2,169
עריכות
מראי מקומות/עירובין/כא/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מוטב אמות מיתת עצמי ולא אעבור על דעת חבירי
(ע"פ עלים לתרופה מומלץ בחום) |
|||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
== מוטב אמות מיתת עצמי ולא אעבור על דעת חבירי == | == מוטב אמות מיתת עצמי ולא אעבור על דעת חבירי == | ||
התוספות {{ממ|{{כאן}}#מוטב|ד"ה מוטב]]}} כתבו שאף שבפרק קמא אמרינן ד' דברים פטורים במחנה ואחד מהם רחיצת ידים, ואם כן כל שכן שיותר במקום סכנה, מכל מקום מחמיר על עצמו היה. וה{{ממק|תורת חיים}} העיר שדברי התוספות דלא כדעת הרמב"ם שהרי אמרינן בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עד/א|עד.]]}} כל עבירות שבתורה אם אורמים לאדם עבור ולא תהרג יעבור ואל יהרג חוץ מעבודת אלילים, ופסק הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/יסודי התורה/ה#ד|יסודי התורה פ"ה ה"ד]]}} כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו, ומבואר שדעת הרמב"ם שאסור להחמיר במקום סכנה בשאר עבירות. אמנם הרא"ש {{ממ|[[רא"ש/עבודה זרה/ב/ט|ע"ז פ"ב סימן ט]]}}, הטור {{ממ|[[טור/יורה דעה/קנז|יו"ד סימן קנז]]}} והשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/קנז|שם]]}}. | התוספות {{ממ|[[{{כאן}}#מוטב|ד"ה מוטב]]}} כתבו שאף שבפרק קמא אמרינן ד' דברים פטורים במחנה ואחד מהם רחיצת ידים, ואם כן כל שכן שיותר במקום סכנה, מכל מקום מחמיר על עצמו היה. וה{{ממק|תורת חיים}} העיר שדברי התוספות דלא כדעת הרמב"ם שהרי אמרינן בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עד/א|עד.]]}} כל עבירות שבתורה אם אורמים לאדם עבור ולא תהרג יעבור ואל יהרג חוץ מעבודת אלילים, ופסק הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/יסודי התורה/ה#ד|יסודי התורה פ"ה ה"ד]]}} כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו, ומבואר שדעת הרמב"ם שאסור להחמיר במקום סכנה בשאר עבירות. אמנם הרא"ש {{ממ|[[רא"ש/עבודה זרה/ב/ט|ע"ז פ"ב סימן ט]]}}, הטור {{ממ|[[טור/יורה דעה/קנז|יו"ד סימן קנז]]}} והשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/קנז|שם]]}}. | ||
והחיד"א בפתח עיניים יישב דברי התוספות עם דעת הרמב"ם שר"ע ידע שעתיד למות במיתה קשה כפי שאמר לו רבו רבי אליעזר {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/סח/א|סנהדרין סח.]]}}: שלך קשה משלהן, ובאופן שיודע שיתעללו בו קודם מיתתו הדין הוא שרשאי לשלוח יד בנפשו כפי שעשה שאול המלך{{הערה|כמבואר בשמואל א' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/לא#ד|לא ד]], ועיין רד"ק [[רד"ק/שמואל א/לא#ד|שם]]}}.}}. אלא שרבי עקיבא היה מוכן לסבול על נפשו היסורים ביודעו התיקון שנעשה על ידי יסורים אלו בשמים, אך עתה שהוכרח לבטל דברי סופרים אמר שבכהאי גוונא מוטב שימות מיתת עצמו, ולא מיתת יסורים על ידי הערלים, בכדי שלא לעבור על דברי חבריו{{הערה|וסופו של מאסר זה היה בסריקת בשרו במסרקות של ברזל כמבואר בדברי המדרש שוח"ט המובאים לעיל.}}. | והחיד"א בפתח עיניים יישב דברי התוספות עם דעת הרמב"ם שר"ע ידע שעתיד למות במיתה קשה כפי שאמר לו רבו רבי אליעזר {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/סח/א|סנהדרין סח.]]}}: שלך קשה משלהן, ובאופן שיודע שיתעללו בו קודם מיתתו הדין הוא שרשאי לשלוח יד בנפשו כפי שעשה שאול המלך{{הערה|כמבואר בשמואל א' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/לא#ד|לא ד]], ועיין רד"ק [[רד"ק/שמואל א/לא#ד|שם]]}}.}}. אלא שרבי עקיבא היה מוכן לסבול על נפשו היסורים ביודעו התיקון שנעשה על ידי יסורים אלו בשמים, אך עתה שהוכרח לבטל דברי סופרים אמר שבכהאי גוונא מוטב שימות מיתת עצמו, ולא מיתת יסורים על ידי הערלים, בכדי שלא לעבור על דברי חבריו{{הערה|וסופו של מאסר זה היה בסריקת בשרו במסרקות של ברזל כמבואר בדברי המדרש שוח"ט המובאים לעיל.}}. | ||