חיי אדם/ב/קמג: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 57 בתים ,  10 בספטמבר 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 22: שורה 22:
וראוי לאדם שירגיל א"ע בכל ימי השנה שיהיה רגיל בפיו בכל שעה התפלה שהתפלל דוד המלך הורני ה' דרכך הדריכני באמתך ויחד לבבי ליראה את שמך וטהר רעיוני ולבי לעבודתך וכיוצא באלו פסוקי יראה מובטח לו שינצל מכל חטא ופשיטא שהוא חוב גמור על כל אדם שילמוד בכל יום בספרי היראה אם מעט ואם הרבה שהו' יותר חיוב מכל למודו ואפי' אם יתבטל עי"ז מלימוד פרק משניו' או שאר לימוד כי מה ה' אלהיך מבקש ממך כי אם ליראה אותו וכדאיתא במשנה אם אין יראה אין תורה כי מה יועיל לו התורה אם אין דעתו לקיים ואמנם לא יספיק לו היראה לבד אם אינו לומד התורה כי אם אינו יודע מה לעשות מה יועיל לו היראה כדאית' שם במשנה אם אין תורה אין יראה ר"ל אין יראתו כלום הגם שבוודאי יותר טוב כאשר יהיה אדם ירא שמים אף שהוא עם הארץ יותר ויותר טוב מלמדן ואין לו יראה כמש"כ טוב איש רש הולך בתומו מעקש שפתים ר"ל טוב רש בתורה והולך בתומו מלומד תורה בלא יראה שנקרא תורתו רק עקשות פה ולכן כש"ד כל מה שיוכל אדם לעשות בכ"ז שיש לו פנאי לפנות מחשבתו וללמוד תורה ביום או בלילה ובתנאי שתהי' כוונתו לעשו' ולקיים כל מה שילמוד ולא ילמוד רק כדי לקיים מצות לימוד כ"א ללמוד ולעשות ואז תהי' תורתו רצויה.
וראוי לאדם שירגיל א"ע בכל ימי השנה שיהיה רגיל בפיו בכל שעה התפלה שהתפלל דוד המלך הורני ה' דרכך הדריכני באמתך ויחד לבבי ליראה את שמך וטהר רעיוני ולבי לעבודתך וכיוצא באלו פסוקי יראה מובטח לו שינצל מכל חטא ופשיטא שהוא חוב גמור על כל אדם שילמוד בכל יום בספרי היראה אם מעט ואם הרבה שהו' יותר חיוב מכל למודו ואפי' אם יתבטל עי"ז מלימוד פרק משניו' או שאר לימוד כי מה ה' אלהיך מבקש ממך כי אם ליראה אותו וכדאיתא במשנה אם אין יראה אין תורה כי מה יועיל לו התורה אם אין דעתו לקיים ואמנם לא יספיק לו היראה לבד אם אינו לומד התורה כי אם אינו יודע מה לעשות מה יועיל לו היראה כדאית' שם במשנה אם אין תורה אין יראה ר"ל אין יראתו כלום הגם שבוודאי יותר טוב כאשר יהיה אדם ירא שמים אף שהוא עם הארץ יותר ויותר טוב מלמדן ואין לו יראה כמש"כ טוב איש רש הולך בתומו מעקש שפתים ר"ל טוב רש בתורה והולך בתומו מלומד תורה בלא יראה שנקרא תורתו רק עקשות פה ולכן כש"ד כל מה שיוכל אדם לעשות בכ"ז שיש לו פנאי לפנות מחשבתו וללמוד תורה ביום או בלילה ובתנאי שתהי' כוונתו לעשו' ולקיים כל מה שילמוד ולא ילמוד רק כדי לקיים מצות לימוד כ"א ללמוד ולעשות ואז תהי' תורתו רצויה.


