12,989
עריכות
תוספות הרא"ש/סוכה/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(לע"נ מאב"ן זצ"ל) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
גמ'. '''ומאי''' שנא גבי מבוי דתני תקנתא [ולא תני חד] לישנא בתרויהו, והאי דלא פריך מההיא דתנן לקמן בפ' לולב הגזול או שהיו ענביו מרובים מעליו פסול ואם מיעטן כשר. והיינו פסול ותקנתא י"ל דלא פריך אלא מסוכה ומבוי שדינם שוה לענין גובהה ושינה לשון משנתו. ועוי"ל דגבי הדס אצטריך למתני תקנתא דסד"א כיון שגדל בפסול{{הערה|'''גם''' בתוספות תירצו כן. וכבר תמהו גדולי האחרונים ז"ל דלקמן בגמ' {{ממ|[[בבלי/סוכה/לג/ב|לג:]]}} משני דאיירי בתר דאגדיה וקמ"ל אגד הזמנה בעלמא ולאו כלום הוא. ולמה להו להתוס' להמציא תירוץ חדש. | גמ'. '''{{עוגן1|ומאי}}''' שנא גבי מבוי דתני תקנתא [ולא תני חד] לישנא בתרויהו, והאי דלא פריך מההיא דתנן לקמן בפ' לולב הגזול או שהיו ענביו מרובים מעליו פסול ואם מיעטן כשר. והיינו פסול ותקנתא י"ל דלא פריך אלא מסוכה ומבוי שדינם שוה לענין גובהה ושינה לשון משנתו. ועוי"ל דגבי הדס אצטריך למתני תקנתא דסד"א כיון שגדל בפסול{{הערה|'''גם''' בתוספות תירצו כן. וכבר תמהו גדולי האחרונים ז"ל דלקמן בגמ' {{ממ|[[בבלי/סוכה/לג/ב|לג:]]}} משני דאיירי בתר דאגדיה וקמ"ל אגד הזמנה בעלמא ולאו כלום הוא. ולמה להו להתוס' להמציא תירוץ חדש. | ||
{{ש}} | {{ש}} | ||
ועוד קשה דא"כ מאי פריך עלה דגמ' שם דמעטינהו אימת אילימא מקמי דאגדיה פשיטא. הא טובא אשמעינן דלא נימא כיון שגדל בפסול לית ליה תקנתא כמ"ש התוס' כאן. | ועוד קשה דא"כ מאי פריך עלה דגמ' שם דמעטינהו אימת אילימא מקמי דאגדיה פשיטא. הא טובא אשמעינן דלא נימא כיון שגדל בפסול לית ליה תקנתא כמ"ש התוס' כאן. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
'''סוכה דאורייתא תני פסולה.''' דאי הוה תנא ימעט חיישינן שמא יטעה איניש לומר ימעט לכתחלה ודיעבד כשירה. לכך דקדק התנא בלשונו דלא ליתי לידי איסורא דאורייתא ותני פסולה אע"ג דלא הוי לישנא מעליא כמו מיעוט. אבל במבוי דרבנן לא חייש ותני ימעט שהוא לישנא מעליא כדאשכחן בריש פסחים שעיקם הכתוב כמה אותיות שלא להוציא דבר מגונה מפיו. א"נ לשון ימעט משמע חומרא בעלמא מדרבנן ולא שייך למתני בפסולה דאורייתא. | '''{{עוגן1|סוכה}} דאורייתא תני פסולה.''' דאי הוה תנא ימעט חיישינן שמא יטעה איניש לומר ימעט לכתחלה ודיעבד כשירה. לכך דקדק התנא בלשונו דלא ליתי לידי איסורא דאורייתא ותני פסולה אע"ג דלא הוי לישנא מעליא כמו מיעוט. אבל במבוי דרבנן לא חייש ותני ימעט שהוא לישנא מעליא כדאשכחן בריש פסחים שעיקם הכתוב כמה אותיות שלא להוציא דבר מגונה מפיו. א"נ לשון ימעט משמע חומרא בעלמא מדרבנן ולא שייך למתני בפסולה דאורייתא. | ||
