ברכת שמואל/פרשת תצוה: הבדלים בין גרסאות בדף

==פרשת תצוה==

'''המדרש''' הזה הוא תמוה וכבר צווחו בו קמאי דקמאי, ואף אני לא אמנע מלפרשו בשני פנים, וקודם שנבוא אל הביאור נבאר מתחילה מדרש תנחומא ריש פ' כי תשא וז"ל: והשובע לעשיר אינו מניח לו לישון {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/ה#יא|קהלת ה, יא]]}} זה משה שהי' לומד תורה לישראל, והדריכן למצות ונתן להם סדרי תורה ופרשיות שיהיו קוראים בהם בכל שבת ושבת ובכל חודש וחודש ובכל מועד והם מזכירים אותו בכל פרשה ופרשה, ובפרשת שקלים אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע משאני מת אין אני נזכר, א"ל הקב"ה חייך כשם שאתה עומד עכשיו ונותן להם פרשת שקלים ואתה זוקף את ראשם, כך בכל שנה ושנה שקוראין אותה לפני כאלו אתה עומד שם באותה שעה וזוקף את ראשם, מנין ממה שקרינו בענין וידבר ה' אל משה לאמר כי תשא את ראש בני ישראל. שא אין כתיב אלא כי תשא עכ"ל. והוא תמוה. הנה המאמר הזה צווח דרשוני וחיו כי כולה מוקשה הוא, דלמה הי' מתיירא משה דוקא בפרשת שקלים שכשימות לא יהי' נזכר ולא הי' מתיירא בשום פרשה שבתורה. ועוד מה השיב לו הקב"ה חייך וכו', היאך מוכח מזה שיזכירו אותו ג"כ אחר מותו מדכתיב כי תשא ולא כתיב שא. ולא מצאתי שום מפרש ששם לבו לפרש זה המאמר. והנלע"ד לפרשו ע"פ גמרא במגילה: חל להיות ראש חדש אדר בשבת פרשת תצוה היאך קוראין, ר' יצחק נפחא אמר קורין ששה גברי בפרשת ואתה תצוה וחד גברי מן פסוק כי תשא את ראש עד ועשית כיור, ואביי ס"ל דא"כ לא מיחזי שיקרא השביעי לשם פרשת שקלים, דאמרי אינשי דבכאן הוא סליק פ' תצוה, אלא ס"ל לאביי דכופלין אותה דהיינו שקורין ששה מן ואתה תצוה עד ועשית כיור, והשביעי חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית כיור וכופלין פרשת שקלים. ואיתא בזוהר דבשביל שאמר משה מחני נא מספריך, לכן נענש שלא נזכר שמו בפרשת של תצוה. וכתב האר"י ז"ל אף דמשה לא כתוב בפירוש בואתה תצוה אעפ"כ נרמז הוא בנעלם, כי יש בפ' תצוה ק"א פסוקים כמנין מיכא"ל, והנעלם של משה הוא ג"כ ק"א כזה: דנעלם מן מ"ם הוא '''מ'''', ומן אות שי"ן '''י"ן''', ומן אות ה"א '''א''''. נמצא עולה הכל ק"א מנין מיכא"ל. ולכן נראה לי לומר דזהו כוונת התרגום יונתן בפסוק ואל משה אמר עלה אל ה'. ופירש התרגום ולות משה אמר מיכאל שרכן חכמתא וכו' סק אל ה' עכ"ל. והוא תמוה מנ"ל להתרגום הא שהיה מיכאל דילמא הי' מלאך אחר, ונ"ל לפרש כוונת התרגום הנ"ל ע"פ מ"ש הזוהר הנ"ל, דהנעלם מן משה הוא ק"א מנין מיכא"ל שהוא שר החכמה, וזהו הסוד והחכמה מאי"ן תמצא {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כח#יב|איוב כח, יב]]}}, כמנין מיכא"ל הוא מנין מאי"ן והוא ממונה על הזכרון, ומלאך אחד הוא ברקיע שנקרא מ"ס גימטריא מא"ה הוא ממונה על השכחה, ונ"ל דזהו כוונת רז"ל בגמרא {{ממ|[[בבלי/חגיגה/ט/ב|חגיגה ט:]]}} אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד פעמים. כי מי ששונה מאה פעמים אפשר שיבא לידי שכחה כי שר מ"ס הוא גימטריא ק' והוא ממונה על השכחה, משא"כ מי ששונה ק"א פעמי' אז בוודאי לא ישכח, כי ק"א הוא גימטריא מיכא"ל שר החכמה והזכרון, ולז"א והחכמה מאי"ן תמצא, ר"ל כשתרצה להיות חכם שלא תשכח שום דבר מלמודך אזי תלמוד כמנין מאי"ן