ולפי שהמתודה צריך עכ"פ להבין מה שהוא אומר ולומר הוידוי בנחת ומוטב לומר אשמנו פעם אחד בכוונה מלומר ג"פ במהירות ובלא כוונה ולפי שדברי הוידוי שתקנו קדמונינו הם כפולים ומכופלים ואינם מובנים לכל אדם לכן כתבתי פירושו לפי מה שלקטתי מספרי ראשונים. הנה ווידוי זה אשמנו נתקן ע"פ הפוסקים שא"צ לפרוט החטא ולכן תקנו אותו על שם הכנוים רעים שנתכנו בהם ישראל לגנאי ולפי שהחוטא פוגם בכ"ב אותיות התורה לכן תקנו ע"ס א"ב שיפרש כל אדם חטאיו בין האותיות כגון באשמנו יאמר אכלתי דבר איסור וכן בכולם:


'''אשמנו.''' ע"ש הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/הושע/ה#טו|הושע ה טו]]}} עד אשר יאשמו ובקשו פני והוא לשון ואשמה הנפש ההיא פי' הרמב"ן בחומש שהוא לשון שממה שמהראוי שתהי' הנפש שוממה ויכלול כאן אכלתי דברי' האסורים נבלות וטרפות שקצים ורמשים {{ממ|ובידוע שבעו"ה אין אדם כמעט שניצול מאכילת שרצים ולפעמים שלאחר שאכל הבשר נודע שהיתה נבילה וטרפה והאוכל דברים המוחזקים בתולעים כגון מאלינש והירק שקורין קראפע דומה כאוכל במזיד וזה ידוע ובדוק ומנוסה שכל הקאשיקעס שנוהגים שמניחים בם בשר ודגים הם מלאים תולעים וכל אדם יכול לבדוק כי כאשר יכה אותו על השולחן יפלו תולעים הרבה אין מספר וכן הרעסיטעש והנפות שתולים איזה ימים בחנות ומרתפים ואפי' בבתים יש בהם ג"כ תולעים לרוב}}. אכלתי בלא ברכה לפניו ולאחריו:
ולפי שהמתודה צריך עכ"פ להבין מה שהוא אומר ולומר הוידוי בנחת, ומוטב לומר אשמנו פעם אחד בכוונה מלומר ג' פעמים במהירות ובלא כוונה, ולפי שדברי הוידוי שתקנו קדמונינו הם כפולים ומכופלים ואינם מובנים לכל אדם, לכן כתבתי פירושו לפי מה שלקטתי מספרי ראשונים. הנה ווידוי זה אשמנו נתקן ע"פ הפוסקים שאין צריך לפרוט החטא, ולכן תקנו אותו על שם הכנוים רעים שנתכנו בהם ישראל לגנאי, ולפי שהחוטא פוגם בכ"ב אותיות התורה לכן תקנו על סדר א"ב שיפרש כל אדם חטאיו בין האותיות כגון באשמנו יאמר אכלתי דבר איסור וכן בכולם.


'''בגדנו.''' ע"ש הכתוב {{ממ|שם}} בה' בגדו כו'. מלת בגידה הוא כאשר יטיב אדם לחבירו וא"כ בודאי מהראוי שיחזיק לו טובה עבור זה ומכ"ש שלא יעשה כנגדו רעה וכשאינו עושה כן זה נקרא בגידה גדולה ואנו בוגדים בהקבשמטיב עמנו לעולם ונותן לנו חיים ופרנסה {{ממ|בגדנו בין אדם לחבירו וגמלנו לו רעה תחת טובה. אם בעל ח"ו בעילה אסורה יאמר בעלתי בעילות אסורות. וכבר כתבתי שנכון לכל אדם לומר כן שמא חטא בזה בגלגול אחר}} בטלתי מללמוד תורה. ברכתי ברכה לבטלה. ברכה שאינה צריכה. ברכה בלא כוונה. בטלתי מ"ע לקרוא ק"ש בזמנה. בטלתי מ"ע ול"ת:
'''אשמנו.''' ע"ש הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/הושע/ה#טו|הושע ה טו]]}} עד אשר יאשמו ובקשו פני והוא לשון ואשמה הנפש ההיא פי' הרמב"ן בחומש שהוא לשון שממה שמהראוי שתהי' הנפש שוממה.