והא דאמר בפ' במה מדליקין נר חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי. אגב דבעי למיתני סוכה שהיא דאורייתא נקט נמי בנר חנוכה פסולה. א"נ אי הוה תני ימעט הוה משמע כמו שהיא מדולקת ישפילנה וזה אינו למ"ד הדלקה עושה מצוה ואפי' למ"ד הנחה עושה מצוה חיישינן שהרואה אומר לצורכו הוא דאדלקה כדאמרי' גבי הדליקה בפנים והוציאה לחוץ. והוה צריך למתני יכבנה וישפילנה וידליקנה להכי קיצר בלשונו ותנא פסולה: | והא דאמר בפ' במה מדליקין נר חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי. אגב דבעי למיתני סוכה שהיא דאורייתא נקט נמי בנר חנוכה פסולה. א"נ אי הוה תני ימעט הוה משמע כמו שהיא מדולקת ישפילנה וזה אינו למ"ד הדלקה עושה מצוה ואפי' למ"ד הנחה עושה מצוה חיישינן שהרואה אומר לצורכו הוא דאדלקה כדאמרי' גבי הדליקה בפנים והוציאה לחוץ. והוה צריך למתני יכבנה וישפילנה וידליקנה להכי קיצר בלשונו ותנא פסולה: | ||
'''כי עביד לי' דירת קבע שפיר דמי.''' אע"פ שיש לפ' קרא בדירה שאינה ראויה אלא לז' הימים למעוטי קבע מ"מ משמע לי' דקרא אתא לשיעורא לאורויי לן מדת גובהה כלומר בסוכה שאפשר לעשותה עראי ולא לפוסלה אם עשתה דירת קבע. וא"ת כיון דלא חיישינן אלא שתהא ראוי' לעשותה עראי ואע"פ שעושה אותה קבע שריא א"כ אמאי אמרי' גשמים סימן קללה בחג והלא יכול לקבוע הנסרים במסמרים שלא ירדו הגשמים בסוכה ואפי' את"ל דאסיר משום גזירת תקרה כי היכי דאמרינן לקמן בפרקין גבי פלוגתא דר"מ ור"י דמסככין בנסרים דאי מכשרת לה אתי למימר מה לי סוכה זו ומה לי לישן תחת תקרת הבית דהא ודאי פסול מדאורייתא דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל ימות השנה מ"מ כיון דלא אסיר אלא מדרבנן לא שייך למימר שיהיו הגשמים סימן קללה. וי"ל נהי דלא חיישינן לדפנות דאי עבד להו קבע. בסככה שעיקר הסוכה לשם החג בעי' עשיית עראי ומהאי טעמא נמי ניחא לר' זירא דדריש מדכ' סוכה תהיה לצל הא כתיב נמי למחסה ולמסתור מזרם וממטר ונבעי שלא ירדו גשמים לתוכה א"ו משום דבעי סככה עראי ואי עביד הכי הו"ל קבע: | '''{{עוגן1|כי}} עביד לי' דירת קבע שפיר דמי.''' אע"פ שיש לפ' קרא בדירה שאינה ראויה אלא לז' הימים למעוטי קבע מ"מ משמע לי' דקרא אתא לשיעורא לאורויי לן מדת גובהה כלומר בסוכה שאפשר לעשותה עראי ולא לפוסלה אם עשתה דירת קבע. וא"ת כיון דלא חיישינן אלא שתהא ראוי' לעשותה עראי ואע"פ שעושה אותה קבע שריא א"כ אמאי אמרי' גשמים סימן קללה בחג והלא יכול לקבוע הנסרים במסמרים שלא ירדו הגשמים בסוכה ואפי' את"ל דאסיר משום גזירת תקרה כי היכי דאמרינן לקמן בפרקין גבי פלוגתא דר"מ ור"י דמסככין בנסרים דאי מכשרת לה אתי למימר מה לי סוכה זו ומה לי לישן תחת תקרת הבית דהא ודאי פסול מדאורייתא דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל ימות השנה מ"מ כיון דלא אסיר אלא מדרבנן לא שייך למימר שיהיו הגשמים סימן קללה. וי"ל נהי דלא חיישינן לדפנות דאי עבד להו קבע. בסככה שעיקר הסוכה לשם החג בעי' עשיית עראי ומהאי טעמא נמי ניחא לר' זירא דדריש מדכ' סוכה תהיה לצל הא כתיב נמי למחסה ולמסתור מזרם וממטר ונבעי שלא ירדו גשמים לתוכה א"ו משום דבעי סככה עראי ואי עביד הכי הו"ל קבע: | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||