ברכת שמואל/פרשת נח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
<big>'''מה כתיב למעלה מן הענין ויאמר ה' לא ידון רוחי גו' בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ו#ג|בראשית ו, ג]]}}. <big>'''ודרשו רז"ל'''</big> {{ממ|[[פרקי דרבי אליעזר/לב|פרקי דרבי אליעזר פרק ל"ב]]}} <big>'''בשגם זה משה שהיו ימיו מאה ועשרים שנה:'''</big> עכל"ה.
<big>'''מה כתיב למעלה מן הענין ויאמר ה' לא ידון רוחי גו' בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ו#ג|בראשית ו, ג]]}}. <big>'''ודרשו רז"ל'''</big> {{ממ|[[פרקי דרבי אליעזר/לב|פרקי דרבי אליעזר פרק ל"ב]]}} <big>'''בשגם זה משה שהיו ימיו מאה ועשרים שנה:'''</big> עכל"ה.


'''ובזה''' יש לבאר הכתוב בקהלת, יש הבל אשר נעשה תחת השמש אשר יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים וגו' אמרתי שגם זה הבל {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/ח#יד|קהלת ח, יד]]}}. ולכאורה הכתוב אינו מובן. אמנם נראה לפרש ע"פ הגמרא דברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ז/א|ז.]]}}: אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע הודעני נא את דרכיך {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לג#יג|{שמות לג, יג]]}}, מפני מה יש צדיק וטוב וצדיק ורע לו, רשע וטוב לו רשע ורע לו. ומשני הגמרא צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק, צדיק ורע לו צדיק בן רשע. רשע וטוב לו רשע בן צדיק, רשע ורע לו רשע בן רשע. ופריך בגמרא איני והכתיב לא יומתו אבות על וכו' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כד#טז|דברים כד, טז]]}}. וכתיב פוקד עון אבות {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לד#ז|שמות לד, ז]]}}, ורמינן קרא אהדדי ומשנינן כאן כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם כאן כשאין אוחזין. וא"כ משמע כשהבן צדיק אף האב רשע אפילו הכי טוב לו. אלא הכי קאמר צדיק וטוב לו צדיק גמור וצדיק ורע לו צדיק שאינו גמור, רשע ורע רשע גמור, רשע וטוב לו רשע שאינו גמור. הנה המפרשים ז"ל הוכיחו דגם התירוץ הראשון נמי קאי כמו שאכתוב לקמן הטעם בע"ה. ואמנם לדעת המקובלים קאי אגלגול דאם הוא צדיק בן צדיק בגלגול, שנשמתו בא מצדיק אחר אז הוא טוב, ואם הוא צדיק בן רשע בגלגולו אז רע לו, וכן אצל רשע אמרינן כן דאם הוא רשע בן צדיק בגלגול ואז טוב לו וכו'. והנה חוץ לדרכינו מצאתי שיטה אחת בשם חכמי קשטיל"א שכתבו על ענין מפני מה יש צדיק וטוב לו וכו' ורשע וטוב לו וכו', הוא הענין כן דהעולם נידון אחר רובו, ובשעה שהעולם הוא שקול מחצה זכיות ומחצה עוונות וצדיק עשה באותו זמן עבירה א' וא"כ הוא מכריע את כל העולם לכף חובה אז רע, ואם עשה מצוה באותו זמן וא"כ מכריע להעולם לכף זכות ואז טוב לו, וכן הוא הענין אצל הרשע באם דעשה מצוה א' באותו זמן וא"כ הוא מכריע את העולם לכף זכות אז טוב לו אף שהוא רשע גמור וכו'. ועפ"ז נ"ל לפרש מ"ש רז"ל במסכת אבות {{ממ|[[משנה/אבות/ג#טו|אבות ג, טו]]}} ובטוב העולם נידון והכל הוא לפי רוב המעשה. ולפום ריהטא אינו מובן דברי רז"ל, אכן לפי מ"ש אתי שפיר דבא התנא להודיע שבטוב העולם נידון והקב"ה משלם לאיש כמפעלו, והוקשה דהא מצינו צדיק וטוב ורשע ורע לו, וא"כ זה הוא אינו בטוב. לזה בא ומתרץ הקושיה הנ"ל במאמרו והכל לפי רוב המעשה. ולכן אל תתמה על החפץ והכל לפי רוב המעשה דייקא