'''גזלנו.''' ע"ש הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/מלאכי/ג#ח|מלאכי ג ח]]}} כי אתם קובעים אותי וע"ש הפסוק גוזל אביו ואמו ואר"ל גוזל אביו הקב"ה ואמו כ"י {{ממ|א"צ להאריך בעון זה שהרי אמרו סאה של עונות מי מקטרג גזל מקטרג בראש}} גאיתי וכתיב תועבת ה' כל גבה לב:
ויכלול כאן אכלתי דברי' האסורים נבלות וטרפות שקצים ורמשים {{ממ|ובידוע שבעו"ה אין אדם כמעט שניצול מאכילת שרצים ולפעמים שלאחר שאכל הבשר נודע שהיתה נבילה וטרפה והאוכל דברים המוחזקים בתולעים כגון מאלינש והירק שקורין קראפע דומה כאוכל במזיד וזה ידוע ובדוק ומנוסה שכל הקאשיקעס שנוהגים שמניחים בם בשר ודגים הם מלאים תולעים וכל אדם יכול לבדוק כי כאשר יכה אותו על השולחן יפלו תולעים הרבה אין מספר וכן הרעסיטעש והנפות שתולים איזה ימים בחנות ומרתפים ואפי' בבתים יש בהם ג"כ תולעים לרוב}}. אכלתי בלא ברכה לפניו ולאחריו.


'''דברנו דופי.''' ע"ש הכתוב {{ממ|שם}} חזקו עלי דבריכם כו' אמרתם שוא עבוד אלקים וזהו דבר של דופי דברנו אחד בפה וא' בלב {{ממ|כפירוש המפרשי' דר"ל דופי בשני פיות היינו אחד בפה ואחד בלב}} דברנו דברי' בטלים. לשון הרע. שקרים. דברי מרמה. חניפות. ניבול פה. דברי משא ומתן בשבת ויו"ט {{ממ|והנה הפה והלשון ושפתיים ושניים הם דמות ד' בגדי כהונה וידוע שבגדי כהונה המלוכלכים פסולים לעבודה וא"כ כיון שטמא הפה איך נפתח פה להתפלל ולבקש עלינו ואין קטיגור נעשה סניגור}}:
'''בגדנו.''' ע"ש הכתוב {{ממ|שם}} בה' בגדו כו'. מלת בגידה הוא כאשר יטיב אדם לחבירו וא"כ בודאי מהראוי שיחזיק לו טובה עבור זה ומכ"ש שלא יעשה כנגדו רעה וכשאינו עושה כן זה נקרא בגידה גדולה ואנו בוגדים בהקב"ה שמטיב עמנו לעולם ונותן לנו חיים ופרנסה {{ממ|בגדנו בין אדם לחבירו וגמלנו לו רעה תחת טובה.


'''העוינו.''' זה נמצא בפסוק כ"פ והוא פועל יוצא ר"ל שגרמנו לעוות מה שהי' ישר כענין המחטיא את חבירו {{ממ|וכן אם הוא איזה גלגול נשמה שהי' מתוקן ונתגלגל לתקן אותו חטא וכאשר חטא הרי עיות וקלקל אותה הנשמה}}: הוריתי הוראות בטעות והכשלתי רבים הוצאתי זרע לבטלה הקשיתי עצמי לדעת הרהרתי הרהורים רעים הסתכלתי במקו' ערוה הסתכלתי בנשים ליהנות מהם הנפתי ידי על חבירי להכותו הלבנתי פני חבירי ברבים:
אם בעל ח"ו בעילה אסורה יאמר בעלתי בעילות אסורות. וכבר כתבתי שנכון לכל אדם לומר כן שמא חטא בזה בגלגול אחר}} בטלתי מללמוד תורה. ברכתי ברכה לבטלה. ברכה שאינה צריכה. ברכה בלא כוונה. בטלתי מ"ע לקרוא ק"ש בזמנה. בטלתי מ"ע ול"ת.


'''והרשענו.''' גם זה נמצא לרוב בפסוק והוא ג"כ פועל יוצא שעשינו גם אחרים שנעשו רשעים על ידינו {{ממ|וג"כ כדלעיל בהעוינו}}:
'''גזלנו.''' ע"ש הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/מלאכי/ג#ח|מלאכי ג ח]]}} כי אתם קובעים אותי וע"ש הפסוק גוזל אביו ואמו ואר"ל גוזל אביו הקב"ה ואמו כ{{ממ|א"צ להאריך בעון זה שהרי אמרו סאה של עונות מי מקטרג גזל מקטרג בראש}}.


