חיי אדם/ב/קמד: הבדלים בין גרסאות בדף

{{אות סעיף|ו}} ואם יש לחברו בידו ממון שיש לו תביעה עליה יודיענו אע"פ שחברו לא ידע מזה כלל, ועכ"פ יסדר לפני הרב ומו"ץ הענין בשלמות ובאמת בלא שקר, דאל"כ אינו אלא כגונב דעת העליון, וישאל היאך ינהג. כללו של דבר, כל דבר שבממון, לא יסמוך על הוראתו, כי היצר הרע יש לו התירים הרבה, כי אם ישאל למו"ץ שיורה לו הדרך ע"פ דרכי התורה, כדי שלא ישאר בידו ממון חברו בעול.

{{אות סעיף|יב}} כשיהיה סמוך לחשיכה שעה או ב' אוכלין סעודה המפסקת ואין לאכול אלא דברים הקלים להתעכל כדי שלא ימולא בטנו ולא יוכל להתפלל כראוי ולא יאכל דברים המחממים ולא מאכל חלב חמה אלא בשר עוף וכיוצא בו וצריך ליזהר מאד להוסיף מחול על הקודש מעט בענין שיפסיק האכילה מבע"י קצת קודם בהש"מ ותוס' עינוי הוא ג"כ מה"ת וחז"ל למדו כן מהפסוקים ומ"מ א"צ להפסיק בעוד יום גדול רק מעט קודם בה"שמ ואם הפסיק אכילתו בעוד יום גדול יכול לחזור ולאכול כל זמן שלא קיבל עליו תענית בעוד שהוא יום אך יש שכתבו שהמנהג שלאחר שאכלו אסור לאכול דבזה שמפסיקין הוי כאלו קיבל עליו בפה ולכן נכון שקודם ברכת המזון יאמר בפרוש שאינו מקבל עליו עוד התענית ונ"ל דמי שהיה בדעתו כן נמי מותר אבל בסתם אם נהג כך אסור ולא ראיתי מי שנהג כך ויש להחמיר דקבלה בלב הוי קבלה {{ממ|כן כתב המגן אברהם בסי' תקי"ב וכ"כ הגר"א דלכ"ע הוי קבלה דלא כרמגן אברהם}}.

{{אות סעיף|טו}} מצוה להרבות נרות בבתי כנסיות דכתיב לקדוש ה' מכובד זה יום הכיפורים שאין בו אכילה ושתיה מצוה לכבדו בנרות וכסות נקיה ונוהגין במדינתינו שכל בעה"ב עושה נר של שעוה לביתו וגם נוהגין לעשות נר בשביל נשמות אביו ואמו שמתו ואמנם גם בזה אדוקים מאד עד שמדליקין אפי' בהש"מ ויש למחות בידם ומ"מ ע"י נכרי נ"ל דמותר כיון שחושבין זה למצוה גדולה {{ממ|ע' בה' שבת כלל ה' סי' ו'}} ואם כבו הנרות ביוה"כ אסור לומר לנכרי לחזור להדליק וכן אסור לומר לנכרי לקבל שעוה הנוטף ואפילו לומר לו עיה"כ שידליק ויקבל השעוה אסור.