דהעולם נידון אחר רובו, וא"כ אף שהוא צדיק גמור ועשה עבירה בשעה שהעולם הוא שקול מחצה על מחצה הוא רע לו, וכן אצל רשע אף שהוא רשע גמור כשעושה מצוה בשעה שהעולם הוא מחצה על מחצה אז אשרי לו ולדורו שהכריע את העולם לכף זכות, וכן להיפוך כשעשה עבירה אוי לו ולדורו שהכריע לכף חובה. וא"כ שפיר קאמר ובטוב העולם נידון והכל לפי רוב המעשה וק"ל. והנה לדעת המקובלים דקאי אגלגול דהיינו אף אם אביו הוא צדיק והוא ג"כ רק שנשמתו הוא בא מגלגול רשע אז הוא רע לו, וכן להיפוך אם הוא בן רשע ממש רק שנשמתו הוא בא מגלגול צדיק הוא טוב לו. נ"ל לפרש המדרש רבה פ' (לך לך) {{ממ|[[מדרש רבה/בראשית/נז#ד|פרשת וירא]]}}. ויהי אחר הדברים האלה וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כב#א|בראשית כב, א]]}}. מלמד שהיה אברהם נתיירא שמא יסורין באים עליו, כיון שהוגד לו שנולד עוץ זה איוב הוא שמח. והוא תמוה מאוד דמה היה נתיירא אברהם מתחילה שיבא יסורין עליו ואח"כ נתקררה דעתו אחר שמעו מלידת איוב, ואיוב מאי בעי הכא. אמנם לדעת המקובלים הנ"ל אתי שפיר, והוא דידוע דאיוב היה גלגול מנשמת תרח כמ"ש תם אני לא אדע נפשי וכו' {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ט#כא|איוב ט, כא]]}} (ועיין לקמן פ' לך לך מ"ש שם ותמצא נחת). וא"כ הוא מובן דמתחילה היה נתיירא אברהם שמא יסורין באים עליו אף שהוא צדיק גמור מאחר שהוא היה בן רשע, וצדיק בן רשע הוא רע לו כתירוץ הראשון שבגמרא הנ"ל, אף שהיה קשה לו קושית הגמרא והא כתיב ובנים לא יומתו בעון אבות וכו' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כד#טז|דברים כד, טז]]}}. ואם תאמר דצדיק ורע לו או טוב לו קאי אגלגול לדעת המקובלים וא"כ לא היה לו לאברהם להתיירא, דאפשר היה נשמת אברהם מנשמת צדיק אחר בסוד הגלגול וכנ"ל, אבל זה אינו דמהיכי תיסק אדעתיה דאברהם להוכיח דקאי אסוד הגלגול, הלא עדיין לא נתגלגל נשמת תרח ומאן מוכח דהאי סברא היא אמיתית. אכן אחר שהוגד לו שנולד עוץ זה איוב והוא איש תם וישר ואפילו הכי רע לו, וקשה הלא היה צדיק גמור ולמה יהיה רע לו, אלא ע"כ מאחר שהוא צדיק בן רשע בגלגול ולכן רע לו, וא"כ נתקררה דעתו של אברהם דאף שאביו הי' רשע אפילו הכי טוב לו לאברהם, מאחר דיש לומר דאברהם הוא בן צדיק בגלגול, ומזה מוכח כדעת המקובלי'. ונחזור לענינינו רק נקדים מ"ש הזוהר בסוד הגלגול, ומאריך שם שסוד הגלגול מוכח ממשה שהוא הבל, וזהו שאמר הכתוב בשג"ם זה הב"ל שהוא מתגלגל בכל דור ודור, ולכך יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים דגלגולא גרים להון דתייתי עלייהו כעובדא דרשיעא כו'. וא"כ לפי זה הכי קאמר קהלת, אם יפלא בעיניך ותאמר יש הבל אשר נעשה תחת השמש אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים, צדיק ורע לו, והלא בטוב העולם נידון, והלא זה אינו בטוב וחלילה להיות צדיק כרשע. לכן אמר שלמה אל תתמה על זה כי גם זה הוא משפט צדק וישר מאחר שצדיק זה הוא בן רשע מנשמתו בגלגול ולכן הוא רע לו, וכמו שנתבאר לעיל. ושמא תאמר מאן יימר דזה הסברא דגלגל הוא אמת, שמא ליכא רמז והוכחה לגלגול בעולם. לזה אמר שג"ם זה הב"ל, ר"ל שגם הוא משה הוא גלגול הבל, א"כ משה הוא עיקר לימוד הגלגול כדעת הזוהר הנ"ל, וא"כ העולם הוא נידון בטוב. (עיין לקמן פ' תולדות מ"ש בזה בריש הפרשה יעיין שם). ודו"ק:  