'''זדנו.''' ר"ל היינו אנשי רוע לב כמש"כ זדון לבך השיאך זלזלתי בכבוד שבתות וימים טובים זלזלתי בכיבוד אב ואם זלזלתי בכבוד לומדי תורה:
גאיתי וכתיב תועבת ה' כל גבה לב.


'''חמסנו.''' ע"ש הכתוב החמס קם למטה רשע הוא כמי גזל כגון שיש לחבירו איזה חפץ והוא אינו רוצה למכרו וליקח ממנו בחזקה ומשלם לו מעות כדי שויו או אפילו יותר רק כיון שאינו מוכר לו ברצון זה נקרא חמס חללתי שבת ויו"ט חללתי השם:
'''דברנו דופי.''' ע"ש הכתוב {{ממ|שם}} חזקו עלי דבריכם כו' אמרתם שוא עבוד אלקים וזהו דבר של דופי דברנו אחד בפה וא' בלב {{ממ|כפירוש המפרשי' דר"ל דופי בשני פיות היינו אחד בפה ואחד בלב}}.


'''טפלנו שקר.''' על שם הכתוב {{ממ|יחזקאל י"ב}} והנה טחים אותו תפל כי הקליפות הם תמיד בפירוד וזה מחסדי יתב' שלא יתחברו לקטרג כמ"ש יתפרדו כל פועלי אין ובעונותינו גרמנו שטפלנו יחד הפועלי שקר ועוד טפלנו שקר ר"ל שנתחברנו ונטפלנו עצמנו לעוברי עבירה {{ממ|באבות דר"נ רע"א המדבק לעוברי עבירה אע"פ שאינו עושה כמעשיהם מקבל עונש כיוצא בהן וכן הוא במשנה במכות פ"א}}:
דברנו דברי' בטלים. לשון הרע. שקרים. דברי מרמה. חניפות. ניבול פה. דברי משא ומתן בשבת ויו"ט {{ממ|והנה הפה והלשון ושפתיים ושניים הם דמות ד' בגדי כהונה וידוע שבגדי כהונה המלוכלכים פסולים לעבודה וא"כ כיון שטמא הפה איך נפתח פה להתפלל ולבקש עלינו ואין קטיגור נעשה סניגור}}.


'''יעצנו רע.''' עשה"כ היועצים על ה' רעה {{ממ|שלפעמים מיעץ את חבירו כדי להבאיש ריחו בפני בני אדם או שנותן לו עצה להנאתו לפי דרכו וגורם לחבירו הפסד}}. יחדתי עצמי עם נשים בין נכרית או ישראלית אפילו פנויה {{ממ|וכ"ש אשת איש או ערוה}}:
'''העוינו.''' זה נמצא בפסוק כ"פ והוא פועל יוצא ר"ל שגרמנו לעוות מה שהי' ישר כענין המחטיא את חבירו {{ממ|וכן אם הוא איזה גלגול נשמה שהי' מתוקן ונתגלגל לתקן אותו חטא וכאשר חטא הרי עיות וקלקל אותה הנשמה}}.


'''כזבנו.''' ע"ש הכתוב והמה דברו עלי כזבים ר"ל שדברנו דברי כזב בין לתועלת או ללא תועלת {{ממ|וגודל החטא הזה כמש"כ דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} כעסתי וארז"ל הכועס כאלו עובד עבודת כוכבים וכתיב איש חמה רב פשע וכיוצא באלו פסוקים הרבה:
הוריתי הוראות בטעות והכשלתי רבים הוצאתי זרע לבטלה הקשיתי עצמי לדעת הרהרתי הרהורים רעים הסתכלתי במקו' ערוה הסתכלתי בנשים ליהנות מהם הנפתי ידי על חבירי להכותו הלבנתי פני חבירי ברבים.


