ירושלמי/סוטה/א/ג: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 45: שורה 45:


עי' מל"מ שם שפי' מתני' דאומרת טמאה לך מיירי אחר ששתתה דומיא דבאו עדים דאי קודם ששתתההא כיון שאומרת טמאה אני כמי שאמרה איני שותה, וממילא אסורה בתרומה משום נסתרה כמתני' דלעיל, ואע"פ שבדקוה המים תלינן שהיה לבעלה עוון או שיש עדים שזינתה.והיינו דאמר בירושלמי דע"כ כמשנה ראשונה שנאמנת דאי כאחרונה שאינה נאמנת, אף היתה אוכלת בתרומה. ובקר"א ו. דחה דהריו דודאי אי שתתה אינה נאמנת דלא תלינן במידי דלא שכיחי, אלא מתני' באומרת טמאה ורוצה לשתות.
עי' מל"מ שם שפי' מתני' דאומרת טמאה לך מיירי אחר ששתתה דומיא דבאו עדים דאי קודם ששתתההא כיון שאומרת טמאה אני כמי שאמרה איני שותה, וממילא אסורה בתרומה משום נסתרה כמתני' דלעיל, ואע"פ שבדקוה המים תלינן שהיה לבעלה עוון או שיש עדים שזינתה.והיינו דאמר בירושלמי דע"כ כמשנה ראשונה שנאמנת דאי כאחרונה שאינה נאמנת, אף היתה אוכלת בתרומה. ובקר"א ו. דחה דהריו דודאי אי שתתה אינה נאמנת דלא תלינן במידי דלא שכיחי, אלא מתני' באומרת טמאה ורוצה לשתות.
ובחידושי הגרי"ז הק' אכולן השנויין במתני' דמאי קמ"ל תיפו"ל משום דנסתרה ואינה שותה, ותי' דאומרת איני שותה ושבעלה אינו ורצה להשקותה קמ"ל שאינן יכולין לחזור בהן עי"ש וטמאה אני לך קמ"ל דאסורה בתורת ודאי ולא מספיקא.
ובחידושי הגרי"ז הק' אכולן השנויין במתני' דמאי קמ"ל תיפו"ל משום דנסתרה ואינה שותה, ותי' דאומרת איני שותה ושבעלה אינו ורצה להשקותה קמ"ל שאינן יכולין לחזור בהן עי"ש וטמאה אני לך קמ"ל דאסורה בתורת ודאי ולא מספיקא.

תפריט ניווט