'''ובזה''' יש לבאר הכתוב בקהלת, יש הבל אשר נעשה תחת השמש אשר יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים וגו' אמרתי שגם זה הבל {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/ח#יד|קהלת ח, יד]]}}. ולכאורה הכתוב אינו מובן. אמנם נראה לפרש ע"פ הגמרא דברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ז/א|ז.]]}}: אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע הודעני נא את דרכיך {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לג#יג|שמות לג, יג]]}}, מפני מה יש צדיק וטוב וצדיק ורע לו, רשע וטוב לו רשע ורע לו. ומשני הגמרא צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק, צדיק ורע לו צדיק בן רשע. רשע וטוב לו רשע בן צדיק, רשע ורע לו רשע בן רשע. ופריך בגמרא איני והכתיב לא יומתו אבות על וכו' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כד#טז|דברים כד, טז]]}}. וכתיב פוקד עון אבות {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לד#ז|שמות לד, ז]]}}, ורמינן קרא אהדדי ומשנינן כאן כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם כאן כשאין אוחזין. וא"כ משמע כשהבן צדיק אף האב רשע אפילו הכי טוב לו. אלא הכי קאמר צדיק וטוב לו צדיק גמור וצדיק ורע לו צדיק שאינו גמור, רשע ורע רשע גמור, רשע וטוב לו רשע שאינו גמור. הנה המפרשים ז"ל הוכיחו דגם התירוץ הראשון נמי קאי כמו שאכתוב לקמן הטעם בע"ה. ואמנם לדעת המקובלים קאי אגלגול דאם הוא צדיק בן צדיק בגלגול, שנשמתו בא מצדיק אחר אז הוא טוב, ואם הוא צדיק בן רשע בגלגולו אז רע לו, וכן אצל רשע אמרינן כן דאם הוא רשע בן צדיק בגלגול ואז טוב לו וכו'. והנה חוץ לדרכינו מצאתי שיטה אחת בשם חכמי קשטיל"א שכתבו על ענין מפני מה יש צדיק וטוב לו וכו' ורשע וטוב לו וכו', הוא הענין כן דהעולם נידון אחר רובו, ובשעה שהעולם הוא שקול מחצה זכיות ומחצה עוונות וצדיק עשה באותו זמן עבירה א' וא"כ הוא מכריע את כל העולם לכף חובה אז רע, ואם עשה מצוה באותו זמן וא"כ מכריע להעולם לכף זכות ואז טוב לו, וכן הוא הענין אצל הרשע באם דעשה מצוה א' באותו זמן וא"כ הוא מכריע את העולם לכף זכות אז טוב לו אף שהוא רשע גמור וכו'. ועפ"ז נ"ל לפרש מ"ש רז"ל במסכת אבות {{ממ|[[משנה/אבות/ג#טו|אבות ג, טו]]}} ובטוב העולם נידון והכל הוא לפי רוב המעשה. ולפום ריהטא אינו מובן דברי רז"ל, אכן לפי מ"ש אתי שפיר דבא התנא להודיע שבטוב העולם נידון והקב"ה משלם לאיש כמפעלו, והוקשה דהא מצינו צדיק וטוב ורשע ורע לו, וא"כ זה הוא אינו בטוב. לזה בא ומתרץ הקושיה הנ"ל במאמרו והכל לפי רוב המעשה. ולכן אל תתמה על החפץ והכל לפי רוב המעשה דייקא דהעולם נידון אחר רובו, וא"כ אף שהוא צדיק גמור ועשה עבירה בשעה שהעולם הוא שקול מחצה על מחצה הוא רע לו, וכן אצל רשע אף שהוא רשע גמור כשעושה מצוה בשעה שהעולם הוא מחצה על מחצה אז אשרי לו ולדורו שהכריע את העולם לכף זכות, וכן להיפוך כשעשה עבירה אוי לו ולדורו שהכריע לכף חובה. וא"כ שפיר קאמר ובטוב העולם נידון והכל לפי רוב המעשה וק"ל. והנה לדעת המקובלים דקאי אגלגול דהיינו אף אם אביו הוא צדיק והוא ג"כ רק שנשמתו הוא בא מגלגול רשע אז הוא רע לו, וכן להיפוך אם הוא בן רשע ממש רק שנשמתו הוא בא מגלגול צדיק הוא טוב לו. נ"ל לפרש המדרש רבה פ' (לך לך) {{ממ|[[מדרש רבה/בראשית/נז#ד|פרשת וירא]]}}. ויהי אחר הדברים האלה וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כב#א|בראשית כב, א]]}}. מלמד שהיה אברהם נתיירא שמא יסורין באים עליו, כיון