'''לצנו.''' עשהשמעו אנשי לצון {{ממ|וכת לצים אינם מקבלים פני השכינה ואמרו כל המתלוצץ נופל בגיהנם}} לבשתי שעטנז לא שלמתי שכר פעולת שכיר בזמנו ועברתי על לאו דלא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר ועל מ"ע ביומו תתן שכרו:
'''והרשענו.''' גם זה נמצא לרוב בפסוק והוא גפועל יוצא שעשינו גם אחרים שנעשו רשעים על ידינו {{ממ|וג"כ כדלעיל בהעוינו}}.


'''מרדנו.''' ע"ש הכתוב המורדים והפושעים בי ענין מרד הוא חמור מכולם כי יש שעושה עבירה אע"פ שאין יצרו תקפו עליו רק מחמת שאינו מאמין כלל במצוה זו:
'''זדנו.''' ר"ל היינו אנשי רוע לב כמש"כ זדון לבך השיאך.


'''נאצנו.''' ע"ש נאצו קדוש ישראל ר"ל שגרמנו בעונינו שהכעסנו את ה' כמ"ש וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו ואוי לו לעבד שמכעיס את רבו נשבעתי לשוא ולשקר {{ממ|ובעוה"ר רוב העולם נכשלים בזה שנשבעים אפילו אינו מחוייב שבועה בתוך המשא ומתן נשבע ואומר כה יעזרני ה' וכבר ידוע שזה הוא כנשבע בשם ולפעמים אפילו כשמדבר דברים בטלים עם חבירו ואומר דבר שקר כדי לאמת דבריו אומר ג"כ יעזרני' ה' לפי שכבר הרגיל לשונו בכך וע"ז ידוו כל הדווים שכאשר נתחייב שבועה בב"ד על תביעת חבירו לפעמים מוחל לחבירו ואינו רוצה לישבע אע"פ שאינו נשבע בשם שבטלו לישבע בשם מחמת גודל העבירה של לא תשא ואיך לא יבוש מלשבע בחנם שבועה בשם. נדרתי ולא שלמתי (ועבר על ב' לאוין א' הנודר כאלו בנה במה והשני אם לא שילם נדרו}}. נהניתי מעוה"ז בלא ברכה:
זלזלתי בכבוד שבתות וימים טובים זלזלתי בכיבוד אב ואם זלזלתי בכבוד לומדי תורה.


'''סררנו.''' ע"ש הכתוב כפרה סוררה ונאמר וסרתם מן הדרך ר"ל סר לבנו מעבודת הבורא {{ממ|כמש"כ ולעם הזה היה לב סורר ומורה ר"ל סורר מלקיים מ"ע ומורה לעבור על ל"ת}}:
'''חמסנו.''' ע"ש הכתוב החמס קם למטה רשע הוא כמי גזל כגון שיש לחבירו איזה חפץ והוא אינו רוצה למכרו וליקח ממנו בחזקה ומשלם לו מעות כדי שויו או אפילו יותר רק כיון שאינו מוכר לו ברצון זה נקרא חמס.


'''עוינו.''' {{ממ|עון הוא העושה עבירה במזיד למלאות תאותו}}:
חללתי שבת ויו"ט חללתי השם.


'''פשענו.''' פשע הוא כענין מרד {{ממ|וי"ל שיש ב' מורדים א' שמאמין בה' ובתורה ואעפ"כ מורד ואינו רוצה לקיים המצות ב' שמורד מחמ' שכפר בכל}}:
'''טפלנו שקר.''' על שם הכתוב {{ממ|יחזקאל י}} והנה טחים אותו תפל כי הקליפות הם תמיד בפירוד וזה מחסדי יתב' שלא יתחברו לקטרג כמ"ש יתפרדו כל פועלי אין ובעונותינו גרמנו שטפלנו יחד הפועלי שקר ועוד טפלנו שקר ר"ל שנתחברנו ונטפלנו עצמנו לעוברי עבירה {{ממ|באבות דר"נ רע"א המדבק לעוברי עבירה אע"פ שאינו עושה כמעשיהם מקבל עונש כיוצא בהן וכן הוא במשנה במכות פ"א}}.


