בראשית רבה/כו/ו: הבדלים בין גרסאות בדף

אמר ר' יהודה בר אלעאי מהו לא ידון רוחי עוד. -הערה. אין הרוחות הללו נידונות לפני לעולם. ר' הונא בשם ר' אחא אמ' בשעה שאני מחזיר הרוח לנדנה איני מחזיר רוחן לנדניהן. אמר ר' חייא בר אבא איני ממלא רוחי בהן בשעה שאני ממלא רוחי באדם לפי שבע"הז הרוח היא נבזקת באחד מאיבריו. אבל לעתיד לבא היא נבזקת בכל הגוף הה"ד ואת רוחי אתן בקרבכם. א"ר יודן בן בתירא עוד איני דן את הדין הזה לעולם. רבי הונא בשם רבי יוסף אמר לא אוסיף לא אוסיף. לסגי ליסגי. רבנן אמרי לא אוסיף לבני נח. לא אוסיף לדורות. אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן והן לא בקשו הרי אני משגמן ביסורין. אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן. והן לא כחשו הריני משגמן אלו באלו דאמר רבי אלעזר אין לך שהוא מתחייב בארס הזה אלא אדם כיוצא בו. רבי נתן אומר אפילו זאב וכלב. רבי הונא בר גוריון אמר אפילו מקל אפילו רצועה. הדא הוא דכתיב (ישעיה נט) כי את עול סובלו ואת מטה שכמו שבט תנוגש בו החתות כיום מדין. כיום הדין. אמר רבי אחא אף אילני סרק עתידין ליתן דין וחשבון. רבנן אמרי מן הכא (דברים ך) כי האדם עץ השדה. מה האדם נותן דין וחשבון אף עצים נותנין הערה דין וחשבון. אמר רבי יהושע בר נחמיה אינן דנין רוחן בעצמן שב"ו הן אלא הרי אני מביא עליהם מיעט שנים שקצבתי עליהם בעולם הזה. ואחר כך אני משגמן ביסורין. אמר רבי איבו מי גרם להם שימרדו בי לא ע"י שלא שיגמתי אותם ביסורין. הדלת הזו מי מעמידו שגמיו. אמר רבי אליעזר בכל מקום שאין דין יש דין. רב ביבי ברי דרבי אסי בשיטת רבי אליעזר (בראשית ו) לא ידון רוחי. א"ר מאיר הן לא עשו מדת הדין למטה. אף אני איני עושה מדת הדין למעלה הה"ד (איוב ה) הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה. בלא חכמת התורה מבקר (שם) לערב יוכתו מבלי משים לנצח יאבדו ואין משים אלא דין היך מה דאת אמר (שמות כא) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. אמר ר' יוסי הגלילי עוד איני דן מדת הדין כנגד מדת רחמים.