שהוגד לו שנולד עוץ זה איוב הוא שמח. והוא תמוה מאוד דמה היה נתיירא אברהם מתחילה שיבא יסורין עליו ואח"כ נתקררה דעתו אחר שמעו מלידת איוב, ואיוב מאי בעי הכא. אמנם לדעת המקובלים הנ"ל אתי שפיר, והוא דידוע דאיוב היה גלגול מנשמת תרח כמ"ש תם אני לא אדע נפשי וכו' {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ט#כא|איוב ט, כא]]}} (ועיין לקמן פ' לך לך מ"ש שם ותמצא נחת). וא"כ הוא מובן דמתחילה היה נתיירא אברהם שמא יסורין באים עליו אף שהוא צדיק גמור מאחר שהוא היה בן רשע, וצדיק בן רשע הוא רע לו כתירוץ הראשון שבגמרא הנ"ל, אף שהיה קשה לו קושית הגמרא והא כתיב ובנים לא יומתו בעון אבות וכו' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כד#טז|דברים כד, טז]]}}. ואם תאמר דצדיק ורע לו או טוב לו קאי אגלגול לדעת המקובלים וא"כ לא היה לו לאברהם להתיירא, דאפשר היה נשמת אברהם מנשמת צדיק אחר בסוד הגלגול וכנ"ל, אבל זה אינו דמהיכי תיסק אדעתיה דאברהם להוכיח דקאי אסוד הגלגול, הלא עדיין לא נתגלגל נשמת תרח ומאן מוכח דהאי סברא היא אמיתית. אכן אחר שהוגד לו שנולד עוץ זה איוב והוא איש תם וישר ואפילו הכי רע לו, וקשה הלא היה צדיק גמור ולמה יהיה רע לו, אלא ע"כ מאחר שהוא צדיק בן רשע בגלגול ולכן רע לו, וא"כ נתקררה דעתו של אברהם דאף שאביו הי' רשע אפילו הכי טוב לו לאברהם, מאחר דיש לומר דאברהם הוא בן צדיק בגלגול, ומזה מוכח כדעת המקובלי'. ונחזור לענינינו רק נקדים מ"ש הזוהר בסוד הגלגול, ומאריך שם שסוד הגלגול מוכח ממשה שהוא הבל, וזהו שאמר הכתוב בשג"ם זה הב"ל שהוא מתגלגל בכל דור ודור, ולכך יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים דגלגולא גרים להון דתייתי עלייהו כעובדא דרשיעא כו'. וא"כ לפי זה הכי קאמר קהלת, אם יפלא בעיניך ותאמר יש הבל אשר נעשה תחת השמש אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים, צדיק ורע לו, והלא בטוב העולם נידון, והלא זה אינו בטוב וחלילה להיות צדיק כרשע. לכן אמר שלמה אל תתמה על זה כי גם זה הוא משפט צדק וישר מאחר שצדיק זה הוא בן רשע מנשמתו בגלגול ולכן הוא רע לו, וכמו שנתבאר לעיל. ושמא תאמר מאן יימר דזה הסברא דגלגל הוא אמת, שמא ליכא רמז והוכחה לגלגול בעולם. לזה אמר שג"ם זה הב"ל, ר"ל שגם הוא משה הוא גלגול הבל, א"כ משה הוא עיקר לימוד הגלגול כדעת הזוהר הנ"ל, וא"כ העולם הוא נידון בטוב. (עיין לקמן פ' תולדות מ"ש בזה בריש הפרשה יעיין שם). ודו"ק:  


ובמדרש ילקוט פ' האזינו וז"ל: <big>'''הצור תמים התקיף, פעלו פעולתו שלימה עם באי העולם, ואין אחד מהן שיסתכל ויאמר מה ראו דור המבול שישטפו במים. ומה ראו אנשי המגדל שנתפזרו. ומה ראו אנשי סדום ועמורה להשטף באש וגפרית. ומה ראה אהרן ליטול את הכהונה. ומה ראה דוד ליטל את המלכות. ומה ראה קרח ועדתו שנבלעו בארץ, ת"ל כי כל דרכיו משפט, יושב עם כל א' וא' בדין ונותן לו הראוי לו, אל אמונה ואין עול:'''</big> עכל"ה.
ובמדרש ילקוט פ' האזינו וז"ל: <big>'''הצור תמים התקיף, פעלו פעולתו שלימה עם באי העולם, ואין אחד מהן שיסתכל ויאמר מה ראו דור המבול שישטפו במים. ומה ראו אנשי המגדל שנתפזרו. ומה ראו אנשי סדום ועמורה להשטף באש וגפרית. ומה ראה אהרן ליטול את הכהונה. ומה ראה דוד ליטל את המלכות. ומה ראה קרח ועדתו שנבלעו בארץ, ת"ל כי כל דרכיו משפט, יושב עם כל א' וא' בדין ונותן לו הראוי לו, אל אמונה ואין עול:'''</big> עכל"ה.

תפריט ניווט