גימטריא ק"א, ונ"ל דזהו כוונת התרגום ואל משה שהוא מיכא"ל, ר"ל מה ששייך למשה לתשלום האותיות שהוא הנעלם גימטריא ק"א, והוא גימטריא מיכא"ל שהוא שר החכמה כמנין מאי"ן שהוא הנעלם של משה, אמר למשה עלה אל ה', ודייק מתיבת וא"ל ר"ל מה ששייך למשה שהוא הנעלם שמספרו הוא ק"א והוא מיכא"ל, ולכן שפיר פירש ולות משה אמר מיכאל שרכן חוכמתא סק אל ה'. ועפ"ז נראה לפרש שירת צפורת כרמים דאומרת שירה: שיר המעלות אשא עיני אל ההרים מאי"ן יבא עזרי. דלכאורה יש להבין למה אמרה צפורת כרמים דווקא פסוק זה ולא שום פסוק אחר מתורה נביאים כתובים, ולדרכינו הוא נכון רק בהקדים מ"ש רז"ל בגמרא דשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/צ/ב|עיין בדף צ:]]}}: צפורת כרמים למאי חזי', אמר ר' עקיבא לאובנתא דלבא. פירש רש"י: לחכמת הזכרון. נמצא דישנו ב' דברים למעלת הזכרון, או צפורת כרמים או שישנה פרקו ק"א פעמים. והנה הציפורת כרמים לא רצתה לתלות המעלה שהיא טובה לחוד לחכמת הזכרון, ולכן אמרה אף שאני מועיל לחכמת הזכרון מ"מ שיר המעלות אשא עיני אל ההרים. ודרשו רז"ל אל ההורים, למלפניי ולמעבדניי. אלו התלמידי חכמים, מכל מקום מאי"ן יבא עזרי. ר"ל כי אני איני מועיל כי אם עזרתי יהיה מאי"ן כמנין ק"א, וצריך ללמוד ק"א פעמים, ואינו דומה מי ששונה מאה פעמי' למי ששונה פרקו מאה ואחד וכמדובר ודו"ק. ובזה יובן המדרש תנחומא הנ"ל, והוא כשנשלמה התורה על הסדר ביום שמת משה וסידר להם הפרשיות מה שיקראו בכל שבת ושבת ובכל חודש וימים טובים ולא הי' מתיירא בשום פרשה, כיון דמיום שנולד משה הוא נזכר בכל פרשה, וכאלו עודינו חי ושפתותיו דובבים, אכן כשהגיע משה לפרשת שקלים הי' מתיירא כשיארע פרשת שקלים בפרשת תצוה, ואז יקראו ששה גברי בפרשת תצוה, והשביעי יקרא מכי תשא את ראש בני ישראל עד ועשית כיור, ומדלגין הפסוק וידבר ה' אל משה לאמר. וא"כ לא יהי' משה נזכר בפרשת שקלים כיון דמתחילין לקרות השביעי בפסוק כי תשא את ראש בני ישראל. ואי ס"ל כמ"ד דכופלין, דקורין ששה גברי מן ואתה תצוה עד ועשית כיור, ואחר כך חוזרין ומתחילין וידבר ה' אל משה לאמר כי תשא עד ועשית כיור, וא"כ הרי כבר הי' משה נענש שלא הוזכר שמו בפ' תצוה מטעם שאמר מחני נא מספרך, ואמרינן אעפ"י כן הנעלם שלו הוא נרמז בתצוה כנ"ל, וא"כ כשאנו אומרים שקורין ששה גברי מן ואתה תצוה עד ועשית כיור, יאמרו הבריות דפרשה חדא היא ואין משה נרמז בו, ואין לומר דמדלגי' הפסוק וידבר ה' אל משה, דא"כ פשיטא ק' דלא יהי' נזכר. והשיב לו הקב"ה חייך כשם שאתה עומד עליהם עכשיו וזוקף את ראשיהם של ישראל כך כשיהיו קוראים בפ' שקלים יזכירו אותך, דאתה ס"ל דיהיו מתחילין מן הפסוק כי תשא ולא מן וידבר ה' אל משה, כי ס"ל דיהיו מתחילין מן וידבר ה' ממה שקרינן בענין וידבר ה', וא"כ בממה נפשך יזכרו אותך אף דיעשו כר' יצחק נפחא דיקראו ששה בפ' תצוה וחד בכי תשא, אעפ"כ לא אתי למיטעי לומר דסליק פרשת תצוה אצל ועשית, כאשר הקשה אביי דהא אמרתי לך שיקראו וידבר ה' אל משה לאמר כי תשא, ע"כ מוכח דזה לא שייך לפ' תצוה, כי אז קשה למה יזכירו אותך בפ' תצוה, והא אתה נענש דלא יהיו מזכירין אותך בתצוה כי אם הנעלם, ויהיו יודעין כולם דע"כ שייך הפרשה זו לפרשת שקלים, וא"כ יזכירו אותך בכל שנה ודו"ק (עיין לקמן פ' כי תשא מ"ש שם דרך אחר):