'''צררנו.''' ע"ש הכתוב צרר רוח אותה בכנפיה {{ממ|ר"ל שהיינו צוררים א' לחבירו}}:
'''יעצנו רע.''' עשה"כ היועצים על ה' רעה {{ממ|שלפעמים מיעץ את חבירו כדי להבאיש ריחו בפני בני אדם או שנותן לו עצה להנאתו לפי דרכו וגורם לחבירו הפסד}}.


'''קשינו עורף.''' ע"ש הכתוב והנה עם קשה עורף שהרי מהראוי לאדם כשישמע לדברי המוכיח או כשרואה שנענש בממון או בחולי ר"ל הוא או בניו בודאי מהראוי שיכנע וישוב אל ה' אבל קשינו עורף ולא עשינו תשובה ותלינו שזה בא במקרה ולא מן ה':
יחדתי עצמי עם נשים בין נכרית או ישראלית אפילו פנויה {{ממ|וכ"ש אשת איש או ערוה}}.


'''רשענו.''' עשינו מעשים שעי"ז נקרא רשע כגון המרים יד על חבירו כדכתיב רשע למה תכה כו' וכן הגוזל והגונב נקרא רשע בקרא וכיוצא באלו:
'''כזבנו.''' ע"ש הכתוב והמה דברו עלי כזבים ר"ל שדברנו דברי כזב בין לתועלת או ללא תועלת {{ממ|וגודל החטא הזה כמש"כ דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}}.


'''שחתנו.''' עש"ה שחת עמך ונאמר בנים משחיתים השחתה היא דבר ערוה ועבודת כוכבים רשעשינו דבר ערוה ולאו דוקא שבעל ערוה אלא אפילו חיבוק ונשוק ובכלל זה המשחית ומוציא זרע לבטלה אפי' ע"י הרהור וכ"ש אם ניאף בידו ח"ו ודברים הדומין לעבודת כוכבים כל המתגאה כאלו עוב' עבודת כוכבים המעלים עיניו מצדקה וכן כל הכועס כאלו עובד עבודת כוכבים וכיוצא בו הרבה:
כעסתי וארז"ל הכועס כאלו עובד עבודת כוכבים וכתיב איש חמה רב פשע וכיוצא באלו פסוקים הרבה.


'''תעבנו.''' ר"ל עשינו מעשים רעים שעי"ז האדם נקרא תועבה כמשלא תאכלו כל תועבה. וכן עבודת כוכבים נקרא תועבה וכמש"כ לא תביא תועבה אל ביתך:
'''לצנו.''' עשהשמעו אנשי לצון {{ממ|וכת לצים אינם מקבלים פני השכינה ואמרו כל המתלוצץ נופל בגיהנם}}.


'''תעינו.''' זהו ווידוי כללית היינו כמש"כ כולנו כצאן תעינו כי לא הלכנו בדרך הישר ולכן אף אתה לא עזרתנו לשוב כארז"ל הבא לטמא פותחין לו ר"ל שאין משמרים אותו משמים לסייעו שישוב עד שישים האדם אל לבו שישוב ואז הבא לטהר מסייעין אותו. וז"ש '''תעתענו''', ר"ל שהנחת אותנו על בחירתינו להיות תועים:
לבשתי שעטנז לא שלמתי שכר פעולת שכיר בזמנו ועברתי על לאו דלא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר ועל מ"ע ביומו תתן שכרו.


'''סרנו ממצותיך כו'.''' ואלו היינו בוחרים בדבר ששוה למצותיך לא היה רע כל כך אבל בחרנו בדבר שלא שוה לנו ולכן ואתה צדיק כו':
'''מרדנו.''' ע"ש הכתוב המורדים והפושעים בי ענין מרד הוא חמור מכולם כי יש שעושה עבירה אע"פ שאין יצרו תקפו עליו רק מחמת שאינו מאמין כלל במצוה זו.
 
'''נאצנו.''' ע"ש נאצו קדוש ישראל ר"ל שגרמנו בעונינו שהכעסנו את ה' כמ"ש וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו ואוי לו לעבד שמכעיס את רבו.
 
נשבעתי לשוא ולשקר {{ממ|ובעוה"ר רוב העולם נכשלים בזה שנשבעים אפילו אינו מחוייב שבועה בתוך המשא ומתן נשבע ואומר כה יעזרני ה' וכבר ידוע שזה הוא כנשבע בשם ולפעמים אפילו כשמדבר דברים בטלים עם חבירו ואומר דבר שקר כדי לאמת דבריו אומר ג"כ יעזרני' ה' לפי שכבר הרגיל לשונו בכך וע"ז ידוו כל הדווים שכאשר נתחייב שבועה בב"ד על תביעת חבירו לפעמים מוחל לחבירו ואינו רוצה לישבע אע"פ שאינו נשבע בשם שבטלו לישבע בשם מחמת גודל העבירה של לא תשא ואיך לא יבוש מלשבע בחנם שבועה בשם. נדרתי ולא שלמתי (ועבר על ב' לאוין א' הנודר כאלו בנה במה והשני אם לא שילם נדרו}}. נהניתי מעוה"ז בלא ברכה.
 
'''סררנו.''' ע"ש הכתוב כפרה סוררה ונאמר וסרתם מן הדרך ר"ל סר לבנו מעבודת הבורא {{ממ|כמש"כ ולעם הזה היה לב סורר ומורה ר"ל סורר מלקיים מ"ע ומורה לעבור על ל"ת}}.
 
'''עוינו.''' {{ממ|עון הוא העושה עבירה במזיד למלאות תאותו}}.
 
'''פשענו.''' פשע הוא כענין מרד {{ממ|וי"ל שיש ב' מורדים א' שמאמין בה' ובתורה ואעפ"כ מורד ואינו רוצה לקיים המצות ב' שמורד מחמ' שכפר בכל}}.
 
'''צררנו.''' ע"ש הכתוב צרר רוח אותה בכנפיה {{ממ|ר"ל שהיינו צוררים א' לחבירו}}.
 
'''קשינו עורף.''' ע"ש הכתוב והנה עם קשה עורף שהרי מהראוי לאדם כשישמע לדברי המוכיח או כשרואה שנענש בממון או בחולי ר"ל הוא או בניו בודאי מהראוי שיכנע וישוב אל ה' אבל קשינו עורף ולא עשינו תשובה ותלינו שזה בא במקרה ולא מן ה'.
 
'''רשענו.''' עשינו מעשים שעי"ז נקרא רשע כגון המרים יד על חבירו כדכתיב רשע למה תכה כו' וכן הגוזל והגונב נקרא רשע בקרא וכיוצא באלו.
 
'''שחתנו.''' עש"ה שחת עמך ונאמר בנים משחיתים השחתה היא דבר ערוה ועבודת כוכבים ר"ל שעשינו דבר ערוה ולאו דוקא שבעל ערוה אלא אפילו חיבוק ונשוק ובכלל זה המשחית ומוציא זרע לבטלה אפי' ע"י הרהור וכ"ש אם ניאף בידו ח"ו ודברים הדומין לעבודת כוכבים כל המתגאה כאלו עוב' עבודת כוכבים המעלים עיניו מצדקה וכן כל הכועס כאלו עובד עבודת כוכבים וכיוצא בו הרבה.
 
'''תעבנו.''' ר"ל עשינו מעשים רעים שעי"ז האדם נקרא תועבה כמש"כ לא תאכלו כל תועבה. וכן עבודת כוכבים נקרא תועבה וכמש"כ לא תביא תועבה אל ביתך.
 
'''תעינו.''' זהו ווידוי כללית היינו כמש"כ כולנו כצאן תעינו כי לא הלכנו בדרך הישר ולכן אף אתה לא עזרתנו לשוב כארז"ל הבא לטמא פותחין לו ר"ל שאין משמרים אותו משמים לסייעו שישוב עד שישים האדם אל לבו שישוב ואז הבא לטהר מסייעין אותו. וז"ש '''תעתענו''', ר"ל שהנחת אותנו על בחירתינו להיות תועים.
 
'''סרנו ממצותיך כו'.''' ואלו היינו בוחרים בדבר ששוה למצותיך לא היה רע כל כך אבל בחרנו בדבר שלא שוה לנו, ולכן '''ואתה צדיק כו'.'''




892

עריכות

תפריט ניווט