל מקום נולד דמיא בעיבא גרע טפי, כן ביאר המהרש"ל {{ממ|[[מהרש"ל/ביצה/ב/א|ביצה שם]]}} וכ"כ מהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי הלכות/ביצה/ב/א|שם]]}} בדעת התוספות כאן.}} וכן באפר כירה שהוסק ביום טוב נראה דמודה ר"ש דאסור לכסות בו אא"כ ראוי לצלות בו ביצה כדאמר בפרק קמא דביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/ח/א|דף ח.]]}}:


'''{{עוגן1|נהרות}} המושכין.''' פ"ה אפי' הן של יחיד ונראה שדקדק דאי הוה של רבים דווקא מאי איריא נהרות אפי' מים מכונסים נמי אמרי' לעיל כרגלי הממלא והיינו כרגלי כל אדם דהכא כדפרישי' לעיל דהכל אחד וכן מוכח בפרק בתרא דביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/לט/א|דף לט.]]}} דבשל יחיד מיירי דפריך מהך דהכא אמתני' דהתם דקתני בור של יחיד כרגלי היחיד ומיהו שם לא פירש רש"י כרגלי הממלא וכרגלי כל אדם בענין אחד ור"ת מפרש אפילו מיירי בשל רבים מדקדק שפיר דדווקא משום דניידי לא קנו שביתה אבל מכונסים דקנו שביתה יש להם אלפים אמה לכל רוח כרבי יוחנן בן נורי:
'''{{עוגן1|נהרות}} המושכין.''' פ"ה אפי' הן של יחיד ונראה שדקדק דאי הוה של רבים דווקא מאי איריא נהרות אפי' מים מכונסים נמי אמרי' לעיל כרגלי הממלא והיינו כרגלי כל אדם דהכא כדפרישי' לעיל דהכל אחד וכן מוכח בפרק בתרא דביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/לט/א|דף לט.]]}} דבשל יחיד מיירי דפריך מהך דהכא אמתני' דהתם דקתני בור של יחיד כרגלי היחיד ומיהו שם לא פירש רש"י כרגלי הממלא וכרגלי כל אדם בענין אחד ור"ת מפרש אפילו מיירי בשל רבים מדקדק שפיר דדווקא משום דניידי לא קנו שביתה אבל מכונסים דקנו שביתה יש להם אלפים אמה לכל רוח כרבי יוחנן בן נורי:
שורה 13: שורה 13:
'''{{עוגן1|דאמר}} שמואל הלכה כדברי המיקל באבל.''' אפילו ביחיד במקום רבים נראה דלעולם הלכה כדברי המיקל באבל וחוץ מזו לאו למעוטי שאר מקומות דאבל קאמר כדקאמר אבילות הוא דאקילו ביה רבנן וכן מוכיח בהדיא פרק בתרא דמו"ק {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/יט/ב|דף יט:]]}} גבי אבא שאול ורבנן גבי קובר את מתו ג' ימים לפני הרגל וגבי בא ממקום קרוב פלוגתא דרשב"ג ורבנן {{ממ|[[בבלי/עירובין/כב/א|דף כב.]]}} וא"ת כיון דאפי' יחיד במקום רבים אמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל למה ליה לשמואל למיפסק בפרק בתרא דמו"ק {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/כד/א|דף כד.]]}} כרשב"ג דאמר ר"ה ויום הכפורים כרגלים ויש לומר דקמ"ל אפי' ביחיד במקום רבים כדאמר לעיל ונראה אפי' ביום ראשון של אבילות דהוי דאורייתא כדאמר בה"ג דהלכה כדברי המיקל באבל מידי דהוי כהלכה כדברי המיקל בעירוב דמשמע לעיל דאפילו הוי דאורייתא הלכה כדברי המיקל מדקאמר מכדי עירובין דרבנן מה לי יחיד במקום וכו' משמע דאי הוה דאורייתא ניחא דצריכי וכן מוכח בפ' יש בכור {{ממ|[[בבלי/בכורות/מט/א|בכורות דף מט.]]}} גבי פלוגתא דר"ע ורבנן דאמר רב אשי הכל מודים לענין אבילות דיום ל' כשלפניו דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל ואפילו ביום ראשון אינו נוהג אבילות וזה לשון ה"ג היכא דשכיב שכיבא ביום טוב ראשון או ביום טוב שני או בחולו של מועד או בי"ט ראשון של יום טוב אחרון אינו נוהג אבילות{{הערה|המשך הדיבור ב[[תוספות/עירובין/מו/ב|עמוד ב]].}}
'''{{עוגן1|דאמר}} שמואל הלכה כדברי המיקל באבל.''' אפילו ביחיד במקום רבים נראה דלעולם הלכה כדברי המיקל באבל וחוץ מזו לאו למעוטי שאר מקומות דאבל קאמר כדקאמר אבילות הוא דאקילו ביה רבנן וכן מוכיח בהדיא פרק בתרא דמו"ק {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/יט/ב|דף יט:]]}} גבי אבא שאול ורבנן גבי קובר את מתו ג' ימים לפני הרגל וגבי בא ממקום קרוב פלוגתא דרשב"ג ורבנן {{ממ|[[בבלי/עירובין/כב/א|דף כב.]]}} וא"ת כיון דאפי' יחיד במקום רבים אמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל למה ליה לשמואל למיפסק בפרק בתרא דמו"ק {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/כד/א|דף כד.]]}} כרשב"ג דאמר ר"ה ויום הכפורים כרגלים ויש לומר דקמ"ל אפי' ביחיד במקום רבים כדאמר לעיל ונראה אפי' ביום ראשון של אבילות דהוי דאורייתא כדאמר בה"ג דהלכה כדברי המיקל באבל מידי דהוי כהלכה כדברי המיקל בעירוב דמשמע לעיל דאפילו הוי דאורייתא הלכה כדברי המיקל מדקאמר מכדי עירובין דרבנן מה לי יחיד במקום וכו' משמע דאי הוה דאורייתא ניחא דצריכי וכן מוכח בפ' יש בכור {{ממ|[[בבלי/בכורות/מט/א|בכורות דף מט.]]}} גבי פלוגתא דר"ע ורבנן דאמר רב אשי הכל מודים לענין אבילות דיום ל' כשלפניו דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל ואפילו ביום ראשון אינו נוהג אבילות וזה לשון ה"ג היכא דשכיב שכיבא ביום טוב ראשון או ביום טוב שני או בחולו של מועד או בי"ט ראשון של יום טוב אחרון אינו נוהג אבילות{{הערה|המשך הדיבור ב[[תוספות/עירובין/מו/ב|עמוד ב]].}}
{{שומר דף בבלי|עד}}
{{שומר דף בבלי|עד}}


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט